רוב הציבור קבע: קצב אשם

כיצד הציבור הגיע למסקנתו אם המשפט מתנהל בדלתיים סגורות?

צילום: פלאש 90

רוב הציבור קבע: קצב אשם (29.12.10)

בסוף השבוע דווח ב"הארץ" על סקר שנערך בנושא משפטו של הנשיא לשעבר משה קצב. הממצאים מעלים כי 51% מהציבור סבור כי יש להרשיע את קצב באונס ו-61% סבורים כי יש להרשיעו בעבירת מין שאיננה אונס. הממצא המדהים ביותר מעלה כי 57% מהציבור לא ישנה את דעתו גם אם בית המשפט יפסוק בניגוד לדעתו.

בניסיון לנתח את הממצאים באמצעות בקשת תגובות מעורכי דין ושופטים בדימוס, מסקנת העיתון והמרואיינים היא כי הממצאים מעידים על "ירידה במעמדו של בית המשפט הישראלי והיעלמות הדרגתית של חזקת החפות".

מסקנה זו מתעלמת בבוטות משורש העניין ומהמשמעות האמיתית של ממצאי הסקר. המקור היחיד באמצעותו כל פיסת אינפורמציה הקשורה לפרשת קצב הגיעה לציבור היא התקשורת. האנשים היחידים שהיה ויש להם קשר בלתי אמצעי לעדויות, לחקירות ולטיעונים במשפט קצב הם מספר שוטרים, עורכי דין ושופטים. כל שאר הציבור ניזון אך ורק ממה שהיה כתוב בעיתונים ופורסם ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט.  

המסקנה האמיתית, אם כן, היא שהתקשורת חרצה מראש את דינו של קצב והיא זו שביטלה את חזקת החפות. מסקנה נוספת היא שהציבור סומך כנראה על התקשורת יותר משהוא סומך על ערכאות משפטיות במדינת ישראל. היחיד שהתייחס לזה ב"הארץ" הוא השופט בדימוס שלי טימן:

הציבור היום מושפע מהתקשורת, אני רואה את הטוקבקים, את הדיונים באינטרנט. […] הדברים מגיעים לזה שאנשים מתווכחים איתי על פסק דין שאני נתתי, ואומרים לי שהם קראו בעיתון שקבעתי משהו אחר, והם משוכנעים בצדקתם.

במדינה מתוקנת, בעלת כלי תקשורת הגונים, לא היינו באמת אמורים לדעת מאומה על העדויות (משני הצדדים) בכל משפט המתנהל בדלתיים סגורות. אך במדינה בעלת תקשורת מתלהמת ורודפת סנסציות, אין פלא שרוב הציבור מרגיש מספיק בטוח לחשוב שהוא יודע את "האמת" יותר טוב מפסיקת בית המשפט.

אם למישהו עוד היה ספק לגבי כוחה האדיר של התקשורת לעצב ולהשפיע על דעת הקהל, הסקר הנ"ל מסיר ספק זה. על כלי התקשורת לגלות אחריות יתרה בבואם לדווח על נושאים כל כך חשובים בציבוריות הישראלית, ובעצם בבואם לדווח על כל דבר.

ייתכן שקצב אשם וייתכן שלא. מה שברור הוא שלא משנה מה תהיה הפסיקה, טעם מר יעלה ממנה. אם קצב יזוכה, המקרה יתווסף לרשימה ארוכה של פרשיות בהן התקשורת חרצה גורלות וקבעה עובדות ולבסוף התברר כי אין דברים בגו. אם קצב יואשם, לעולם לא נדע כמה השפעה היה ללחץ הציבורי והתקשורתי על הכרעת הדין. הרי גם שופטים הם בני אדם, ואין ספק שגם הם קראו את הסקר הנ"ל.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות