פצצת הנפל של קיצוץ הסיוע הביטחוני

יהודה שרוני טוען ב'מעריב' ("החלטת מועצת הביטחון: הבנקים עלולים להיות חשופים לתביעות", 26.12) טענה שלו היתה נכונה, כי אז היה מדובר בסקופ שיכול להתחרות בסקופ שלו על מכירת תיק ההשקעות של הרמטכ"ל דן חלוץ, שלוש שעות לאחר פריצת מלחמת לבנון השניה.

הידיעה שפרסם בסוף דצמבר עסקה בהשפעת החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם על המערכת הבנקאית הישראלית. בירכתי הידיעה החביא שרוני טענה שמקומה הטבעי, לו היתה נכונה, בכותרת העיתון:

כך, למשל, החלטת הגינוי עלולה להשפיע, לא באופן מיידי, על דירוג האשראי. כבר כעת ניכרת השפעה שלילית על הסיוע הביטחוני, כאשר התברר כי הממשל האמריקאי החליט לקזז מהסיוע, שהיקפו השנתי עומד על 3.8 מיליארד דולר, את השקעות המדינה המתבצעות בהתנחלויות ובבנייה בשטחים.

האם אכן "התברר" כי ארה"ב מקצצת מהסיוע הביטחוני בשל השקעת המדינה בהתנחלויות ובשטחים??

רקע: בעבר, בשנות ה-90 ובשנת 2003 נתן הממשל האמריקני לישראל ערבויות ותשלומים לצורך קליטת העלייה מרוסיה ובגלל המצב הכלכלי בישראל.  באותם הסכמים אכן היה סעיף שאסר על שימוש בכספים להתנחלויות, וכן הפחתה בסיוע בסכומי הערבויות, אותם השקיעה המדינה בהתנחלויות.

אלא שב'מעריב' נטען לקיצוץ בסיוע הביטחוני ולא בערבויות.

אכן, בשנים האחרונות העלו עיתונאים ואנשי ממשל לשעבר, הצעות לקיצוץ בסיוע בהתאם להשקעה בהתנחלויות, כפי שנטען ב'מעריב', אבל ההצעות לא אומצו.

מקור בכיר בשגרירות ארה"ב מסר ל'פרספקטיבה': "אנחנו כן מקזזים מהערבויות להלוואות הניתנות על ידי ארה"ב אך לא מהסיוע הביטחוני."

תגובת יהודה שרוני:

נפלה טעות קולמוס. הכוונה הייתה לערבויות שמעניק הממשל ולא לסיוע הביטחוני.