מה שמחולל ציוץ אחד בן עשר מילים

ציוץ שצייץ השבוע העיתונאי האמריקני הבכיר ג'פרי גולדברג, הבעיר את רשת טוויטר והוליד דיון נוקב ומעניין בינו לבין בכירי 'הארץ' באשר ליחסו של העיתון לישראל

 

ביום שני בבוקר התעורר עיתונאי ה'אטלנטיק' ג'פרי גולדברג באמריקה, וקרא במהדורת 'הארץ' באנגלית את המאמר הזה, פרי עטן של שתי היסטוריוניות יהודיות אמריקניות, בו הן מסבירות מדוע "השאירו את הציונות מאחוריהן".

גולדברג, עיתונאי אמריקני חשוב (ומקורב מאד לנשיא אובמה), ש'הארץ' מרבה לצטט, ומאמרים פרי עטו אף פורסמו בעבר בעיתון, העלה לחשבון הטוויטר שלו קישור למאמר והוסיף אמירה אישית מהדהדת:

למעשה, אני מרגיש בשל להשאיר את 'הארץ' מאחורי

גולדברג, כאמור עיתונאי יהודי אמריקני מרכזי ומוערך, מזוהה עם הזרם הליברלי והפרוגרסיבי, בשר מבשרו של 'הארץ'. מסיבה זו נפגעו בכירי העיתון קשות מהציוץ. מכאן והלאה, לאורך שעות רבות, התפתחה שיחת טוויטר מעניינת בין גולדברג לבין בכירי 'הארץ', והיא מובאת להלן (בקיצורים הכרחיים):

גולדברג: "אני מחבב רבים מאנשי 'הארץ' ורבות מעמדותיו, אבל הריבוי של אנטי ישראליות ואנטישמיות נעשה צורם"

חמי שלו, שליח 'הארץ' לארה"ב: "גם (צורם, ח"ע) להיות מבקר עקבי של אחד הקולות החופשיים האחרונים בישראל ולהעניק ביטוי למי שהשתיקו גם אותך"

גולדברג: "אני מבין. ביקורת על ישראל מותרת, ביקורת על 'הארץ' אסורה"

חמי שלו: "ברור שביקורת על 'הארץ' מותרת, אבל נראה שזהו כלי התקשורת הישראלי היחיד שאתה מבקר, מה שנראה מעט מוזר"

ברק רביד, הכתב המדיני של 'הארץ': "זהו כלי התקשורת הישראלי היחיד שהוא (גולדברג, ח"ע) קורא ברצינות"

גולדברג (לברק רביד): "אני אוהב אותך. פשוט עייפתי מלקרוא כל הזמן על הרשעות היהודית בעמוד הדעות"

גולדברג: "בכל מקרה, יש הרבה עיתונות טובה ב'הארץ', מעורבת בדברים מטורפים"

עמוס שוקן, מו"ל 'הארץ', (חוזר למאמר ההיסטוריוניות היהודיות שבעטיו החל השרשור): "לא הייתי קורא לזה מטורף. אינני מסכים עמן, אני חושב שהן מתעלמות מההיסטוריה של היהודים, אבל כשלישראל יש כזו בעיה באוניברסיטאות של אמריקה, איך אנחנו יכולים להתעלם?"

גולדברג: "עמוס, מה שאינך מבין הוא שהבעיות בקמפוסים נובעות בחלקן מחרא (crap) כמו זה" (שאתם מפרסמים, ח"ע)

שוקן: "אולי זה מוסיף, אבל זו עמדת שתי מרצות. צריך להתדיין עם זה, לא לזרוק את זה"

כתב 'הארץ' אנשיל פפר לגולדברג: "אם יש לך בעיה עם מאמר חתום כלשהו, התווכח עם הכותבות, שהן נשים רציניות. 'הארץ' הוא הבעיה?"

גולדברג לפפר: "יותר מדי מאמרים אבסורדיים להתווכח איתם. בחירת המאמרים משקפת את תחושות העורכים, אני חייב לשער"

פפר: "אם תספור תראה שיש לנו יותר מדי מאמרים שדוחים את הדעה הזו" (של צמד ההיסטוריוניות שאינן ציוניות עוד, ח"ע)

גולדברג: "תראה, כשניאו נאצים שולחים לי מיילים עם קישורים למאמרים ב'הארץ' שטוענים שישראל היא מדינת רשע, אני לוקח הפסקה. מצטער"

פפר: "אני שמח שהעורכים שלנו לא משתמשים בניאו נאצים כאמת מידה לאיזו ביקורת נפרסם על המדינה שאנו חיים בה ואוהבים אותה"

גולדברג: "תמשיך להתחמק מהנושא"

פפר: "יש אנשים עם דעות מאד קשות על ישראל. לטעמי בחוסר צדק. 'הארץ' לא מדכא את הדיון. אנחנו מביאים את כל הצדדים"

גולדברג: "ב"כל הצדדים" אתה מתכוון לדעות של אנשים שרואים בישראל כמייצגת רשע קוסמי?"

פפר: "זהו סילוף דוחה של המאמר. הטענה שלך דומה מאד לטענות כמו של אבו נימה, שקורא לנו מסבירנים" (הכוונה לעלי אבו נימה, אקטיביסט BDS פלסטיני אמריקני בולט, ח"ע)

גולדברג: "על מה אתה מדבר? גדעון לוי כתב שישראל היא מרושעת. זה היה שם, בעיתון שלך!"

פפר: "למרות זאת, אתה כיוונת למאמר שלהן (ההיסטוריוניות) שכתבו נגד דברים מרושעים. אינני מסכים שאין מדינה שניתן לכנותה מרושעת"

גולדברג: "נסכים שלא להסכים"

גולדברג: "האמת היא ש'הארץ' וה'ג'רוזלם פוסט' חולקים בעיה משותפת: חולשה לשנאת אחים"

שוקן: "זו דיבה, ג'פרי. איננו שונאים אף אחד. לא את נתניהו, לא את המתנחלים, לא אף אחד"

גולדברג: "אני חושב שהעיתון שלך גורם לתחושות האלו להיות מוכרות"

שוקן: "שנינו מכירים את העורך הראשי" (הכוונה לאלוף בן, ח"ע)

גולדברג: "אדם שאני מעריץ"

שוקן: "אז על זה נסכים. לפחות עניין אחד חשוב להיום"

אסף רונאל, עורך חדשות החוץ ב'הארץ', משתף טענה נגד נתניהו על כך שמצר את צעדי התקשורת בישראל ומוסיף: "והוא נעזר בעיתונאי זר, ג'פרי גולדברג, שמנסה לקבוע גבולות לביקורת על ישראל"

גולדברג: "ההתגוננות שלך לא מתקבלת"

רונאל: "באמת אינך רואה את הקשר בין התקפות על כלי תקשורת בישראל?"

גולדברג: "באמת אינך רואה ש'הארץ' אינו מעל לביקורת?"

רונאל: "אף אחד אינו מעל לביקורת. אתה יכול שלא להסכים (עם כותבות המאמר, ח"ע), אבל מה שעשית היה להצטרף לאלו שפוסלים אותן ואת העיתון"

גולדברג: "מותר לי להגיד שעייפתי מלקרוא את 'הארץ'"

רונאל: "זכותך, אבל כעיתונאי חשוב עליך להיות מודע לכך שלהצהרה כזו יש משמעות בתוך ישראל, וזה משמעותי"

גולדברג: "זה עדיין לא מעניק ל'הארץ' את הרשות להפיץ שנאה"

הבוקר, בחלוף שלוש יממות, ענה גדעון לוי לגולדברג על פני מאמר שלם, בו האשים אותו, בין היתר, שיש לו "פנטזיה", ב"נבערות", ב"מחשבה פרימיטיבית", ובכך שהוא "מפיץ שקר" ו"הבל", ועוסק ב"להונות את עצמו ואת קוראיו". והוא מסכם:

הארץ יסתדר בלי הקורא גולדברג

 

למאמר זה התפרסמו 8 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אם גדעון לוי יוצא נגדו, כנראה שהוא צודק.
    תגידו, גדעון לוי, למה בכלל נותנים לו לכתוב בעיתון? הוא בן דוד של מישהו מהדפוס?

  2. "הארץ" מוכר את מרכולתו למי שצורך פסולת ו/או לפתאים גמורים שעברו שטיפת מוח קשה משך שנים. אם מישהו מצליח לעוות את ערכי הדמוקרטיה והפלורליזם עד כדי תועבה גמורה, הרי זה תוצר הכלאיים המעוות הזה הקרוי "הארץ". השנאה העבירה אתכם על דעתם – נשמות רעות.

  3. מוזר דבר אחד רק והוא שכל בכירי הארץ התגייסו והגיבו לגולדברג כנראה יש סיבה לכך ,הארץ פשוט איבד כל רלוונטיות ורק שונאי ישראל מוצאים עניין במה שמודפס בו

  4. התחלתם מאמצע הסיפור.
    הקרב בטוויטר התחיל יממה קודם לכן בעקבות המאמר של אווה אילוז (וטור נלווה של גדעון לוי) שאמר שישראל היא מדינת רשע.

  5. עיתון אנטישמי לכל דבר ועיניין מקוה שיסגרו אותו במהרה.
    מנסים להביא לחורבן מדינת ישראל .
    גרועים יותר מהגרמנים האנטישמים פשוט בושה.

  6. הם גרועים מהאנטישמים שונאי ישראל מקווה שבקרוב תסגרו את העיתון האנטישמי הזה.

  7. אנשי "הארץ" תמיד היו מעולים בלהיתמם ולהתחמק מביקורת. התירוצים וההתפתלויות של פפר מדגימות יפה את הכישרון הזה. אי אפשר שלא להסכים עם גולדברג כשהוא אומר "יותר מדי מאמרים אבסורדיים", מתישהו אתה מתעייף מלהסביר דברים טריוויאלים לאנשים, שמתוקף מקצועם אמורים כבר לדעת את אותם דברים.

  8. "הארץ", המו"ל, העורך ועיתונאיו הבכירים טיפסו כל כך גבוה על עץ הדמוניזציה של ישראל שכבר אינם מסוגלים כלל לרדת ממנו. אין אפשרות לנהל אתם דיאלוג, הם כמו מתאבד באמצע הנפילה – אין דרך לבצע שינוי מסלול לעבר הקרקע.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות