'מעריב' עושה 'הארץ'

האם התקשורת איבדה את היכולת לדווח בצורה עובדתית, עניינית ומדויקת על גורלה של עתירה שהוגשה בבג"ץ?


האם התקשורת איבדה את היכולת לדווח בצורה עובדתית, עניינית ומדויקת על גורלה של עתירה שהוגשה בבג"ץ?


בתחילת אוגוסט (7.8), ביקרה 'פרספקטיבה'את הדיווח החד צדדי של 'הארץ' בנוגע לפרשת שטח אש 918 שבדרום הר חברון. כזכור, בג"ץ דן בעתירה של פלסטינים המתגוררים במקום, נגד רצונה של המדינה לפנותם משם בתואנה שמדובר בשטח אש. 'פרספקטיבה' הראתה כיצד הציג עיתון 'הארץ' את טענות העותרים הפלסטיניים כעובדות, שעה שעמדת המדינה הוצגה באופן חלקי וכטענה סובייקטיבית. בסוף השבוע האחרון, דיווח 'מעריב' (ו'מקור ראשון') על ההתפתחות האחרונה בדיון בבג"ץ בעניין, ("שטח 918: גרוניס מינה מגשר בעל ניגוד עניינים?", 4.9), ובין היתר הציג כך את נושא העתירה:

 

הדיון בבג"צ עסק בשטח אש בדרום הר חברון, עליו השתלטו מאות פלסטינים במשך שנים ארוכות, לאחר שכבר בשנת 1980 הוכרז כשטח צבאי סגור. על השטח הוקמו שמונה כפרים, ובהם פלסטינים, רועי צאן וחקלאים, הטוענים כי היו בשטח עוד לפני הכרזתו כשטח צבאי, ומתגוררים במערות ובמבני קבע הסמוכים להן.

 

בדיוק כמו 'הארץ' (אם כי לכיוון ההפוך) 'מעריב' כבר יודע להכריע בשאלה העובדתית מי קדם למי – הפלסטינים להכרזה על שטח אש, או ההכרזה על שטח אש לנוכחות הפלסטינים. כפי שצוין כאן בעבר, מדובר בשתי טענות סותרות הנתמכות על ידי שלל ראיות, ותפקידו של בית המשפט הוא להכריע ביניהן, לא העיתון. כמו תמונת מראה של 'הארץ', 'מעריב' מזכיר אמנם את טענת העותרים, אך לא מעניק יחס שווה לעמדתם (המוצגת כטענה סובייקטיבית) לעומת עמדת המדינה (המוצגת כעובדה).

 

יתרה מכך, בדיווח של 'מעריב' חלה טעות נוספת, אמנם קטנה אך מהותית:

 

בשנת 2000 הגישו הפלסטינים, תושבי המקום, והאגודה לזכויות האזרח עתירה שנדחתה, ולאחריה הוגשה עתירה נוספת, כאשר במשך השנים האחרונות נבנו, כאמור, מבני קבע נוספים בשטח, ואף נכנסו אליו פלסטינים נוספים, שהחלו להתגורר במקום, וכלל לא בטוח שהיו בו מראשיתו, עם הכרזתו כשטח המיועד לאימונים.

 

העתירה שהוגשה בשנת 2000 לא נדחתה אלא נמחקה. דחייה משמעותה כי בית המשפט פסק כנגד עמדת העותרים. מחיקה, משמעותה כי בית המשפט לא פסק בשאלה העקרונית כלל, והדרך סלולה להגשת עתירה חדשה. במקרה הנ"ל בית המשפט מחק את העתירה מכיוון שלאחר כעשור במהלכו התנהלה העתירה, הודיע שר הביטחון כי יאפשר את שהייתם של העותרים בחלק הצפון-מערבי של שטח האש – דבר אשר מהווה שינוי נורמטיבי משמעותי. בית המשפט אף טרח לציין:

 

למותר להדגיש כי אין במחיקת העתירות משום נקיטת עמדה באשר להחלטה או למחלוקות אחרות בין הצדדים, וכל טענותיהם שמורות להם, לרבות זכותם של העותרים לשוב ולפנות לבית משפט זה בעתירה נגד ההחלטה החדשה, ככל שתהא עילה לכך.

 

ב'מעריב' לא רק הכריעו בשאלה העקרונית, אלא גם יצרו את הרושם המוטעה שבית המשפט כבר דחה בעבר את טענות העותרים.

אם כן, הן 'הארץ' לפני כחודש, והן 'מעריב' לפני מספר ימים, לא הצליחו להפריד בין דיווח עובדתי לבין אג'נדה ועמדה פוליטית של מערכת עיתון. השאלה היא כמה קוראים מודעים לכך שהם לא קראו חדשות, אלא חדשות מוטות.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות