מי אמר "גירוש" ולא קיבל?

מה לא יעשה עקיבא אלדר כדי להכפיש את מדינת ישראל? בין אם מדובר בשקר מוחלט (עליו נאלץ להתנצל), בקביעת "עובדה" בלתי מבוססת, או סתם בכתיבה מניפולטיבית, דומה שאלדר הוא המקצוען מספר אחד בכתיבה מגמתית אנטי-ישראלית באצטלה של עיתונאות רצינית.

לפני מספר ימים, אלדר (שוב) לקח נתונים שסופקו לו על ידי ארגון לא ממשלתי ופרסם אותם ב'הארץ' באופן מניפולטיבי. זוהי הכותרת שפורסמה בעמוד הראשי של העיתון ב-12.6.12:

רבע מליון פלסטינים שיצאו לחו"ל לא הורשו לחזור לביתם

זוהי אכן כותרת קשה המעידה, איך לא, על מדיניות מרושעת של ישראל. הידיעה מתייחסת לנתון שסיפק המינהל האזרחי ל"מוקד להגנת הפרט" בתשובה לשאלה לגבי מספר התושבים הפלסטינים אשר סטאטוס התושבוּת שלהם נשלל על ידי השלטונות הישראלים. על פי המינהל האזרחי, פלסטיני אשר נעדר למעלה משבע שנים ממקום מגוריו – משמע העתיק את מקום מגוריו לחו"ל – מקבל סטאטוס של "חל"ת" (חדל להיות תושב).

המספר רבע מיליון מתייחס לכ-100,000 תושבי עזה וכ-140,000 תושבי יהודה ושומרון אשר קיבלו את סטאטוס החל"ת. אלו הם אמנם המספרים המופיעים בתשובת המינהל האזרחי, אך כדאי לשים לב איזו אינפורמציה נוספת אלדר משמיט מהתשובה של המינהל, כמו גם איזו אינפורמציה הוא מעוות.

1. אלדר כותב שהפלסטינים "גורשו", למרות שאין לכך סימוכין, לא בשטח ולא בתשובת המינהל האזרחי. באופן דומה, הוא טוען שהם "לא הורשו לחזור לביתם", וזו גם טענה שאינה משתקפת במידע שסיפק המינהל. המינהל בסך הכל דיווח כמה פלסטינים הפכו לחל"ת בעקבות היעדרות ממושכת מהשטחים. מי אמר שהם גורשו? וגם, מי אמר שהם רצו, ניסו או ביקשו לחזור בכלל? זוהי תוספת של אלדר אשר משנה את המשמעות של דברי המינהל.

פלסטינים רבים, כמו ישראלים, מהגרים למדינות אחרות שלא על מנת לחזור. באופן ספציפי, האוכלוסייה הנוצרית-פלסטינית היגרה לארצות המערב במספרים גבוהים מהממוצע, לרוב מסיבות כלכליות כפי שהם עצמם מעידים בסקרים. כיום מתגוררים מאות אלפי פלסטינים במדינות מערביות – בין 350,000 – 500,000 בצ'ילה בלבד, הנחשבת לקהילה הפלסטינית הגדולה ביותר מחוץ למזרח התיכון, וכמאתיים אלף בארה"ב. זאת בנוסף למאות אלפים נוספים המתגוררים באירופה ובעיקר במדינות אחרות באמריקה הלטינית. נכון, חלקם הגדול היגרו לפני 1967, אבל האם ייתכן שלפחות חלק מאותם תושבים ש"לא מורשים לחזור" השתקעו בחו"ל בשקט ושלווה?

2. המינהל דווקא כן הדגיש שיש אפשרות למי שנשללה ממנו תושבותו לקבל אותה בחזרה. הוא מפרט בעניין זה מידע חשוב:

מספר תושבי רצועת עזה אשר חזרו מסטאטוס חל"ת לסטאטוס פעיל הינו כ-2,296. מספר זה משקף את כמות התושבים אשר חדלו לחיות תושבים וחזרו להיות פעילים על אותו מספר תעודת זהות. קיים מספר לא ידוע של תושבים אשר חדלו להיות תושבים וחזרו להיות פעילים עם מספר תעודת זהות חדש.

כמו כן, מתוך מספר הפלסטינים ביו"ש אשר הפכו לחל"תים, 10,000 שבו להיות פעילים באופן רשמי, וגם כאן מספר בלתי ידוע של פלסטינים חזרו להיות פעילים עם מספר תעודת זהות חדשה. אלדר לא מספר זאת לקוראיו.

3. המינהל גם כותב שבין המסומנים כחל"ת – אשר על פי אלדר אינם "מורשים לשוב לביתם" –  ישנם כ-30,000 אשר גילם מעל 100. זאת מכיוון שדיווחי פטירה אינם מעודכנים כלפי מי שחדל להיות תושב.

מאות אלפים מתדפקים על דלתות ישראל?

כדי להחריף את התמונה, אלדר החליט לטבל את דיווחו עם כמה נתונים נוספים ומניפולטיביים. למשל, הוא מפרשן לקוראיו:

מאחר שהריבוי הטבעי ברצועה הוא 3.3% בשנה, הרחקתם [של החל"תים] מהאזור צמצמה את מספר התושבים ביותר מעשרה אחוזים.

אלדר שוב מתבסס על ההנחה כי אותם תושבים ביקשו לחזור בכלל לעזה. אבל אין לו כל דרך לדעת זאת אלא אם כן הוא קורא מחשבות, או הצליח לראיין כל אחד מאותם 100,000 תושבים. על כן הטענה ההחלטית "צמצמה את מספר התושבים ביותר מעשרה אחוזים" נשענת על כרעי תרנגולת.

דוגמא נוספת למניפולציה של אלדר מסוף הידיעה:

בין הפלסטינים שמצאו עצמם במעמד "חדל להיות תושב" יש סטודנטים שסיימו את לימודיהם בחו"ל, כמו גם אנשי עסקים ופועלים שיצאו לעבוד במדינות המפרץ. בחלוף השנים הקימו רבים מהעוזבים משפחות, כך שמספרם של הפלסטינים שחדלו להיות תושבים וצאצאיהם מגיע היום למאות אלפים.

ראשית, בעוד מדובר בהנחה הגיונית, עדיין מדובר בהנחה. אלדר לא באמת יודע מי הם אותם רבע מיליון פלסטינים ומה הסיבה שהם עברו לחו"ל מכיוון שגם למינהל האזרחי אין את הנתונים הללו, ולמרות זאת הוא כותב על סטודנטים ואנשי עסקים בידענות עובדתית.

שנית, בראשית הידיעה אלדר נתן לקוראיו להבין כי אותם פלסטינים "גורשו" או "לא הורשו לשוב לביתם", עניין שכאמור כלל לא נאמר על ידי המינהל האזרחי. עתה הוא מספר לקוראיו שכיום, יחד עם צאצאיהם, מדובר כבר במאות אלפים. על פי הקונטקסט שאלדר מספק, הקורא מבין כי מאות אלפים לא מורשים לחזור לביתם. אבל לא מדובר במאות אלפים שגורשו או שלא מורשים לחזור לביתם, אלא בריבוי טבעי של אותם פלסטינים שהקימו משפחות בחו"ל. אגב, גם את המספר האמורפי הנ"ל אלדר בסך הכל מנחש. אם יש לו נתונים מבוססים, מדוע אינו מציגם?

ישנן דרכים רבות לנתח את נתוני המינהל האזרחי. יכול להיות שמספר החל"תים הוא נמוך בהרבה מכיוון שחלקם השיבו לעצמם את סטאטוס התושבות. ייתכן שחלקם או רובם היגרו מרצון והם חיים חיים שלווים נטולי רצון לשוב לביתם הישן. וגם, בהחלט יכול להיות שחלקם אכן ביקשו להשיב את סטאטוס התושבות ולא יכלו. אולם לטעון כי באופן גורף 250,000 בני אדם "גורשו" או "לא הורשו לשוב לביתם", הינה טענה מניפולטיבית הנשענת על הנחות יסוד בלתי מבוססות.