סמדר פרי: "אין במצרים התנגדות אמיתית ליחסים עם ישראל"

כמעט כל אבן שתהפכו ביחסי ישראל-מצרים תראה לכם כמה שגויה הטענה הפנטסטית הזאת, שפורסמה ב"ידיעות אחרונות"

יריד הספרים בקהיר, היכן שספרות אנטישמית ענפה נמכרת באין מפריע. צילום: Mohd Tarmizi via Wikimedia Commons

ב"ידיעות אחרונות", כותבת העיתונאית סמדר פרי על תלאות יחסי ישראל ומצרים, ומה שהיא מכנה "ניסיון מצרי לחמם קצת יותר את היחסים" בין המדינות. אמנם, כותבת פרי:

כדי להעלות את מפלס הנורמליזציה, אם אכן מסתמנת נטייה כזאת, צריך להכין את העם.

אולם מסתבר כי זו לא מטלה קשה כל כך, כי מיד לאחר מכן היא מציינת:

האמת היא שאין כיום התנגדות אמיתית במצרים ליחסים עם ישראל או לשיתופי פעולה.

אין התנגדות אמיתית? טענה מעניינת.

לסמדר פרי ניסיון של עשרות שנים בסיקור של מצרים והמתחולל בה. לכן, כשהיא כותבת טענה כזו הקורא עלול להסיק שיש לה על מה להתבסס, גם אם היא סותרת ידיעות המופיעות מדי פעם בתקשורת. למשל, אי הזמנת נציגים ישראלים לטקס חנוכת בית הכנסת העתיק באלכסנדריה (שגרירי 25 מדינות אחרות דווקא כן הוזמנו). או המקרה בו ידוען מצרי הצטלם עם עומר אדם ועורר סערה רבתי במדינתו.

הייתכן שמקרים כאלה הם אינם מייצגים בעליל, והתנגדות לנורמליזציה עם ישראל היא תופעה שולית ובלתי חשובה במצרים של ימינו? למרבה הצער, זה לא המצב; למעשה, המציאות היא הפוכה בתכלית.

הראיה הטובה ביותר לכך מצויה בסקרי דעת הקהל המתבצעים במצרים כל הזמן, על ידי גופים שונים. לאורך שנים הם מצביעים באופן עקבי על התנגדות עיקשת של הציבור המצרי לנורמליזציה עם ישראל. כך, סקר מכון Pew מ-2011 גילה כי 54% מהציבור במצרים מעוניינים לבטל את הסכם השלום עם ישראל.

המצב לא השתפר בעשור שחלף. סקר של "פרויקט ישראל" מ-2012 מצא כי 74% מהמצרים אינם מרוצים מקיום יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ו-77% הביעו תמיכה בביטול הסכם השלום. סקר אחר מאותה שנה דווקא הראה תמיכה נרחבת בקיום הסכם השלום (כאמצעי למנוע מלחמה), אך כ-80% הביעו את רצונם שהיחסים בין המדינות יהיו "קרים ועוינים". בסקר נוסף מ-2015, המצרים דירגו את ישראל כ"המדינה העוינת ביותר" למדינתם, יותר מכל מדינה אחרת לגביה הם נשאלו.

לפי הסקר העדכני ביותר, מתחילת 2021, רק כרבע מהמצרים רואים את "הסכמי אברהם" בין ישראל למדינות המפרץ באור חיובי (67% דוחים את ההסכמים); ורק מספר זעום של 8% (אכן, שמונה אחוזים) מסכימים עם המשפט "מי שמעוניינים לקיים קשרי עסקים או ספורט עם ישראלים צריכים להיות רשאים לעשות כן". מחצית מהמצרים "מאוד לא מסכימים" עם המשפט.

"אין כיום התנגדות אמיתית" לנורמליזציה?

ההתנגדות לנורמליזציה ושיפור היחסים עם ישראל אינה נחלתו של הציבור המצרי בלבד, אלא היא ממוסדת ברחבי המדינה. כך, 27 האיגודים המקצועיים במצרים מטילים וטו חריף הנאכף בקפדנות על יחסים עם ישראל ועם ישראלים. כמה חריף? לאחר שהכוכב מוחמד רמדאן הצטלם עם עומר אדם בשנה שעברה (לטענתו, הוא לא ידע כי אדם הוא ישראלי), איגוד השחקנים המצרי השעה את חברותו ואיגוד העיתונאים אסר על חבריו לפרסם ידיעות כלשהן על "הבוגד הציוני".

דוגמה נוספת היא יריד הספרים השנתי בקהיר – אחד מאירועי הספרות הגדולים בעולם – בו ישראל השתתפה בפעם האחרונה ב-1983 (ולא בגלל היעדר עניין מצד הישראלים). כשהתגלה כי מוצג שם למכירה ספרו של העיתונאי הישראלי ג'קי חוגי – מתוך כשלושה מיליון כותרים אחרים שהיו שם – הדבר הוביל לסערה, להסרת הספר ודרישה לפתוח בחקירה של המחדל. אגב, ספרות אנטישמית ונאצית – כגון 'הפרוטוקולים של זקני ציון', 'מיין קאמפ' של היטלר ועוד – דווקא מוצגת ביריד מדי שנה באין מפריע.

זכור גם המקרה מלפני כמה שנים של חבר הפרלמנט המצרי כמאל אחמד – שסולק מהפרלמנט בתמיכת רוב עצום מחבריו וערוץ הטלוויזיה שבבעלותו הוחשך. כך ייעשה למי שהעז להיפגש עם השגריר הישראלי.

אנו רואים אם כן, שההתנגדות במצרים ליחסים עם ישראל היא קיימת ואמיתית מאוד, ומושרשת בדעת הקהל ובממסד. יותר מכך: העובדות מובילות למסקנה העגומה שדווקא התמיכה בנורמליזציה ושיפור היחסים, היא העמדה השולית במצרים.

מדוע, אם כן, כתבה סמדר פרי ש"אין כיום התנגדות אמיתית במצרים ליחסים עם ישראל או לשיתופי פעולה"? שאלנו אותה. תגובתה:

אסביר את מה שכתבתי: אין כיום התנגדות ברחוב המצרי לקשרים עם ישראל כי הנושא כמעט לא עולה. זה דבר ראשון . הלאה: האופוזיציה ברחה או הסתלקה ממצרים או נמצאת בכלא או שותקת. לא מורגשת היום אופוזיציה ולכן אין דיבורים על ישראל, מעבר להודעות הרשמיות. בנוסף, א-סיסי קרא עכשיו לשיתופי פעולה עם ישראל. ובגלל המצב הכלכלי והקורונה, האזרח המצרי דואג קודם כל לעצמו ולבני משפחתו. אין כיום התבטאויות כמו שהכרנו בעבר- נגד ישראל.

ועוד: האם שמת לב לכבוד הגדול שהעניק א-סיסי לגיהאן סאדאת, במותה? הוא בא להלוויה הצבאית , ארונה נעטף בדגל מצרים. הגיש תנחומיו למשפחה. זאת אחרי שבמשך שנים סאדאת הוקע וזכרו נשמר בפרופיל נמוך. עכשיו א-סיסי מספר ש-חלמתי עליו ואני אוהב (לא תרגום מדויק אבל זאת הכוונה) אותו. יש כל מיני סימנים קטנים של שינוי כיוון חיובי. אני שומעת מאנשי מסחר. בכלל, אם אתה לוקח עתון מצרי היום, הטיפול בישראל שונה לגמרי.

בנוסף, מנהל ה-BDS במצרים נעצר לפני 3 חודשים ואשתו האיטלקייה גורשה לרומא. מדובר בראמי, בנו של ד"ר נביל שעת הפלשתיני. לא עזרו כל המאמצים של נביל. א-סיסי מסרב לשחרר אותו עד היום. הסיפור עם הזמר המצרי אכן קרה. יכול היה להסתיים בצורה אחרת לגמרי..

סמדר.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. לצערי זה אורך הרוח של הערבים לא משנה מה אנו עושים הם שונאים אותנו . שעיתונאי מנסה ליפה דברים זה חמור ביותר הוא מטעה את הציבור שקורא . לפעמים הטעות הזאת אפילו יכולה לעלות בחיי אנשים. הדבר החמור ביותר עיתונאי איש עם השקפה פוליטית שמאל מנסה בכל דרך ליפה דברים על מנת שהשקפת עולמו היא שתחליט על המשך הדרך לתת תחושה לעם שלנו שיש על מי לסמוך ואפשר לעשות הסכמי שלום . הדבר העגום ביותר הוא שהשנאה הזו אלינו לא עוברת להם והיא כל הזמן מלובה בכל מיני דברים רעיונות

  2. יש בודאי שיפור. גם אם אינו מספק אותנו. אבל השאלה הגדולה היא מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב. איך ניתן להתקדם למצב שבו יותר מצרים יבינו, או ירגישו, שישראל אינה נגדם (מה שלנו נראה ממש מופקע, אין לנו שום בעיות עם מצרים, ואנו חפצים בטובתה). מחאות על כל מיני דברים קטנים, רק תעוררנה שנאה. גם שאר דברים בובמסטיים לא בדיוק מועילים, הרי מדובר על אוירת רחוב, ולא על טיעונים שכליים. אבל בהחלט ראוי לשמוע ממשרד החוץ אם ואיזה פעולות נעשות כדי לשפר את המצב, וכמה משרד בחוץ ושלוחותיו מנסים לפעול בכיוונים ראויים, ובמיוחד אם יש מקום לאזרחים מן השורה לתרום לאוירה טובה, למשל אם יש תועלת בביקורים במצרים, או בנסיון לקשור קשרי מסחר שונים. הרי נושא זה בנפשנו.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות