רוב הציבור קבע: קצב אשם

רוב הציבור קבע: קצב אשם (29.12.10)

בסוף השבוע דווח ב"הארץ" על סקר שנערך בנושא משפטו של הנשיא לשעבר משה קצב. הממצאים מעלים כי 51% מהציבור סבור כי יש להרשיע את קצב באונס ו-61% סבורים כי יש להרשיעו בעבירת מין שאיננה אונס. הממצא המדהים ביותר מעלה כי 57% מהציבור לא ישנה את דעתו גם אם בית המשפט יפסוק בניגוד לדעתו.

בניסיון לנתח את הממצאים באמצעות בקשת תגובות מעורכי דין ושופטים בדימוס, מסקנת העיתון והמרואיינים היא כי הממצאים מעידים על "ירידה במעמדו של בית המשפט הישראלי והיעלמות הדרגתית של חזקת החפות".

מסקנה זו מתעלמת בבוטות משורש העניין ומהמשמעות האמיתית של ממצאי הסקר. המקור היחיד באמצעותו כל פיסת אינפורמציה הקשורה לפרשת קצב הגיעה לציבור היא התקשורת. האנשים היחידים שהיה ויש להם קשר בלתי אמצעי לעדויות, לחקירות ולטיעונים במשפט קצב הם מספר שוטרים, עורכי דין ושופטים. כל שאר הציבור ניזון אך ורק ממה שהיה כתוב בעיתונים ופורסם ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט.  

המסקנה האמיתית, אם כן, היא שהתקשורת חרצה מראש את דינו של קצב והיא זו שביטלה את חזקת החפות. מסקנה נוספת היא שהציבור סומך כנראה על התקשורת יותר משהוא סומך על ערכאות משפטיות במדינת ישראל. היחיד שהתייחס לזה ב"הארץ" הוא השופט בדימוס שלי טימן:

הציבור היום מושפע מהתקשורת, אני רואה את הטוקבקים, את הדיונים באינטרנט. […] הדברים מגיעים לזה שאנשים מתווכחים איתי על פסק דין שאני נתתי, ואומרים לי שהם קראו בעיתון שקבעתי משהו אחר, והם משוכנעים בצדקתם.

במדינה מתוקנת, בעלת כלי תקשורת הגונים, לא היינו באמת אמורים לדעת מאומה על העדויות (משני הצדדים) בכל משפט המתנהל בדלתיים סגורות. אך במדינה בעלת תקשורת מתלהמת ורודפת סנסציות, אין פלא שרוב הציבור מרגיש מספיק בטוח לחשוב שהוא יודע את "האמת" יותר טוב מפסיקת בית המשפט.

אם למישהו עוד היה ספק לגבי כוחה האדיר של התקשורת לעצב ולהשפיע על דעת הקהל, הסקר הנ"ל מסיר ספק זה. על כלי התקשורת לגלות אחריות יתרה בבואם לדווח על נושאים כל כך חשובים בציבוריות הישראלית, ובעצם בבואם לדווח על כל דבר.

ייתכן שקצב אשם וייתכן שלא. מה שברור הוא שלא משנה מה תהיה הפסיקה, טעם מר יעלה ממנה. אם קצב יזוכה, המקרה יתווסף לרשימה ארוכה של פרשיות בהן התקשורת חרצה גורלות וקבעה עובדות ולבסוף התברר כי אין דברים בגו. אם קצב יואשם, לעולם לא נדע כמה השפעה היה ללחץ הציבורי והתקשורתי על הכרעת הדין. הרי גם שופטים הם בני אדם, ואין ספק שגם הם קראו את הסקר הנ"ל.