"מעריב" מדליק את ירושלים

את הכותרת הראשית היום (25.1.11) ב"מעריב" ניתן להגדיר כלא פחות ממתלהמת. אפשר להוסיף לתיאור זה גם רודפת סנסציה וחסרת אחריות.

נתחיל בעובדות: אתמול הודיעה רשות העתיקות כי הושלמה חשיפתה של תעלת ניקוז מימי הבית השני בין בריכת השילוח שבעיר דוד לפארק הארכיאולוגי ירושלים (מרכז דודסון), דרומית לרחבת התפילה של הכותל המערבי. מדובר בתעלה שאורכה כמה מאות מטרים אשר עברה מתחת לאחד הרחובות הראשיים של ירושלים לפני כ-2000 שנה ומטרתה ניקוז מי הגשמים אשר זרמו בעמק הטירופיאון, המצוי מערבית להר הבית. לאחר שבע שנות עבודה, סיימו לאחרונה ארכיאולוגים לנקות את הסחף שהצטבר בתעלה במשך 2000 השנים האחרונות.

עורכי "מעריב" בחרו מסיבה לא ברורה לכרוך את הודעת רשות העתיקות יחד עם חשיפת "מסמכי פלסטין" של רשת אל-ג'זירה ועם העימותים ברחובות ביירות סביב מפלתו של ממשלת סעד חרירי. תחת הכותרת הראשית "מתח גבוה" רשמו שלש כותרות משנה: "כוננות בירושלים", "זעזועים ברמאללה" ו"עימותים בביירות".

קשה להעלות על הדעת סיבה לחבר בין חשיפת תעלת הניקוז לזעזועים הפוליטיים הפוקדים את אזורינו, זולת רצון לא ברור ליצור חדשות יש מאין או אף רצון מזוכיסטי להבעיר את השטח.

כאילו כדי לחמם את האווירה, בוחרים ב"מעריב" בתיאור בלתי מדויק אך סנסציוני של פעולות רשות העתיקות (כאן בגרסת NRG):

אמש נחשף: רשות העתיקות ביצעה בתקופה האחרונה חפירות קרוב מאד למתחם הר הבית

והכותרת הפנימית – המתלהמת אף יותר – של הידיעה הפרושה על עמוד 2 ו-3 בעיתון היא:

עבודות חשאיות של רשות העתיקות מאיימות להבעיר אש בירושלים

ראשית, ה"חשיפה" היא בעצם הודעה לעיתונות של רשות העתיקות. כמו כן, המילים "קרוב מאד להר הבית" ו"בקרבת הר הבית" חוזרות על עצמן מספר פעמים בידיעה, וזאת למרות העובדה שרוב התעלה עוברת מחוץ לחומות העיר העתיקה בכלל. בעיתון מוסיפים גם שתי תמונות לא מדויקות המראות היכן לכאורה בוצעה ה"חפירה". בצילום אוויר, מסומן באדום חלק גדול מהפארק הארכיאולוגי ירושלים, למרות שרוב התעלה בכלל לא עוברת שם. האזור המסומן באדום מאיים כבר נחפר ופתוח לקהל שנים רבות. תמונה נוספת מראה שטח חפירות פתוח כלשהו, אשר בודאי אינו מהווה את אתר החפירה המדוברת מכיוון שזו מצויה אך ורק מתחת לאדמה.

אם באמת היו מוטרדים ב"מעריב" מחפירות ארכיאולוגיות סמוכות להר הבית, מדוע לא כתבו על החפירה המתנהלת כבר מספר שנים בחלק מרחבת הכותל המערבי, במיקום הקרוב הרבה יותר להר הבית מתעלת הניקוז המדוברת? אולי מכיוון ששם, כמו פה, אין באמת סיבה למהומות.

שאלה נוספת היא, מנין הגיעו ב"מעריב" למסקנה כי יש חשש ל"מהומות", "הבערת אש", ו"התלקחות" כדבריהם? בטח לא מדברי "גורם במשטרה" המצוטט בידיעה כאומר:

ייתכן שבימים הקרובים תהיה נוכחות משטרתית גבוהה יותר באזורים מסוימים במזרח ירושלים – סביב הר הבית ובעיר העתיקה. עם זאת, אנחנו מאמינים שבסופו של דבר תישמר הרגיעה ברחבי העיר.

מהומות? התלקחות? על פי המשטרה הם צופים שתהיה בכלל רגיעה. אז מדוע עורכי "מעריב" מפחידים את קוראיהם?

בצמוד לידיעה מובאים דברי הפרשנות של בכיר פרשני העיתון, בן כספית, אשר רק מוסיף שמן למדורה בניסיון להצדיק את הקשר התלוש בין המצב הפוליטי אצל שכינינו הערבים לבין חפירה ארכיאולוגית בירושלים. בין השאר, הוא חושף את חוסר בקיאותו בפרטים בכך שהוא מכנה את החפירה במדוברת "החפירה הארכיאולוגית החדשה בין נקבת השילוח עד הכותל הדרומי". לו היה מתעדכן אצל דליה מזורי, אחת מהחתומים על הידיעה, היה מבין שהחפירה התנהלה במשך שבע השנים האחרונות.

לאחר שכספית מתנבא כי הכותרות באל ג'זירה למחרת יזכירו את החפירה המדוברת (בבחינת "הם [הפלסטינים] מוותרים, והישראלים חופרים", כדבריו), הוא קושר במסגרת מסע הצלב הלא-עיתונאי שלו נגד בנימין נתניהו בין חשיפת תעלת הניקוז לבין פתיחת היציאה ממנהרות הכותל ב-1996. הוא מוסיף וכותב על פרוץ המהומות להן מצפים ב"מעריב":

בעניין ירושלים […] תמיד יימצא הילד עם הגפרור שידליק, או לפחות ינסה להדליק, את חבית אבק השריפה הזו.

המשפט הנ"ל הוא האירוניה בהתגלמותה. הגורם היחיד שמנסה הבוקר להדליק את חבית חומר הנפץ הוא עיתון "מעריב" בעצמו, תוך עריכה חסרת האחריות של ידיעה שאמורה לתפוס משבצת צבעונית באחד העמודים הפנימיים של העיתון.

הוכחה שאפשר אחרת מספק דווקא עיתון "הארץ". אמנם לא וויתרו ב"הארץ" על המילים "ליד הר הבית", אולם הידיעה ("בתום שבע שנים הושלמה חפירת תעלה ליד הר הבית", 25.1.11) הדגישה יותר את ההיבט הארכיאולוגי של החפירה תוך הבאת דברי מנכ"ל רשות העתיקות אשר הדגיש מספר פעמים כי אין כל קשר בין החפירה להר הבית וכי היא לא עוברת וגם לא תעבור מתחת להר הבית.

בעניין המהומות, בחרו ב"הארץ" בטון הרבה פחות מתלהם, אולם גם כאן הגזימו מעט את דברי המשטרה. בעוד בכותרת המשנה של הידיעה נאמר:

גורמי ביטחון: אנחנו נערכים לאפשרות של מהומות במזרח ירושלים עם סיום העבודות

בגוף הידיעה, הציטוט של גורמי הביטחון הוא בסך הכל: "נלקחת בחשבון האפשרות של פרובוקציה פלסטינית".

מי באמת עושה נזק ארכיאולוגי בירושלים?

במישור עמוק יותר, קיימת כבר מספר שנים בעיה עיתונאית חמורה בכל הקשור לסקירת השימוש בארכיאולוגיה וחפירות על מנת לקבוע עובדות באגן הקדוש. בשנים האחרונות, התקבעה בכלי התקשורת – באמצעות הזנה בלתי פוסקת של ארגונים לא ממשלתיים אנטי-ישראליים – התפיסה על פיה החפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד (ובכלל בסמוך לאגן הקדוש) מהוות למעשה כלי נוסף של הכיבוש שמטרתו לקבוע עובדות בשטח, להשתלט על אדמה פלסטינית, למוטט בתים של פלסטינים, לגרש פלסטינים מבתיהם, למחוק את ההיסטוריה המוסלמית של ירושלים, וכיו"ב.

תפיסה זו הִכתה שורשים עד כדי כך שגם עיתונאים זרים וגם עיתונאים ישראליים פחות או יותר מאמינים לשקרים של גורמים מתסיסים בעולם הערבי-מוסלמי אשר טוענים שישראל מעוניינת לחפור מתחת למסגד אל-אקצא ולהרוס אותו. גם בידיעה של "מעריב" על תעלת הניקוז נאמר, ללא שום ניסיון לסייג את הדברים, כי חשיפת התעלת העתיקה:

[עלולה] לגרור מחאות קשות בקרב הציבור המוסלמי, המאשים בשנים האחרונות את הרשות [העתיקות] בביצוע עבודות המסכנות את יציבות המסגדים המרכזיים.

אולם חלק מהעיתונאים הסוקרים את ירושלים מועלים בתפקידם כבר שנים מכיוון שאינם מביאים לידיעת הציבור את השימוש האמיתי שנעשה על ידי חפירות על מנת לקבוע עובדות בשטח ולמחוק היסטוריה של עם אחר. מדובר בחפירות הבלתי חוקיות שביצע ועדיין מבצע הוואקף המוסלמי על הר הבית.

מעבר לפעולה הקרימינלית הנוגדת את חוק העתיקות וחוק התכנון והבניה, ומעבר לפשע הארכיאולוגי של הסרת מאות טונות של אדמה רוויה בממצאים ארכיאולוגים מכל התקופות והשלכתם למזבלה, הוואקף סיכן גם את מבנה הר הבית עצמו. בעקבות בדיקה הנדסית שהתבצעה על ידי רשות העתיקות כבר ב-2004 הממצאים העלו כי:

הכותל [המזרחי] איננו יציב.

עבודות הפיתוח של הוואקף, ובעיקר יציקת פלטת הבטון ומעבר כלים מכאניים על  גג אורוות שלמה, מהווה בעיה מוחשית למבנה במצבו כיום.

התופעות של סדיקה והתפוררות חומרי מליטה ואבן מהוות אינדיקציה כי מצב הכותל מחמיר ואינו נשאר סטאטי.

במהלך נובמבר 2004, רשות העתיקות ביצעה עבודות הצלה בכותל המזרחי על מנת לחזק אותו מהפגיעה חסרת האחריות של הוואקף באבנים העתיקות.

המציאות האמיתית בירושלים היא של ארכיאולוגים ישראליים המבצעים חפירות ארכיאולוגיות העומדות בסטנדרטים מדעיים ומקצועיים בין-לאומיים, אשר חושפים ומתעדים ממצאים מכל תקופותיה של ירושלים, כולל תקופות מוסלמיות, מול פלסטינים המבצעים נזק בלתי ניתן לתיאור להר הבית ולממצאים ארכיאולוגים שבו, מתוך כוונה אמיתית למחוק את ההיסטוריה של ירושלים ולקבוע עובדות בשטח בדמות בניית מסגדי ענק תת-קרקעיים.

במקום לפעול לפי החליל של גורמים אינטרסנטיים אנטי-ישראליים אשר יצרו מצב בו בכל פעם שישראלי מכניס את חפירה לאדמת ירושלים, ישראל מותקפת ומואשמת בשלל האשמות שווא, וכותרות ענק על "מהומות" מחזקות את השקרים, הגיע זמן שהעיתונאים יחשפו את הנזק האדיר, האמיתי והציני שנעשה ממש בימים אלו לעתיקותיה של ירושלים ממש מתחת לאף של כולנו.

עדכון מה-26.1.11

ראשית למהומות. על פי עיתון "הארץ" מהיום ("המנהרה שנחפרה בי-ם נושקת לרחבת הכותל"):

חששות גורמי הביטחון מהתפרצויות אלימות במזרח ירושלים בעקבות חשיפת התעלה התבדו אתמול, וחשיפת התעלה עברה ללא אירועים חריגים.

עם זאת, בחרו משום מה ב"הארץ" לחמם קצת את השטח על ידי כותרת המשנה המוזרה:

בניגוד לדיווחי רשות העתיקות אתמול, כי התעלה אינה סמוכה להר הבית, סיור באתר חשף כי היא מתקרבת למרחק מטרים ספורים מהכותל המערבי

זוהי כותרת משונה משתי סיבות. ראשית, האינפורמציה לא השתנתה מאתמול להיום. כמו היום, גם אתמול הסבירו ברשות העתיקות עד היכן מגיעה התעלה. המונח "סמוך להר הבית" הוא מושג יחסי. עיר דוד כולה סמוכה להר הבית. מצד שני, רוב התעלה העתיקה לא סמוכה להר הבית. שאלת הסמיכות להר הבית היא רלוונטית רק למי שמבקש לגזור מסקנות קונספיראטיביות על חפירות ארכיאולוגיות ישראליות בירושלים.

שנית, מדוע בחר "הארץ" להדגיש, במגושמות מה, היבט פוליטי/מדיני של חשיפת התעלה, לאחר שאתמול דווקא עסק בפרטים העובדתיים המדויקים של החפירה והשלכותיה? אולי מכיוון שחשש ש"מעריב" ביצע את העבודה השמורה לו בדרך כלל ונאלץ ליישר עימו קו?

ולגבי "מעריב", העיתון החליט היום לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפס אתמול ודחף לעמוד 20 את כתבת ההמשך מאתמול. לפתע הידיעה קיבלה רקע צבעוני ועסקה בתיאור הארכיאולוגי/היסטורי של התעלה יותר מאשר בקרבתה להר הבית. במקום להמציא סיבה כדי לחולל מהומות בירושלים, העיתון שינה את הטון ודיווח (כאן בגרסת NRG):

[…] התהלכה כתבת מעריב לאורך תעלת ניקוז המים מתחת לפני הקרקע בראש זקוף, לראשונה מאז חורבן בית שני