'מעריב': מכינת עלי מטיפה לטרור

"ארבעת חניכי המכינה בעלי סיימו קורס טיס", מדווחת כותרת טורו של רן אדליסט ב'מעריב' ביום שישי האחרון, ואז שואלת: "עד כמה משנת מוריהם תשפיע עליהם?"

אדליסט מודאג מהשתלבותם של "רביעיית חובשי הכיפות" בחוד החנית של צה"ל. לכל אורך הטור, בפיתולים, הצטדקויות והסוואות, הוא מפטם חשש שמא "מה שנספג אצלם", כלומר "משנתם השערורייתית של מורי ההלכה במכינה", יוביל אותם לנצל את מטוסי הקרב שברשותם לטרור.

ומהי בדיוק משנתם השערורייתית של מורי ההלכה במכינה, המעוררת אצלו את החשש הקמאי מפני "רביעיית חובשי הכיפות", כפי שהוא מכנה אותם? אדליסט מחדד, באמצעות תלישת משפטים בודדים מתוך שיעורים מורכבים.

למשל משפט תלוש מהקשרו של ראש המכינה הרב אלי סדן ולפיו "השליחות שלנו היא להגיד שהתורה זה החוקה של המדינה… זה הדנ"א של המדינה", או משפט תלוש אחר של אחד הרבנים במכינה, הרב אליעזר קשתיאל, ולפיו "הקב"ה לא ינוח ולא ישקוט עד שלא נכבוש את כל ארצנו הקדושה".

וממשפטים אלה ונוספים, גוזר אדליסט את שורת המחץ, החוזרת אל אזהרתו מפני "רביעיית חובשי הכיפות" שסיימו את קורס הטיס:

כבר היה לנו טייס חיל האוויר במיל' שהציע לחבריו במחתרת היהודית להפציץ מהאוויר את אל־אקצא. ההברקה הזו אגב לא שונה מהטקסטים של רבני המכינה.

האומנם מעשי המחתרת היהודית בכלל, והפצצת מסגדי הר הבית בפרט בפעולה פרטיזנית של טייס מורד, "לא שונה מהטקסטים של רבני המכינה"?

כל מי שמכיר את עולם המכינות בכלל ואת מכינת 'בני דוד' בעלי בפרט (גילוי נאות: אני עצמי בוגר המכינה), יודע עד כמה רחוקה מהאמת הכפשתו הנלוזה והשקרית.

יש אחד, יאיר נהוראי שמו, שמאזין להקלטות השיעורים וגוזר מתוכן משפטים שבפני עצמם, מנותקים מההקשר הכללי של השיעור, נשמעים צורמים ושליליים. בזמנו התבסס על ההקלטות שקיבל ממנו, מי שהיה כתב החינוך של חדשות 13, עמרי מניב, שהכפיש על בסיסן לשווא את מכינת 'עוצם'.

מניב נאלץ להתנצל בעצמו ולספוג מחדשות 13 השעיה, הסרת הכתבה מהאתר והתנצלות גורפת במהדורה. כל זה לא מנע תביעת דיבה גדולה המתבררת בימים אלה בבית המשפט. עכשיו עושה רן אדליסט, שגם הוא מסתמך על ההקלטות של נהוראי, דבר דומה.

לטובת מי שאינם מכירים את מכינת 'בני דוד', ועלולים חלילה לחשוב שיש פרומיל אמת בדבריו של אדליסט, נסביר:

לצד קיום מצוות ולימוד תורה, ערך הממלכתיות הוא הערך הנעלה ביותר המוטמע בתלמידי המכינה.

ההתנגדות לסירוב פקודה מוחלטת והרמטית ואף הוכיחה עצמה במבחנים קשים כדוגמת ההתנתקות.

יותר מזה, פרשת המחתרת היהודית, אותה מתאר אדליסט כ"לא שונה מהטקסטים של רבני המכינה", זכתה להתייחסות ברורה וישירה מאת הרב סדן, בספר אותו לומדים תלמידי המכינה בכל שנה, ושמו 'ויהי ידיו אמונה'. בספר זה (עמודים 76 – 73) מביע הרב סדן את עמדתו על הפרשה, אותה הגדיר "נוראה", במילים אלה:

הסמכות לצאת למלחמה מסורה בידי המלך או בידי המלכות… בעניין המחתרת… ברגע שבו קבוצת אנשים מנהלת מדיניות ביטחונית עצמאית ומרגישה שאין היא כפופה להסכמה ציבורית של הממשלה… או אז אין מדינה!

…הסוגיות הביטחוניות שממשלות ישראל מתמודדות איתן כבר חמישים שנה הן אומנם סוגיות קשות מאד… אבל לא יתכן שיקם גוף כלשהו. מן הימין או מן השמאל… ויחליט שכיוון שמדיניות ממשלת ישראל לא מקובלת עליו, הוא יקדם את האינטרסים הצודקים של עם ישראל, לפי דעתו, באופן אחר, מאחורי הגב… הוא פשוט מפרק את המדינה!"

'פרספקטיבה' – רן אדליסט, איפה ראית שמעשי המחתרת היהודית לא שונים מהטקסטים של רבני מכינת עלי?

רן אדליסט: ההתכוונות של רבני המכינה מובילה בהכרח למסקנות של אלימות במובן הזה. אין דרך אחרת להבין את הדברים שהרבנים אומרים. אבל בעניין פרחי הטיס אני מרגיע את כל בית ישראל, אין להם עצמאות מחשבתית לעשות את זה.