נחום ברנע, סימה קדמון וה"ביקורת" המסתורית על ישראל

עד מתי יאפשר 'ידיעות אחרונות' לכותביו הבכירים לפרסם עובדות לא נכונות שנראה שהמציאו במוחם הקודח?

פליטים אוקראינים. צילום: נתי שוחט/פלאש 90

תמונות הפליטים הנמלטים מאוקראינה מעוררות באופן מובן אמוציות ורצון לעזור לאותם נדכאים. גם בישראל, מופנית ביקורת על קשיים שמערים משרד הפנים על פליטים המבקשים למצוא כאן מקלט, כמו גם על דבריה של השרה שקד כי "אי אפשר להמשיך עם קצב כניסה כזה".

אך אם לטענות בעד הכנסה חופשית יותר של פליטים יש קייס חזק, מדוע זה חלק מהמבקרים ממציאים יש מאין "ביקורת" מהעולם על המדיניות הישראלית?

קחו למשל את נחום ברנע. ביום ראשון, במאמר שחלקו הופיע על שער 'ידיעות אחרונות', הוא הזהיר את הישראלים מפני האופן בו הם נראים בעולם:

במערב מסתכלים על האכזריות, שנאת הזרים, האטימות של ישראל כלפי אסונם של אחרים ומתקשים להאמין: האם זאת מדינת היהודים?

לנו הדבר נראה מוזר – ככל שחיפשנו, לא מצאנו בכלי תקשורת בשפה האנגלית את התייחסותו של "המערב" כלפי ישראל, בהקשר של קבלת פליטים אוקראינים. זה נראה מוזר גם לכתב 'גלובס' אבישי גרינצייג, שפנה לברנע ושאל אותו על מה הוא מתבסס. תשובתו של ברנע: "יום נעים".

יום אחד עבר, והנה על שער 'ידיעות' הופיע מאמר נוסף, הפעם של סימה קדמון.

קדמון מספרת על שיחה שקיימה עם "שר בכיר":

אותו שר ער לביקורת הקשה שנשמעת בארץ ובחו"ל על האופן שבו ישראל מקבלת את אותם פליטים, ואיך דווקא היא, שיותר מכל מדינה בעולם הייתה צריכה לגלות רגישות כלפי אנשים שנעקרו בין לילה מחייהם הקודמים – מגלה קשיחות וחוסר גמישות משוועים.

"ביקורת בארץ" בוודאי קיימת, וקדמון עצמה היא הראייה לכך. אבל על איזה "ביקורת קשה בחו"ל" היא מדברת? היא לא טרחה לשאול את כבוד השר האנונימי? הרי העיתון שהיא כותבת בו לא מצא לנכון לדווח על ביקורת שכזו.

חשוב לציין – מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, ישראל הכניסה לגבולותיה כ-3,000 פליטים שאינם זכאי חוק השבות. נכון לכתיבת שורות אלה, זה הרבה יותר מכמה מדינות מערביות, כגון בריטניה, ניו זילנד או אוסטרליה.

מותר כמובן לטעון שישראל לא עושה מספיק למען הפליטים ולבקר את מדיניותה. מה שפחות לגיטימי הוא לנצל את רגישותם של הישראלים לתדמיתם בעולם, ובהינף קולמוס לברוא "ביקורת" חיצונית, ואז להשתמש בה לצורך הדיון הפנימי כאן.

פנינו לקדמון וביקשנו שתפנה אותנו לביקורת הקשה. לפי שעה היא בוחרת שלא לענות לנו.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות