עקיבא אלדר ממציא חדשות במקום לדווח עליהן

(16.5.2010)
האם ייתכן כי עקיבא אלדר מעיתון "הארץ" המציא מילים בסקר שנערך בקרב מתנחלים וחשב שאף אחד לא ישים לב? האם ייתכן כי עיתונים בארה"ב העתיקו והדפיסו את גרסת אלדר של הסקר ולא את זה המקורי? על הסטנדרטים הגבוהים וכללי האתיקה לאורם הולכים עיתונאי "הארץ".

 

האם ייתכן כי עקיבא אלדר מעיתון "הארץ" המציא מילים בסקר שנערך בקרב מתנחלים וחשב שאף אחד לא יידע? האם ייתכן כי עיתונים בארה"ב העתיקו והדפיסו את גרסת אלדר של הסקר ולא את זה המקורי? על הסטנדרטים הגבוהים וכללי האתיקה לאורם הולכים עיתונאי "הארץ".

כבר הדגמנו בעבר כיצד אינפורמציה שגויה אשר מקורה בעיתון "הארץ", מוצאת את דרכה לכלי תקשורת מערביים המאשימים את ישראל במרבית חוליי המזרח התיכון.

המשמיצן התורן אשר הסתמך על ידיעה מוטעית מפרי עיתון "הארץ" הוא ג'ון מירשיימר, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת שיקגו ואחד הכותבים של הספר "הלובי הישראלי ומדיניות החוץ של ארה"ב". הספר טוען באופן קונספירטיבי כי ישנה קואליציה של ארגונים ואנשים פרטיים – כולם יהודים – אשר כל מטרתם לנווט את מדיניות החוץ האמריקנית לכיוון פרו-ישראלי. כמו כן, טוען מירשיימר ושותפו לכתיבה, סטיבן וולט, לפעילות זו השפעה שלילית על אינטרסים אמריקנים. הספר ספג ביקורת שלילית כמעט מקיר לקיר. פרופ' אלן דרשוויץ מאוניברסיטת הרווארד אמר על הספר:

הספר מכיל שלשה סוגי טעויות עיקריות: ציטוטים הוצאו מהקשרם, עובדות חשובות הובעו בצורה לא נכונה או הושמטו, והופעל הגיון חלש עד כדי מבוכה.

החוקר בני מוריס, אשר ציטוטיו מופיעים בספרו של מירשיימר אמר:

העבודה שלהם [של וולט ומירשיימר] היא לעג להיסטוריה אותה חקרתי ועליה כתבתי בשני העשורים האחרונים. איכות עבודתם ירודה ומזוהמת משקרנות.

מירשיימר קיבל קצת תשומת לב לאחרונה בזכות נאום אותו נשא במרכז הפלסטיני בוושינגטון שם חילק יהודים לשלש קטגוריות: "יהודים צדיקים/הגונים" (נעם חומסקי, נורמן פינקלשטיין, נעמי קליין וריצ'ארד גולדסטון בין השאר); "יהודים אפריקנרים חדשים" (אברהם פוקסמן, דייויד האריס, רון לאודר ועוד) וקבוצה אמצעית של יהודים שטרם החליטו היכן למקם את עצמם.

אולי כדאי שמירשיימר יוסיף את עקיבא אלדר מ"הארץ" לקטגוריית ה"יהודים הצדיקים". ככלות הכל, הפרופסור משיקגו סומך עליו כל כך שהוא הסתמך על אלדר (מקור משני) במקום לבדוק את המקור הראשוני – סקר של האוניברסיטה העברית, ממנו הוא מצטט בטורו מה-9.5.10 ב"שיקגו טריביון" (Israel’s fated bleak future). זהו סוג של טעות שאפילו תלמידי תיכון לומדים לא לעשות. ביקורת של "קאמרה" (ארגון האחות של פרספקטיבה) מ-2006 על ספרו של מירשיימר ציינה שהספר "מלא בשגיאות הקשורות לעובדות, הגיון והשמטה, יש בו ציטוטים בלתי מדויקים, והוא מציג כושר שיפוט לקוי בנוגע למקורות […]". לרוע המזל, דומה כי בארבעת השנים האחרונות הפרופסור לא למד הרבה על שימוש הולם או בלתי הולם במקורות.

בטורו, בו הוא מאשים את ישראל בהכשלת פתרון שתי המדינות, ובכך שהיא "מתקדמת במהירות מרבית לכינון מדינת אפרטהייד", האקדמאי המוערך כותב:

סקר שנערך על ידי מכון טרומן מהאוניברסיטה העברית בקרב מתנחלים מהגדה המערבית מצא ש-21% מאמינים ש"יש להשתמש בכל האמצעים על מנת להתנגד לפינוי רוב ההתנחלויות שבגדה המערבית, כולל בנשק חם(including the use of arms)" [דגש שלנו].

למרות שפרופ' מירשיימר משתמש בגרשיים כאילו שהוא מצטט ישירות מהסקר, אין בשום מקום בסקר של מכון טרומן אזכור של המילים "כולל שימוש בנשק חם" בנוגע להתנגדות כלשהי מצדם של המתנחלים, או לגבי כל נושא אחר. למעשה, המילה "נשק" כלל לא קיימת לאורך כל הסקר.

כך השאלה המקורית בסקר: "אם הממשלה תחליט על פינוי מקיף של התנחלויות ביהודה ושומרון, כיצד יש להגיב, לדעתך, להחלטה זו?". הנסקרים יכלו לבחור בין ארבע אפשרויות: "לציית" (19.8%); "להתנגד באמצעים חוקיים" (51.6%); "להתנגד בכל האמצעים" (21.1%); "לא יודע/אין תשובה" (7.5%). שוב, אין כאן שימוש במילים "כולל בנשק חם". למעשה, המשפט השלם אותו מירשיימר מצטט כביכול, כלל לא מתאים לניסוח המקורי של הסקר.

מובן שניתן לפרש את הביטוי "בכל האמצעים" כשימוש בנשק. אולם אין זה משנה את העובדה שמירשיימר ייחס לסקר מילים ספציפיות אשר כלל לא הופיעו שם.

מדוע אם כן רשם הפרופסור את המשפט באופן שגוי? מכיוון שהוא לא טרח לבדוק את הסקר המקורי אשר מעולם לא מזכיר את המילים "שימוש בנשק", אלא הוא הסתמך ככל הנראה על מיודעינו עקיבא אלדר אשר בידיעה מה-31.3.10 כתב:

בתשובה לשאלה ביחס לתגובת המתנחלים לפינוי מקיף של התנחלויות שטחי יהודה ושומרון, ענו חמישית מהנשאלים (21%) כי יש להתנגד לפינוי בכל האמצעים האפשריים כולל בנשק חם.

קראתם נכון – עקיבא אלדר המציא מילים שלא היו כתובות בסקר. אם משווים את הגרסה האנגלית של הידיעה של אלדר (מתוך האתר של "הארץ" באנגלית) למה שכתב מירשיימר, רואים כי מדובר באותו משפט מילה במילה (חוץ מטעות דקדוק שמתקן מירשיימר). קופי אנד פייסט למופת.

והרי לפניכם – בריאתה של הדיס-אינפורמציה: נכתב בעברית על ידי עיתונאי ישראלי של "הארץ", מתורגם לאנגלית פגומה לאתר "הארץ" הפופולרי בשפה האנגלית, מועתק ומודבק (עם תיקון דקדוקי) על ידי פרופסור אמריקאי, ומשועתק בעיתון אמריקאי גדול. כל זה בלי לבדוק את המקור הראשוני.

מבחינת מירשיימר יש כאן עיתונאות חובבנית אשר משקפת היטב את מתודיקת העבודה שלו. כך למשל, הוא טוען גם בטורו כי רוה"מ לשעבר אהוד אולמרט לא היה מוכן לבצע ויתורים טריטוריאליים רחבים על מנת להקים מדינה פלסטינית. זוהי טענה שקרית אשר מופרכת בידיעה של אלוף בן מ…עיתון "הארץ". בחירת מקורות סלקטיביים כבר אמרנו? אולי מירשיימר לא מחשיב את אלוף בן כ"יהודי צדיק", או שחשיפת תכנית אולמרט סתם לא מסתדרת עם הנרטיב אותו הוא מנסה להציג בפנינו.

אולם מבחינת עקיבא אלדר, המצב גרוע בהרבה. לקרא לדיווחו "רשלני" זה להמעיט בערכו ולהניח כי הוא מטומטם או חסר הבנה. הוא לא. מדובר בעיתונאי המנצל את מעמדו על מנת לעוות ולייצר חדשות במקום לדווח עליהן. אלדר קיבל לפני מספר ימים פרס בלונדון הניתן לעיתונאים אשר "בסטנדרטים הגבוהים של עבודתם, מקדמים הבנה טובה יותר של המדינות והעמים במזרח התיכון". סטנדרטים גבוהים? דיווחו של אלדר נוגד את כל כללי האתיקה העיתונאית וראוי כי הוא ועיתונו יתנצלו ויתקנו את הידיעה.

עדכון:

בתגובה לפניה של "קאמרה" למערכת ה"שיקגו טריביון", העיתון פרסם את התיקון הבא כהאי לישנא:

מאמר מיום ראשון ציין באופן מוטעה כי סקר של מכון טרומן מהאוניברסיטה העברית מצא כי 21% ממתנחלי הגדה המערבית מאמינים כי "יש להשתמש בכל האמצעים על מנת להתנגד לפינוי של רוב ההתנחלויות שבגדה המערבית, כולל שימוש בנשק חם". הציטוט לא היה משפט ישיר מהסקר. צריך היה לייחס אותו לניתוח של הסקר של עקיבא אלדר, הפרשן הפוליטי הבכיר ואיש מערכת "הארץ".

עכשיו נותר לחכות ולראות אם גם "הארץ" יפרסמו תיקון.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות