עודכן: מחמד א דורה 2: הגרסה הירושלמית

עביר עראמין מצאה את מותה במהלך עימות בכפר ענאתה, סמוך לשכונת פסגת זאב בירושלים. עיתונים שונים הזדרזו לדווח כי הילדה בת העשר נורתה מכדורי הגומי של שוטרי מג"ב. גישתה של התקשורת העולמית אולי איננה כה מפתיעה, אך מעניין יותר הוא כיצד מתייחס עיתון הארץ לסיפור:

 

עדכון מה-29 בינואר בהמשך

 23.1.2007– החקירה שזיכתה את ישראל מההרג של הנער מוחמד א-דורה בן ה-12 לפני 7 שנים לא סייעה להרגעת הזעם בעולם המוסלמי. ישראל שוב הואשמה במוות של ילדה פלסטינית בת 10 ומותה אמור לשלהב את השנאה הערבית כלפי ישראל. כפי שדווח ע"י AP ב-19 לינואר:

בינתיים, בתו בת ה-10 של פעיל שלום פלסטיני מתה ביום שישי לאחר שנפגעה בראשה מספר ימים לפני כן מכדור גומי שנורה ע"י כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית. מותה של עביר אראמין צפוי להגביר את הזעם הערבי כלפי ישראל.

בדומה לכך סוכנות הידיעות הצרפתית אג'נס פרנס פרס פרסמה סיפור שכותרתו "ילדה פלסטינית מתה מפצעיה שנגרמו מירי ישראלי" ובו נכתב:

ילדה פלסטינית בת 10 מתה מפצעיה לאחר ששוטרי מג"ב ירו לעבר מפגינים בכפר הסמוך לירושלים השבוע, כך נמסר מהמשפחה ביום שישי.

עביר עראמין נפצעה קשה בראשה מרסיסים של רימון הלם שנורה ע"י הכוח הישראלי במהלך עימותים עם פלסטינים בכפר ענאנתה [כך במקור] ביום שלישי.

בנוסף גרג מיירי מה ניו יורק טיימס כתב ב-20 לינואר:

ילדה פלסטינית בת 10 בשם עביר עראמין מתה ביום שישי מפצעים שנגרמו כאשר נפגעה מאש של כוחות מג"ב ביום שלישי בעיירה ענאתה ליד ירושלים, עדי ראייה פלסטיניים וקרובי משפחה אומרים. עביר וחברותיה לכיתה היו בהפסקת בית ספר כאשר, על פי דיווחים פלסטינים, כוחות ישראליים ירו כדורי גומי ורימוני הלם לעבר זורקי אבנים.

לעומת כל הידיעות הללו, ב-22 לינואר דיווח עיתון הארץ כי ניתוח לאחר המוות שלל את הטענה כי הפציעה הקשה נגרמה כתוצאה מירי כדור גומי:

מותה של עביר עראמין בת ה-10, שנפגעה במהלך פעילות מג"ב ביום שלישי שעבר, לא נגרם ככל הנראה מירי כדורי גומי של שוטרי מג"ב – כך עולה מבדיקה פתולוגית שבוצעה בגופתה. לדברי מקורות במשטרה, "מבדיקה שערך הפתולוג המשטרתי עולה שהיא נפגעה מחפץ קהה, אולי אבן שנזרקה במקום ואולי אפילו מהדף של רימון הלם".

לדברי גורמים המקורבים לחקירה, בגופה של עראמין לא התגלו פצעי ירי חי, וגם הסבירות שנפגעה מכדור גומי מוגדרת נמוכה מאוד, שכן "הפציעה שהביאה למותה לא היתה פגיעה נקודתית, אלא פגיעה לרוחב הגולגולת, שאינה מאפיינת ירי גומי".

לכן כנראה שזורקי האבנים הפלסטינים הם האחראים למותה של הילדה, בניגוד לדיווח הראשוני על מוות כתוצאה מירי כדורי גומי ע"י שוטרי מג"ב. וכך בעוד נשארת האפשרות כי המוות נגרם אולי גם מפגיעת רימון הלם, נשללה טענת אג'נס פרנס פרס כי הילדה מתה מרסיס של רימון הלם.

הבלוג של ארגון קאמרה, הנקרא סנפשוטס, אשר חשף לראשונה את המקרה ב-22 לינואר הגיע למסקנה כי: "השאלה שנשארת היא כמה מהר ובאיזו אפקטיביות יכולים אמצעי התקשורות לבטל את הנזק" של הדיווח הראשוני שנחפז להאשים את ישראל בלי לשאול שאלות. יום לאחר מכן התקשורת המרכזית עשתה מעט כדי לצמצם נזקים מהדיווח השגוי המוקדם. למרות שהידיעה על הניתוח לאחר המוות הגיעה לסוכנות AP הסוכנות לא פרסמה את הידיעה. וכך המילה האחרונה (בינתיים) של AP בנושא היא שעראמין "נפגעה בראשה כמה ימים קודם לכן מכדור גומי שנורה ע"י כוחות הביטחון הישראלים." בדומה ל-AP כך גם אג'נס פרנס פרסלא דיווחה על ממצאי הנתיחה.

ניו יורק טיימס

כתב הניו יורק טיימס מיירי פרסם כתבת מעקב ב-23 בינואר המתחקה אחר סיפורו של באסם אראמין, אביה של עביר. הוא היה פעיל צבאי פלסטיני והצטרף לארגון לוחמים למען שלום,"קבוצה של חמושים פלסטינים לשעבר וחיילים ישראליים לשעבר שחברו בכדי לעודד פיוס בין שני הצדדים" ("אביה של הילדה שנהרגה בגדה המערבית פועל למען שלום עם הישראלים"). כאן מיירי מתייחס לנסיבות העלומות של מותה:

ארין (אחותה בת ה-12 של עביר שהייתה איתה בזמן שנפגעה) ועדי ראייה פלסטיניים אחרים אומרים ללא ספק כי עביר נהרגה מאש ישראלית. מיכאל ספרד, עו"ד ישראלי בכיר המייצג את משפחת עראמין, אומר שהוא מחזיק בכדור גומי שנמצא בזירת הפציעה והציג ראיה זו למשטרת ישראל.

אך ההנחה כי לארין "אין ספק בכך שעביר נפגעה מאש ישראלית" היא פשוט לא נכונה לאור המאמר על באסם עראמין שפורסם ב AP:

עביר ואחותה ארין היו בחצר בית ספר כאשר נפגעה עביר בראשה, ארין אמרה זאת ואמרה שהיא לא בטוחה במה שפגע באחותה.

אם היא לא בטוחה במה שפגע באחותה אז כיצד אין לה ספק שמדובר באש ישראלית? (מאמרו של לאוב לא מתייחס עוד לנסיבות מותה של עביר ורק מציין שהיא נהרגה במהלך מהומות בין זורקי אבנים פלסטיניים לבין כוחות צבא ישראליים.[כך במקור – למעשה, עביר נפטרה יומיים לאחר מכן])

הדיווח של הניו יורק טיימס הופך למתמיה עוד יותר:

דו"ח ראשוני של הנתיחה לאחר המוות שנערך על ידי פתולוג של ממשלת ישראל  ונציג של משפחת עראמין מצביע כי עראמין נפגעה ככל הנראה מירי כדור גומי אך לא ניתן לשלול פגיעה ממשהו אחר. כך נאמר ע"י עו"ד ספרד.

אך משטרת ישראל אומרת שהנתיחה שללה את האפשרות כי נפגעה מפגיעת כדור גומי. תחקיר משטרתי מצא שהכוחות ירו גז מדמיע אך לא כדורי גומי. מקור משטרתי, הביקש להישאר בעילום שם מפני שמדובר בחקירה מתמשכת, אמר כי המשטרה חושדת שעביר מתה כתוצאה מאבן שנזרקה על השוטרים.

משפחת עראמין דוחה את טענות המשטרה.

מיירי הפך את דו"ח הנתיחה שלא פורסם עדיין לעיתונות למקרה של מילה של המשפחה נגד מילה של המשטרה. דובר משטרת ישראל מיקי רוזנפלד אמר לקאמרה שבמהלך סוף השבוע כאשר תסתיים החקירה  הוא יכנס מסיבת עיתונאים ויפרסם את דו"ח הנתיחה לעיתונאים ששולל את הטענה כי עביר נפגעה מירי כדור גומי. במקרה כזה יתברר כי דברי עו"ד ספרד מופרכים. באשר לאביר, היא כבר תוכרז כשאהידית בעולם המוסלמי ובעולם כולו, כמי שנהרגה מאש ישראלית.

הערה נוספת

בעיתון הארץ הידיעות הסותרות על מותה של עראמין כוסו בהרחבה. בעמוד 3 נכתבו כתבות ע"י יהונתן ליס ויאיר אטינגר, ובמהדורה באנגלית הופיעה התמונה הבאה – תמונת צבע גדולה, בראש עמוד השער:

הכיתוב מתחת לתמונה הוא "מה הרג את עביר?" ולמרות זאת, בטור האישי של דני רובינשטיין בעמוד 5 נכתב:

רק בעיתוני סוף השבוע האחרון הופיעה שורה ארוכה של כתבות על מתנחלי חברון ותל-רומיידה, על מות הילדה בענאתה מירי משמר הגבול . . .

קאמרה יצר קשר עם רובינשטיין והמו"ל של העיתון עמוס שוקן בכדי להצביע על כך שטענותיו של רובינשטיין מופרכות ע"י כתבות אחרות של העיתון. בנוסף ביקש קאמרה שתפורסם הבהרה כי בניגוד להשערות של רובינשטיין, מג"ב הוא לא בהכרח האשם במות הילדה.

רובינשטיין הציע לחכות לפרסום הסופי של החקירה, עם זאת הוא לא חש צורך לחכות לפרסום המסקנות כאשר הזדרז להאשים את מג"ב בירי, בעוד שבעיתונו שלו קיים ספק עובדתי לגבי נכונות האשמה זו. מקומם ומתמיה.

עדכון מה-29 בינואר: אתמול פירסם AP מאמר מאוזן יותר

 כתבת הסוכנות, דליה נאמארי, הבהירה כי מאמרו של עמיתה ראבי נסמן בו ציין כי עביר מתה מפגיעת כדור גומי שנורה ע"י כוחות הביטחון הישראליים, אינו בהכרח נכון. במאמר שנקרא "משטרת ישראל משחזרת את הרג הילדה הפלסטינית בת ה-10":

משטרת ישראל שחזרה ביום ראשון את מותה של ילדה פלסטינית בת 10, בתו של פעיל שלום פלסטיני, אך אמרו כי לא הגיעו למסקנות חד משמעיות בנוגע לסיבת מותה של הילדה.

אביה של עביר, באסם בן ה-37, אמר שהוא מאמין שבתו נפגעה בעורפה ע"י כדור גומי, אך נתיחה לאחר המוות שבוצעה ע"י רופאים ישראליים ביחד עם פתולוג שמונה ע"י משפחת הילדה לא הגיעה למסקנות חד משמעיות, כך לפי משטרת ישראל.

משטרת ישראל שחזרה את התקרית ביום ראשון וראיינה עדי ראייה כחלק מהחקירה. הם תיחקרו גם את אחותה בת ה-12 של עביר, ארין, ששהתה עם אחותה בזמן שנפגעה מחוץ לבית הספר. ארין אמרה כי היא לא ידעה מה פגע באחותה.

דובר משטרת ישראל דאז, מיקי רוזנפלד אמר ביום ראשון שהפתולוגים במכון לרפואה משפטית בישראל עדיין מתקשים לקבוע את סיבת מותה של עביר.

נאמארי יכולה הייתה להיות ברורה יותר בנושא אחד: בעוד הנתיחה לא הייתה חד משמעית בכך שסיבת המוות של עביר לא ידועה סופית ( בין אם סיבת המוות נגרמה על ידי רימון הלם או מאבן פלסטינית), הוכח שהיא לא נפגעה מירי כדורי גומי.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות