"מעריב" מצא סקינהדס (גלוחי ראש) ישראליים. איפה הם?

רישול עיתונאי: איך חושפים "תופעה" באמצעות דוגמא (לא נכונה) של אדם אחד?

מעריב מצא "גלוחי ראש" ישראליים. איפה הם? (31.3.11)

סקינהד? (צילום: nrg)

לפעמים אירוע סתמי הוא רק אירוע סתמי. ולפעמים אין בכלל אירוע, כמו במקרה של כתבי מעריב/nrg, יוסי אלי ועמרי מניב, אשר החליטו לתבל את העובדות עם קצת הגזמות כדי לייצר סיפור יש מאין.

בתחילת השבוע (27.3.11) פורסמה ידיעה ב"מעריב" ובאתר nrg שכותרתה "תופעה: גלוחי ראש מסיתים כנגד ערבים".

 בהמשך נכתב:

לראשונה בישראל: "סקין-הדס". למעריב נודע כי עשרות צעירים המזוהים עם תורתו של הרב מאיר כהנא החלו באחרונה להקצין את עמדותיהם, לגלח את ראשיהם כמו צעירי הסקין הדס בגרמניה, בריטניה ורוסיה, להגיע למקומות רגישים במיוחד ולהסית נגד ערבים. ביטוי לכך נראה ביום רביעי האחרון, לאחר הפיגוע ליד בנייני האומה בירושלים: כמה מגלוחי הראש הללו תקפו ערבים שעברו במקום, ובהם צעירה ממזרח העיר.

בתמונה המצורפת לכתבה באתר נראה ראשו של ד', אוהד בית"ר, שגילח את ראשו תוך שהוא משאיר בצידו האחורי של ראשו צורת מנורה, שהיא גם הסמל של קבוצת בית"ר, וכן קבוצת שיער מקדימה.

מרכז תדמי"ת, העוסק אף הוא במעקב תקשורת, איתר את הצעיר שצולם בתמונה. התברר כי מדובר בצעיר שכמו אזרחים רבים אחרים, הגיע למקום הפיגוע בירושלים. הבחור אכן לבש חולצה שאמרה "כהנא חי" והוא אכן מגדיר את עצמו כ"כהניסט" אך את התספורת הוא הגדיר כמשהו שנעשה לכבוד פורים (שחל יומיים קודם לכן) כשלב בדרך ל"גלח" שלפני הגיבוש לצבא.

גם אם מדובר בבחור חובב פרובוקציות, בעל גישה ימנית-קיצונית, שמצא לעצמו תספורת מקורית לחג, מה בין הימצאותו במקום הפיגוע לבין קביעה כי מדובר ב"תופעה"? על פי תמונות של ארגון "תצפית" שצולמו במקום האירוע ושהגיעו למערכת "פרספקטיבה", ד' היה שם לבדו ולא היה במקום אף "גלוח ראש" נוסף.

ממתי תופעה נמדדת על פי מעשה של אדם אחד? היכן "עשרות הצעירים"? לאילו "מקומות רגישים במיוחד" הם באים "להסית נגד ערבים"?

במקום לכתוב עוד ידיעה מרושלת (כפי שכבר עשה בעבר), מוטב כי יוסי אלי ישתדל לדווח על המציאות ולא לרדוף אחרי כותרות סנסציוניות אך נטולות כל ביסוס עובדתי.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות