תאגיד 'כאן' בשירות תנועת החרם נגד ישראל

"זה נראה אירוע תרבותי, אבל זו בעצם הכרזת מלחמה". כך תיאר בחדשות 'כאן11' דב גיל-הר כנס שנערך לאחרונה בברלין. בכנס, קראו מנהלי מוסדות תרבות שונים לביטול החלטתו של הפרלמנט הגרמני מלפני כשנה וחצי, לפיה תנועת ה-BDS היא אנטישמית ואין להעניק מימון ציבורי למוסדות המקדמים אותה.

דב גיל-הר בכתבתו טרח והביא את קולותיהם של אנשי תרבות גרמניים לידיעת הצופה הישראלי. באתר 'העין השביעית' עלו על שגיאה אחת בכתבה, בתרגום דבריו של נציב המלחמה באנטישמיות בגרמניה, פליקס קליין, על "הכיבוש הישראלי". אולם זו רחוקה מלהיות הבעיה היחידה שם.

למרבה הצער, בנוגע לכמה מהאישים הנזכרים בכתבה, גיל-הר לא טרח לעשות את שיעורי הבית ומעביר לצופים תמונה חלקית מאוד שלהם.

הכתבה פותחת בדבריו של האנו לוי, המוצג כ"מנהל המוזיאון היהודי בווינה", הקובל על כך ש"הבונדסטאג הגיע להחלטה ברוב קולות נגד תנועה פוליטית".

ראשית כל, לוי הוא לא מנהל המוזיאון היהודי בווינה אלא מנהלו של מוזיאון קטן בהרבה, בעיירה האוסטרית הקטנה הוהנאמס. המנהלת האמיתית של המוזיאון בווינה, דניאל שפרה, דווקא מחזיקה בעמדות שונות, ובדיון שהנחתה לפני כשנתיים גזרה גזירה שווה בין אנטי-ציונות לאנטישמיות.

שנית, בניגוד לאיך שלוי מצטייר בכתבה, כאינטלקטואל ניטרלי החרד לחופש הביטוי, מדובר באנטי-ציוני מובהק אשר מביע בכל הזדמנות תמיכה במטרת ה-BDS: חיסול ישראל כמדינה יהודית.

בהמשך מביא גיל-הר את סיפורה של שטפני קארפ, אשת תיאטרון גרמנייה, שעוררה תרעומת על כך שהזמינה להקה סקוטית התומכת ב-BDS לפסטיבל שארגנה. קארפ "לא ידעה מימינה ומשמאלה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני", מבהיר גיל-הר, עד שחיפוש שהיא ערכה בגוגל גילה לה מה זה BDS. בהמשך, מתוארת סערה נוספת שפרצה לאחר ש"קארפ קראה את כל ספריו של פילוסוף קמרוני בשם אשיל מבמבה, והזמינה אותו לפסטיבל שלה".

אם קארפ היא אכן קוראת אדוקה של מבמבה [בו נעסוק בהמשך], אין סיכוי שהיא "לא ידעה מימינה ומשמאלה" לגבי הסכסוך ותנועת ה-BDS. במסה מ-2016, שפורסמה באחד מספריו, מבמבה משווה בין שוועתם של הפלסטינים לסבלם של השחורים בדרום אפריקה של האפרטהייד, ומסכם כי המדיניות הישראלית היא גרועה ואכזרית בהרבה. מבמבה גם כתב את ההקדמה לספר "אפרטהייד וישראל: הפוליטיקה של אנלוגיה", בה הוא מכנה את "הכיבוש של פלסטין": "הסקנדל המוסרי הגדול של זמננו", וקורא להטלת "בידוד כלל עולמי" על מדינת ישראל. כיצד ניתן לקרוא אותו בלי לדעת כלום על הסכסוך או תנועת החרם? לשטפני קארפ (ודב גיל-הר) הפתרונים.

מה הבעיה עם אשיל מבמבה? לפי גיל-הר, "מר מבמבה מתח בעבר ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים, ואפילו העז להשוות את ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד". מה הוא אינו מגלה לצופים? שמבמבה קורא כל העת להחרמת כל המוסדות האקדמיים הישראליים, כולל החרמה פרסונלית של אנשי הסגל שלהם.

בנוסף, מבמבה הואשם באנטישמיות מכיוון שבעבודה שפרסם ב-1992 הוא הציג את השואה כאירוע אחד מני רבים בהיסטוריה של הקולוניאליזם, וטען כי ישראל בוגדת בהיסטוריה היהודית בכך שהיא לוקחת את מקומם של רוצחי היהודים בהיסטוריה.

נשמע קצת יותר חמור מ"ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים", לא כן?

פנינו לתאגיד השידור 'כאן' והסבנו את תשומת ליבם לשגיאות וההשמטות בכתבה. תגובתם:

הכתבה מציגה את עמדותיהם של שטפני קארפ ושל הנציב הגרמני למאבק באנטישמיות בצורה אינפורמטיבית ומקיפה. כמו כן, תמצית עמדותיו של הפילוסוף אשיל מבמבה הוצגה בצורה ברורה לצופה. באשר להאנו לוי, אכן נדרש חידוד בשורת הקרדיט.