מכשכשים בכלב

במאמר אודות ההכרה האמריקאית בריבונות הישראלית ברמת הגולן: טען כתב ה'אינדפנדנט' הבריטי לענייני המזרח התיכון, בל טרו, את הטענה הבאה

נתניהו, שלרוב ידוע כמי שפותח במלחמות לקראת בחירות בשביל להבטיח קולות על הבסיס הביטחוני, התמודד מול ביקורת עוקצנית מכל הצדדים על כך שהוא אינו מורה על מבצע צבאי נרחב בעזה

למעשה זו כבר הפעם השנייה בתוך שבוע שטרו מביע, בצורה זו או אחרת, את הטענה שנתניהו פותח במלחמות נגד החמאס במטרה להבטיח את ניצחונו בבחירות. במאמר שעסק בחשש כי פגיעת הרקטה בתל אביב תוביל למלחמה, טרו טען:

פשיטות ישראליות בעזה בוצעו לקראת שלוש הפעמים האחרונות בהן היו בחירות…ולעתים קרובות הן השיגו לראש הממשלה המתמודד בבחירות, בנימין נתניהו, קולות נוספים על הטיקט הביטחוני

אולם העובדות סותרת לחלוטין את טענותיו של טרו.

מבצע עופרת יצוקה החל ב-27 בדצמבר 2008 והסתיים ב-18 בינואר 2009. ראש הממשלה שיצא למבצע היה אהוד אולמרט ממפלגת קדימה, ולא נתניהו, שהיה לראש ממשלה רק לאחר הבחירות שהתקיימו בחודש שלאחר מכן.

למבצע צוק איתן, מה-8 ביולי ועד 26 באוגוסט 2014, יצא נתניהו לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ובתגובה על מתקפות רקטות של חמאס על ערים ישראליות. עם זאת, הבחירות הוכרזו רק בדצמבר- עקב מחלוקות בקואליציה שנסבו סביב סוגיות אחרות לחלוטין. הבחירות עצמן התקיימו ב-17 במרץ 2015. כלומר, הזמנים סותרים את טענתו של טרו.

המבצע היחיד בו הזמנים מתאימים לטענת טרו הוא מבצע עמוד ענן שהתקיים ב-14 עד ה-22 בנובמבר 2012. הכנסת פוזרה באוקטובר 2012 והבחירות התקיימו בינואר 2013. עם זאת, המבצע יצא לדרך רק לאחר שחמאס שיגר למעלה ממאה רקטות על ישראל במהלך השבועיים שלפני ה-8 בנובמבר, ושיתק את שגרת החיים בדרום.

יתר על כן, העובדה שהמבצע הסתיים לאחר שמונה ימים בלבד, ומבלי תקיפה קרקעית של צה"ל, ממחישה נקודה חשובה יותר, כזו שאפילו 'הארץ' הודה בה: שנתניהו נתפס – אפילו בקרב מבקריו החריפים ביותר – כמי שנמנע מסיכונים באופן גורף, כשהדבר נוגע לשיגור מהלכים צבאיים. הסברה היא שהאיפוק שגילה במהלך המבצע עלתה למפלגת הליכוד במנדטים בבחירות. כפי שטען יוסי ורטר ב'הארץ', נתניהו הסכים להפסקת-אש מוקדם מספיק מכדי "לסבך את צה"ל בפעולה קרקעית עתירת חללים וחסרת תוחלת" והוא "אטם אוזניו לחרחורי הקרב שהשמיע הימין, גם במפלגתו".

דוגמא נוספת הסותרת את טענתו של טרו היא ההסלמה בת שלושת הימים בין ישראל וחמאס בנובמבר 2018. אז נתניהו הסכים להפסקת-אש למרות מטר של 460 רקטות ששוגרו על ערי ישראל, בה נהרג אדם אחד ונפצעו עשרות. נתניהו דחה את הקריאות של כמה משריו לצאת למלחמה נרחבת- כולל שר הביטחון ליברמן, שהתפטר במחאה. אם קונספירציית ה'כשכוש בכלב' של טרו הייתה נכונה, נתניהו היה יכול לנצל את האירועים בכדי להסיח את תשומת הלב מבעיותיו המשפטיות, באמצעות יציאה למבצע רחב-היקף נגד חמאס.

אנשיל פפר- עיתונאי 'הארץ' נוסף שמעולם לא חסך מנתניהו את שבט ביקורתו- גם כן טען, כמו פרשנים נוספים מהשמאל, ש"למרות תדמיתו הלוחמנית" הוא נמנע מסיכונים ושאם כבר, הוא נמנע ממלחמות מתוך חשש מהשלכותיהן הפוליטיות הבלתי צפויות.

נוסף על הכל, פרשנותו הממוקדת בישראל של כתב האינדפנדנט בל טרו מדגימה שהוא אינו מכיר בכך שלפעולותיו של חמאס היה תפקיד חשוב בהצתת המלחמות האחרונות בינו לבין ישראל. בכך טרו משתלב היטב בדפוס רחב של כלי תקשורת בריטיים רבים, שלא לוקחים את הפלסטינים ברצינות כאנשים בעלי השפעה על גורלם.

השורה התחתונה היא שאין ראיות אמיתיות התומכות בטענתו של טרו, לפיה המלחמות הישראליות נגד חמאס יצאו לפועל במטרה לשפר את מצבה של מפלגת הליכוד בבחירות.

תרגם מאנגלית: שלומי בן מאיר. 

לגרסה האנגלית של המאמר.