סבר פלוצקר, מי הפיץ תעמולה כוזבת בדבר יוקר המחיה של מעמד הביניים?

הפרשן הכלכלי הבכיר של 'ידיעות אחרונות', סבר פלוצקר, כועס. אפילו מאד. ועל מי כועס פלוצקר? על מנסחי המסרים של קמפיין המחנה הציוני, ש"אשמים באי מימושו" של "סיכוי טוב מאד (של בוז'י הרצוג) לכהן כעת כראש ממשלת ישראל" ("הבועה ההפוכה", 'ידיעות אחרונות', 31.5.15, עמ' 25). ובעוון מה כועס עליהם פלוצקר? בעוון שקרים אותם ניסו למכור לציבור, שקרים שהציבור, כמובן, לא קנה. לאילו שקרים בדיוק הוא מתכוון? כך פלוצקר:

במהלך מסע הבחירות של הרצוג חשתי לא פעם דחף רב לצעוק, בוז'י, אנא ממך. הפסק לדבר על יוקר המחיה ועל חוסר התעסוקה… דבר אלינו אמת.

…האנשים שניסחו את תוכן המסרים בקמפיין הבחירות של המחנה הציוני חיו בבועה, אבל בועה הפוכה מהמקובל לחשוב. הם אימצו ללא ערעור ובדיקה את התפיסה הלא נכונה עובדתית שלפיה כל מעמד הביניים בארץ נאבק תחת עול יוקר מחיה בלתי נסבל, עול שהפך לבעיית הבעיות של הקיום הישראלי.

היושרה של פלוצקר מתחלקת בנושא הזה לשניים: בחלקה הראשון, ראוי פלוצקר לשבח. הוא גילה עקביות בעמדתו זו, גם בזמנים שבהם נשבו בעיתונו רוחות אחרות. כך למשל, בטור אישי שכתב בחורף במוסף ממון ("על מה נלך לקלפי", 26.12.14, עמ' 2), קרא לטענות על יוקר המחיה המכריע את מעמד הביניים "בגידת הכלכלנים". פלוצקר קבל על כך אז, בעיצומה של מערכת הבחירות, במילים אלו:

סוגיית יוקר המחיה מככבת בכלכלה הפוליטית של הבחירות אבל העובדות נרמסו ומי שבכל זאת מעז לטעון נגד ההיסטריה של יוקר המחיה, מוצג ככלכלן הזוי או בזוי.

אבל בחלק השני של יושרתו, פלוצקר מיתמם, מגלגל עיניים, מיידה את אבניו מתוך בית זכוכית ונוטל קיסם מבין שיני הקמפיינרים של המחנ"צ, תוך התעלמות מוזרה מהקורה הכבדה שבין עיני עיתוני קבוצת 'ידיעות אחרונות'.

אותה "תפיסה לא נכונה עובדתית", כלשונו, אותה "בועה הפוכה" – מי באמת ניסה להשרישה בציבור – תועמלני המחנ"צ, או שמא עיתונו שלו? למרות שפלוצקר תולה את האשמה לצווארם של תועמלני המחנ"צ, בדיקה קצרה מעלה שהוא צודק כנראה בטענה, אבל מטעה את קוראיו באשר לכתובת.

להלן מקבץ מאמרים שפורסמו ב'ידיעות אחרונות' והעיתון הכלכלי מבית 'ידיעות אחרונות', 'כלכליסט', רק בחצי השנה שקדמה לבחירות:

ידיעות אחרונות (2.1.15, 7 לילות, עמ' 16):

מעמד הביניים קורס תחת עלויות המחיה ויוקר המסים

ידיעות אחרונות (5.12.14, מוסף שבת עמוד 14):

המצב הכלכלי קשה יותר. יוקר המחיה האמיר והנתונים מצביעים על תחילתו של מיתון. תושב הוד השרון המגדיר עצמו "מעמד ביניים קלאסי", אומר לעיתון "הבעיה הכי קשה שלנו זה יוקר המחיה."

כלכליסט (תמונת המצב האמתית של יוקר המחיה, 14.10.14 עמוד 4):

כשהעליה בהכנסות בקושי מצליחה להדביק את זו של המחירים, נוצרים קיפאון ותחושה סיזיפית

כלכליסט (כך התייקרו החיים בישראל תחת הממשלה האחרונה, 15.3.15 עמוד 4):

קדנציה יקרה במיוחד… המאבק הממשלתי ביוקר המחיה היה חלקי בלבד.

כלכליסט (השחיקה במעמד הביניים קירבה אותו למעמד הנמוך, 17.12.14, עמ' 14):

מעמד הביניים התקרב למעמד הנמוך והתרחק מהמעמד הגבוה.

הסרט "נשואים + מינוס – שקיעתו בחובות של מעמד הביניים" (עלה באתר כלכליסט ב-21.10.14), כותרתו:

הר החובות האדיר שאליו נקלע מעמד הביניים בישראל

והדיווחים החוזרים הרבים של העיתון בעקבות הסרט שהפיק. למשל:

כלכליסט (איך משפחה שמרוויחה 17 אלף שקל נטו לא סוגרת את החודש?, 23.10.14, עמוד 2):

משפחות מעמד הביניים נאלצות לוותר על חופשה בארץ או על הבאת ילד שלישי לעולם, לגור בדירות שכורות, קטנות או ישנות באזורים מרוחקים, לשלוח את ילדיהם למעונות  של ויצו או נעמ"ת.

כלכליסט 22.4.14, עמוד 2:

איך שקעה משפחה ממעמד הביניים בחובות של 70 אלף שקל

כלכליסט, 19.10.14, עמוד 4:

איך שקעה משפחה ממעמד הביניים לחובות של 100 אלף שקל

כלכליסט 30.10.14, עמוד 2:

איך שקעה משפחה ממעמד הביניים לחובות של 840 אלף שקל

כלכליסט, (החיים עצמם יקרים לנו, 12.3.15, עמ' 4):

יוקר המחיה מטריד את הישראלים הרבה יותר מהגרעין האיראני

סבר פלוצקר לא מוכן להגיב לטענות על מאמריו וגם לא לשאלה שהפנתה אליו 'פרספקטיבה', מי ניפח את "הבועה ההפוכה", כלשונו, תועמלני המחנ"צ או עיתוני קבוצת 'ידיעות אחרונות'.

עם זאת, פלוצקר רואה את עצמו ככלכלן ולא כמי שעוסק בביקורת התקשורת. בעיניו, מיתוס יוקר המחיה של מעמד הביניים נופח על ידי כל העיתונים, וגם על ידי 'כלכליסט' וחלקים מעיתונו, שנסחפו לעניין.