מה קרה בכפר עין ע'זאל ב 24 ביולי 48'?

לפי 'הארץ', תושבי הכפר על הכרמל "ברחו מאימת היהודים". המחקר ההיסטורי, כבמקרים נוספים שתוארו בעיתון, מתאר דבר אחר לגמרי. הנה שיטת 'הארץ' לשכתוב היסטוריית תש"ח

קבר השיח' שחאדה, המבנה היחיד מכפר עין ע'זאל שנותר על תלו (צילום: ויקיפדיה)

תחת הכותרת "דברים שסיפרה לי סבתי בחג", בוראת חנין מג'אדלה ב'הארץ' סיפור חדש לגמרי על קורות עין ע'זאל, הכפר של סבתה על מורדות הכרמל המערביים במלחמת העצמאות.

כך מספרת מג'אדלה:

מישהו שאל איך המשפחה של אמי הגיעה לפורדיס. הרי ההורים של סבא וסבתא שלי הם במקור מעין עזאל (היום מושב עין איילה) וטירת חיפה, טירת הכרמל היום. טוב, מתברר שהם ברחו לפורדיס מאימת היהודים

"ברחו מאימת היהודים"?

הספר 'לידתה של בעיית הפליטים 1947-1949' שכתב ההיסטוריון בני מוריס, (מי ש'הארץ' עצמו הגדיר כ"חלוץ חוקרי העימות הישראלי פלסטיני, אחד ההיסטוריונים הישראלים הבולטים של דורו"), נחשב למקור היסטורי בעל רמת אמינות גבוהה על אירועי ה"נכבה".

כוחו של הספר, שהוא מתאר בפרטי פרטים את הקורות בכל כפר וכפר במהלך המלחמה.

בדקתי בספר אם אכן את גורלם של תושבי עין ע'זאל במהלך 1948, נכון לתאר כ"ברחו מאימת היהודים", גם אם זה הסיפור שמספרת הסבתא מג'אדלה לעצמה ולנכדתה.

ובכן, לא. ובהרחבה:

כפר עין ע'זאל היה חלק מ'המשולש הקטן', גוש בשליטת צבא עיראק במערב הכרמל ובו שלושה כפרים (יחד עם ג'בע ואיג'זים) שכרתו ביניהם ברית לוחמה משותפת נגד ההגנה וצה"ל. בכפר שהו גם "כוחות לא סדירים" רבים, כלומר כנופיות ערביות שחלקן הגדול הגיעו מלבנון.

לאורך כל המלחמה הותקף כביש חיפה מתל אביב על ידי תושבי עין ע'זאל, שחלשו בירי על חלקו הצפוני של כביש החוף, לאחר ששיבשו בצליפות מרחוק ובמארבי ירי מקרוב את התחבורה האזרחית בין תל אביב לחיפה.

ב 18 ביולי רצחו תושבי 'המשולש הקטן' ביריות שני נוסעים יהודים בכביש החוף. בתגובה הוזהרו תושבי עין ע'זאל שעליהם להיכנע או להתפנות. הם דחו את שתי החלופות. ב 18 וב 19 ביולי ערך צה"ל התקפה ראשונה על הכפרים, אך נהדף. צה"ל נסוג להתארגנות וב 24 ביולי יצא ל'מבצע שוטר'. עוד לפניו ברחו רוב התושבים.

כלומר, כפר שהיה בסיס צבאי, שניתק באש את חיפה מתל אביב, שקיבל אזהרה שהוא עומד להיכבש, דחה הצעה להיכנע או להתפנות והמשיך להילחם, אכן נאלץ אחרי כל זה "לברוח מאימת היהודים". אבל האם כך נכון לספר את הסיפור?

מה שמעניין זה ש'הארץ' נוהג בדיוק כך שוב ושוב.

הוא מאפשר למוחמד ברכה לספר סיפורי בדים ועלילות שקר על מה שקרה ב 48' בכפר הוריו ספוריה,

ולעודה בשאראת לשכתב בבוטות את אירועי תש"ח בכפר הוריו מעלול,

ולסייד קשוע לשקר בבוטות שלא תיאמן על מה שקרה בעיירות טירה ומסכה, מהן באה משפחתו,

ועכשיו גם לחנין מג'אדלה לספר לקוראי 'הארץ' את עשירית האמת על מה שקרה למשפחתה בעין ע'זאל. 

מה גורם ל'הארץ' למעול כך באמון קוראיו ולהניח לכותביו להטעותם בסיפורי בדים, במטרה להשחיר את דמותה של ישראל?

לדעתי זה נובע מרגש אשמה אינסופי, שבתורו מוביל לכניעות, לקבלת נרטיב האויב ולהפניית עורף למדינה ולחברה בישראל, אותה מאפשר העיתון לכותביו להציג כמנשלים, מדכאים, פושעי מלחמה ורוצחים.

אבל גם בעין ע'זאל, בה כזכור הוצע לתושבים להיכנע או להתפנות והם בחרו להמשיך להילחם, עשינו את הדבר הנכון. אין מקום לתחושת אשמה.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. מפתיע שגם לאחר שנים של מעקב ביקורתי אחר הטקסטים והשפעתם על קוראיהם אתה עדיין מהסס מהבהרת הברור לכל מי שמבין כיצד פועלת תקשורת ההמונים בעידן הנוכחי:
    1. טקסטים אלו כלל אינם מיועדים לקורא הישראלי או לכל מי שמכיר ו/או מתעניין בעובדות ההיסטוריות.
    2. יעד "סיפורי הבדים" הוא אך ורק המהדורה האנגלית המשמשת את בכירי שונאי המדינה היהודית, אובמה כדוגמא.
    3. הבנת אופי התקשורת האינטרנטית מסביר שטקסטים אלו משמשים לסיפוק הכותרות שלהם כ'קישור' לכל טקסט שונא ישראל בלי כל צורך לבדוק אותו או לבררו. כך למשל בזמן רציחות הסכינים היומיומיות בישראל ע. הס פרסמה טקסט נושא כותרת (-אני מאלתר מזכרון) "האם ישראל מפברקת את רציחות הסכינים על אזרחיה". זכור לי שבגוף הטקסט עצמו ע. הס הסבירה שהטענה איומה ושאין לה יסוד, אבל כשייעוד הטקסט היא יצירת כותרת באנגלית שתשמש כ'קישור' המשחיר את דמותה של ישראל, הרי שמטרתו הושגה.
    4. אין באמור לעיל להפחית מחשיבות פועלך לבדיקת הטענות והפרכתן.

  2. חשיבות רבה לחשיפת האמת מול השקרים של עיתון הארץ.
    לטעמי, אין זה רגש אשמה שמניע את הארץ וציבור קוראיו, אלא שנאה עמוקה, ברובה לא מודעת, למסורת ישראל עתיקת הימים, ובכלל זה לקשר הבל ינותק בין עם ישראל לארץ ישראל.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות