שלמה אבינרי משרלט, 'הארץ' כמובן מפרסם

פרק חדש בסדרה "טענות שנראות לי נכונות, למרות שחיפוש זריז באינטרנט מוכיח את ההיפך"

נתניהו קורא לישראלים לגלות ערבות הדדית, 11 במרץ 2020. צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש90

כמו משברים קודמים לפניו, גם בזמן משבר הקורונה אנו חווים בהתגברות פרסומם של מאמרים מסוגת "כיצד כל מה שקורה מוכיח שהדעות שהיו לי עד עכשיו הן נכונות".

כזה הוא מאמרו של פרופסור שלמה אבינרי. בסוף השבוע הוא כתב ב'הארץ' כיצד המגפה חשפה את חולשותיו של השוק החופשי ואת הצורך בהתערבות ממשלתית בידיו של מגזר ציבורי גדול וחזק. אפשר כמובן להסכים או לחלוק על רעיונות של הפרופסור הנכבד (בלי ציניות). אולם אחת ההוכחות שהוא מביא לדבריו, תפסה את תשומת ליבנו:

אפילו נתניהו הבין כי הממשלה היא עוגן הביטחון היחיד למניעת משבר שלא היה כמותו. הוא אף השתמש לראשונה במושג "ערבות הדדית", שלא שמענו מפיו בעבר, אם כי הוא נמנע מן הביטוי "סולידריות", שדבק בו נופך סוציאליסטי, רחמנא ליצלן.

כלומר, 'אפקט הקורונה' הוא כה מזעזע עד שהוא גרם לראש הממשלה להוציא מפיו מלים הסותרות את השקפת עולמו מקדמת דנא. נתניהו מעולם לא העז להתבטא במושג "ערבות הדדית".

למעט, כמובן, בפנייתו לנעמה יששכר לפני פחות מחודשיים, בה הוא הבטיח:

מאז ומתמיד עמנו מתאפיין במורשת של ערבות הדדית – איננו מפקירים אף אדם לגורלו, וכך הדבר גם במקרה שלך

וגם בטקס האחרון לזכר נפגעי פעולות האיבה, בה הוא שיבח את האזרחים שבאים לחזק את המשפחות השכולות "ולעודד ערבות הדדית במיטבה".

וגם באותו טקס הנחת אבן הפינה להיכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל (דקה 3:24).

וגם בטקס הממלכתי לציון מבצע אנטבה.

וגם בברכתו לפעילי עמותת 'לתת תקווה'.

ישנן, מן הסתם, דוגמאות נוספות. בקיצור, צמד המלים "ערבות הדדית" שגור על שפתיו ועטו של נתניהו לא פחות ממושגים רבים אחרים. מה שמעלה את השאלה, היכן העורכים ב'הארץ', שמאשרים לפרסום טענות שגויות שקל כל כך לבדוק?

פנינו לשלמה אבינרי, ותגובתו תתפרסם כאן אם הוא יבחר להגיב.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אבינרי התייחס לערבות הדדית במובן הכלכלי, ואילו הדוגמאות שהבאתם מתייחסות למובן הבטחוני וכיו"ב.
    אין בדברי אלו כדי לתמוך בדעה הבולשביקית המשונה של פרופ' אבינרי.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות