מי מתפלל בכותל הקטן?

(16.1.11)
עיתון "הארץ" לא מפסיק להפתיע. הכותרת הראשית מסוף השבוע מעדכנת שמעכשיו, ה"כותל הקטן" נפתח למתפללים יהודים. מה יגידו על זה אלפי היהודים שמתפללים והתפללו שם בעשרות השנים האחרונות? על הניסיון האחרון ליצור סיפור בומבסטי משום דבר.

עיתון "הארץ" ממשיך במאמציו להשפיע על החדשות במקום לדווח עליהן. לאחר שהגדיר בעבר את אתרי הרובע היהודי בירושלים כ"שנויים במחלוקת" ואת הכותל המערבי כ"מזוהה עם הימין"; ולאחר שטען את הטענה הבלתי נכונה כי בשבע עשרה השנים האחרונות הכניסה להר הבית לערביי מזרח ירושלים מותרת רק למבוגרים ונשים; ולאחר שפרסם "תחקיר" על עמותות הימין אשר חוץ מלאשר את העובדה שלא עברו על שום חוק לא חידש כלום, ממשיך העיתון במופע של בורות מוחלטת ו/או יצירת סנסציה משום דבר.

הכותרת הראשית(!) של מהדורת סוף השבוע (14.1.11) דיווחה בבהלה:

הפרה של הסטטוס-קוו: הכותל הקטן נפתח למתפללים יהודים.

השאלה שיש לשאול את העורך שבחר בכותרת הזו היא: מתי הכותל הקטן נסגר ליהודים? כבר עשרות שנים שהסמטה הצרה המהווה את רחבת הכותל הקטן (חלק מהכותל המערבי המצוי 175 מטר צפונית לרחבת התפילה המוכרת של הכותל) פתוחה לכל – יהודים נוצרים ומוסלמים כאחד, ומשמשת מקום תפילה הן ליהודים יחידים והן למבקשים להתפלל במניין.

התפילה בכותל הקטן הפכה לפופולרית בעיקר משנת 1972 (על כך בהמשך) אך יהודים התפללו שם גם קודם. על פי העיתונאי נדב שרגאי (אשר שימש ככתב ב"הארץ"), הכותב בימים אלה ספר על הכותל הקטן, עוד לפני 1948 יהודים התפללו בכותל הקטן. הוא מציין בספרו את מנחם פורוש ואברהם שפירא אשר התפללו שם בילדותם. מעבר לכך, בימי המרד הערבי בין השנים 1936-1939, כאשר גישת היהודים לכותל הגדול הוגבלה, הם העתיקו את מקום תפילתם לכותל הקטן.

מה שהופך את הכותרת להזויה אף יותר היא שגם בגוף הידיעה, אשר נכתבה על ידי עקיבא אלדר, מוזכרת העובדה שיהודים אכן מתפללים במקום כמו גם שתלמידי ישיבת "עתרת ירושלים" מתפללים שם מנחה כל שבת.

למי מפריעים הפיגומים?

הסיבה להפרת הסטטוס קוו על פי "הארץ" היא הסרת פיגומים המצויים ברחבה מאז 1972 על ידי הרשות לפיתוח ירושלים ורשות העתיקות. הפיגומים הונחו שם על מנת לתמוך בבית אשר היה חשש כי יקרוס עקב החפירות שהתקיימו אז במנהרות הכותל. אלא שבמהלך העבודות פועלי העירייה קדחו בטעות מספר חורים בכותל עצמו, פעולה אשר גרמה לסערה לא רק בעולם היהודי הדתי והחרדי, אלא גם אצל אנשי הוואקף המוסלמים המייחסים אל הכותל המערבי את מקום קשירת סוסו של מוחמד, "אל-בוראק", במסעו הלילי ממכה לאל-אקצא.

בעקבות הסערה הציבורית הבין-דתית הוחלט בעירייה ובמשטרה לא לבצע שום שינוי ברחבת הכותל הקטן. זאת למרות שלאחר תקופה לא ארוכה, הפיגומים סיימו את תפקידם ולא היה בהם צורך יותר. יתרה מזאת, הפיגומים חסמו את רוב הסמטה שמובילה לבתי הערבים המתגוררים במקום ואלה נאלצו ללכת בין הפיגומים כדי להגיע לביתם.

הפיגומים בכותל הקטן לפני הסרתם

במסגרת עבודות שימור של מונומנטים שונים בעיר העתיקה, החליטה הרשות לפיתוח ירושלים לבצע עבודות שימור גם בכותל בקטן, מקום שהוא לכל הדעות בעל חשיבות רבה. בשיחה עם "פרספקטיבה" הסבירו אנשי הרשות כי מתנהלים בכל הרבעים של העיר העתיקה בין 30 ל-40 פרויקטים כאלה על פי תכנית שנתית, וכי כחמישה מהם מתנהלים במקביל בימים אלה. העבודות מתבצעות באישור כל הגורמים המקצועיים והמוסמכים.

בהתייחסותם באופן ספציפי לכותל הקטן, הם הדגישו כי הסרת הפיגומים תועיל בראש ובראשונה לתושבים הערבים המתגוררים במקום שכן לא יהיה להם יותר מחסום בדרכם הביתה. כמו כן, אין להם כל כוונה להכניס ספסלים, ארונות קודש או תשמישי קדושה אחרים למתחם ולהפוך אותו לבית כנסת רשמי. בכך הם מפריכים את טענתו של אלדר כי "בכך נפתח המתחם באופן רשמי לתפילה ואירועים".

האם "הארץ" מבקש ליצור סערה חדשה?

אז מה היה לנו פה? ראשית, כותרת מוטעית ומטעה אשר מעידה על חוסר הבנה מוחלט בנושא הנדון. שנית, במקום לדווח בעמוד אמצעי בעיתון על שיפור חייהם של מספר משפחות ערביות ברובע המוסלמי כתוצאה מהסרת פיגומים מיותרים, מנסה עיתון "הארץ" בחוסר אחריות משווע להבעיר את השטח באמצעות כותרת ראשית בומבסטית, אך חלולה, המיישרת קו עם תלונות הסרק נגד ישראל מהסוג של "הציונים רוצים להרוס את אל-אקצא".

אי אפשר להתעלם גם מאופן ההגדרה של שתי עמותות שונות בדיווחו של אלדר – עמותת "עתרת כהנים" ועמותת "עיר עמים". בעוד הוא מכנה את "עתרת כהנים" כ"עמותת ימין הפועלת לייהוד העיר העתיקה", הוא מכנה את "עיר עמים" סתם כך כ"עמותת עיר עמים", משמע היתה עמותה א-פוליטית הפועלת באובייקטיביות. עיתון "הארץ" כל כך מוטה שהוא כלל לא שם לב שהוא מעניק טיפול שונה לעמותות מהשמאל בעלות אג'נדה ברורה לא פחות מאחיותיהן מהימין.

לו היו מעוניינים לכתוב ב"הארץ" על הפרת הסטטוס קוו בירושלים היו יכולים לכתוב על חדשות אמיתיות, כמו למשל ההרס שמבצע הוואקף על הר הבית למעלה מעשור. מאז שנות ה-90, ובמיוחד משנת 2001, הוצאו מהר הבית אלפי טון של עפר גדושים בממצאים ארכיאולוגים מכל התקופות, על ידי כלים כבדים והרסניים. כל זאת על מנת לבנות מסגד תת-קרקעי באזור המכונה אורוות שלמה. מעבר לעובדה שאנשי הוואקף עברו על חוק העתיקות וחוק התכנון והבניה, הם השמידו כמות עצומה של ממצאים ארכיאולוגים יקרי ערך מאחד המקומות החשובים ביותר בעולם לשלשת הדתות המונוטאיסטיות, תוך זלזול מוחלט בכל ערך תרבותי, היסטורי ודתי שיש לממצאים הללו.

הפעילות הפלילית הזו, החשופה לעיני כל עיתונאי, היא דוגמא ומופת להפרה של הסטטוס קוו. מתי בפעם האחרונה כתב עקיבא אלדר על כך, ומתי בפעם האחרונה זה הופיע ככותרת ראשית בעיתון בו הוא עובד?

איזו סיבה בעולם יש ל"הארץ" להתעלם מחדשות אמיתיות ובמקום זאת לקחת לא-סיפור ולהעביר אותו מוטציה עד שהוא הופך למקור נוסף ומיותר של גינוי בינלאומי כלפי ישראל? בודאי לא אחת שקשורה ליושר עיתונאי והיצמדות לעובדות מדויקות.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות