תומש פוחד: הדמוקרטיה הישראלית "לא במקום טוב"

תומר שרון טען לאחרונה כי מצב הדמוקרטיה בישראל דומה לזה של הונגריה וטורקיה. הנתונים מראים תמונה אחרת

"באזור של טורקיה" זה לפניה או אחריה? תומר שרון (תומש) (ויקיפדיה)

הדמוקרטיה הישראלית דומה לפיל ממשל "העיוורים והפיל": אדם כבד-ראייה יכול למשש איזה חלק ממנו שיזדמן לידיו, להסיק מאותו חלק על הכלל, ולעולם לא להבין שהוא ממשש פיל.

באופן דומה, לעתים קרובות ישנם מי שמתמקדים באותם חלקים במציאות הישראלית שפחות מוצאים חן בעיניהם, ומגיעים למסקנה: הדמוקרטיה הישראלית מתערערת, או גוססת, או שהיא בכלל כבר מתה.

דוגמא לכך קיבלנו בראיון של השחקן והבדרן תומר שרון ב'הארץ' בסוף השבוע האחרון. שרון הצר על כך שהשמאל בארץ מתמקד בתחומי נישה, ומפספס את "העניין הגדול".

"מה בעיניך העניין הגדול?", שאל אותו המראיין מורן שריר. "הנושא המדיני? הכיבוש?"

תומר שרון השיב:

קודם כל כן. העניין הגדול זה מדינה סוציאל-דמוקרטית מערבית מול מדינה שמרנית לאומנית-דתית. נראה שאנחנו הולכים להפסיד את זה, אנחנו לא במקום טוב במדד הדמוקרטי. אנחנו במקומות של הונגריה, טורקיה, באזורים האלה.

אכן דברים מדאיגים, והאזכור של "המדד הדמוקרטי" אף מוסיף להם נופך אמפירי. כדי לבדוק אותם, פנינו למדד הדמוקרטיה של ה'אקונומיסט', אשר בודק את רמת הדמוקרטיה ב-167 מדינות ונותן לכל אחת מהן ציון על סמך שקלול של חמש קטגוריות: תהליך הבחירות, תפקוד הממשל, מעורבות פוליטית, תרבות פוליטית וזכויות אזרח. והנה, גילינו כי לפי המדד, בשנת 2020 קיבלה ישראל ציון דמוקרטיה של 7.84, המציב אותה במקום ה-27.

היכן ישראל עומדת ביחס להונגריה וטורקיה? הונגריה הוצבה במקום ה-55 עם ציון 6.56, וטורקיה במקום ה-104 עם ציון 4.48. כלומר, ישראל יכולה לומר בגאווה שהיא ניצבת גבוה בהרבה מעל המדינות הללו.

אם זה לא מספיק, בדקנו את המגמות הדמוקרטיות לאורך השנים. בשנת 2006, ישראל קיבלה את הציון 7.28, ומאז היא עלתה ל-7.84. לעומת זאת, ב-2006 הציון של הונגריה היה 7.53 (מעל זה של ישראל!) ושל טורקיה 5.70. מאז, שתי אלה רק הידרדרו במדד.

במילים אחרות, לא רק שישראל רחוקה מאוד מאותן מדינות במדד הדמוקרטי, אלא שהמצב בה משתפר והפער לטובתה רק הולך וגדל באופן עקבי.

פנינו לתומר שרון, הצגנו לו את הנתונים ושאלנו אותו על איזה "מדד דמוקרטי" בדיוק הוא התבסס, ועל מה דבריו נסמכים. תשובתו:

ראשית, תחושה חברתית ואיומים כלפי קבוצות מסוימות אינן דווקא מדידים. בהרבה אספקטים אנחנו דומים למדינות האלה או בדרכנו לשם. דומני שאמרתי שאנו מתקרבים אליהן, ובכל מקרה זו הייתה הכוונה. שנית, הפיל בחדר: אף אחד לא מחשיב את המשטר הצבאי בשטחים כחלק מישראל, אבל עובדתית הוא כן, וברגע שמצרפים את זה למשוואה, ישראל ברשימה משלה. אפילו ללא המצור על עזה.

מי שחי בישראל ב-15 השנים האחרונות וחושב שמצב הדמוקרטיה בשיפור הוא עיוור או בעל אינטרס, גם אם הוא קורא את ה'אקונומיסט'.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. "מצור על עזה" הפך לניר לקמוס. שרון צריך להראות איך ישראל יכולה להטיל מצור על עזה, שיש לה גם גבול יבשתי עם מצרים.
    קיצר, דיקלום ססמאות ו"מילים חשובות" .

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות