תמונה לעולם לא משקרת, הכתובית שלה דווקא כן.

(8.1.11)
סיכום 2010 בתמונות של עיתון "הארץ" מאפשר לבחון באופן מרוכז את הכתוביות המצורפות לצילומי עיתונות. חשבתם שמטרת הכתובית היא להסביר את מה שרואים בתמונה? לעיתים הקשר בין השניים הוא מקרי בהחלט. הנזק שנוצר עקב כך אינו מקרי בכלל.

סיכום 2010 בתמונות של עיתון "הארץ" מאפשר לבחון באופן מרוכז את הכתוביות המצורפות לצילומי עיתונות. חשבתם שמטרת הכתובית היא להסביר את מה שרואים בתמונה? לעיתים הקשר בין השניים הוא מקרי בהחלט. הנזק שנוצר עקב כך אינו מקרי בכלל.

כידוע, את המניפולציות הגדולות ביותר בעולם העיתונות ניתן לבצע באמצעות תמונות. בחירת הזווית והקומפוזיציה, כמו גם בחירת תמונה מסוימת על פני רעותה משפיעות על הבנת הסיפור על ידי הקוראים. כך למשל, תמונת ילד פלסטיני אשר נעמד מול טנק ישראלי יוצר מיצג של דוד נגד גוליית, חלש מול חזק, למרות שלמעשה יש לפלסטינים כלי נשק היכולים לפגוע באותו טנק ישראלי, שלא לדבר על טילים, מרגמות, פצצות, רובים ואקדחים אשר גרמו למותם של אלפי ישראלים. את כל זה לא רואים בתמונה עם הילד.

לעיתים, דווקא הכתובית המצורפת לתמונה יכולה לעוות לחלוטין את מה שנראה בה בפועל. על ידי כך הקורא הממוצע אשר סומך על מראה עיניו, מקבל מידע שגוי היוצר הבנה מוטעית של תוכן התמונה.

סיכום 2010 בתמונות של עיתון "הארץ" ("התמונות שעשו את 2010") קיבץ כמה עשרות תמונות ביחד, ואיפשר לנו לבדוק באופן מרוכז את הכתוביות. חלק מהכתוביות ממש מביכות בכך שהן מעידות כי הכותב לא באמת יודע מה יש בתמונה או לחלופין, לא ביצע תחקיר אמיתי לפני כתיבת הכתובית. אך חמור מכך, מצאנו כי בתרגום הכתוביות לאנגלית, עורכי הגרסה האנגלית של "הארץ" הוסיפו פרשנויות והסברים, לעיתים שגויים, היוצרים עבור קוראי "הארץ" מחו"ל מציאות בלתי מדויקת.

להלן מספר תמונות יחד עם הכתוביות המקוריות שלהן:

יש סיכוי יותר מסביר כי התמונה צולמה בירושלים, אך יש אפס סיכוי שהיא צולמה בהר הבית. כפי שניתן לראות בבירור בתמונה, ישנם אלמנטים אשר לא קיימים על הר הבית – כביש, מדרכה, בנייני מגורים ואפילו פח זבל שכונתי גדול (צפרדע). צריך לשאול: האם הכותב ראה אי פעם תמונות מהר הבית?

הכיתוב לתמונה זו מצייר מיצג כאילו הפלסטינים עובדים קשה בעבודה בזויה כדי שהישראלים הנהנתנים יוכלו לעשות מנגלים ביום העצמאות. אך האמת היא שתעשיית הפחם בשומרון היא עתיקה יותר מיום העצמאות. למעשה, תושבי האזור מתפרנסים מהכנת פחם כבר 800 שנים לפחות (מכאן מקור השם "אום אל-פאחם" = אם הפחם). התמונה הזו יכלה להצטלם בכל יום מימות השנה, ולאו דווקא לפני יום העצמאות.

מי שבקיא מעט במסורת היהודית יודע שאין דבר כזה "תפילת המים". יש רק יום אחד בשנה בו אוחזים בערבות וזהו הושענא רבא, היום בו צולמה תמונה זו. אולי היו לכותב כוונות טובות בניסיון להזכיר את טקס ניסוך המים שהיה נהוג בימי חג הסוכות, אך גם טקס זה התקיים בפעם האחרונה לפני קצת פחות מאלפיים שנה כשבית המקדש עוד עמד על תילו על הר הבית.

באנגלית זה נשמע יותר גרוע

כאמור, הבעיה חמורה יותר כשבוחנים את אותו האייטם באתר "הארץ" באנגלית. כפי שמוסבר באתר "פרספקטיבה" (ראה "מי אנחנו"), התקשורת משפיעה על דעת הקהל ודעת הקהל משפיעה על קבלת החלטות. לעיתון "הארץ" בשפה האנגלית, אליו לא נחשפים רוב הישראלים, יש חשיבות יתרה בכל הנוגע לאופן תפיסת המציאות בישראל על ידי קוראים מחו"ל, כולל כתבים זרים המסקרים את הנעשה כאן. כפי שנדגים, בעוד רוב הכתוביות בעברית הן יחסית קורקטיות, הכתוביות באנגלית מאכילות את הקורא במידע (שגוי לעיתים) אשר "עוזר לו" להבין מה באמת קורה בישראל, לכאורה.

הכתובית באנגלית לתמונה זו היא:  Clashes in the Old City of Jerusalem

תרגום: מהומות בעיר העתיקה בירושלים

הכתובית המתורגמת מוציאה את הקונטקסט מהתמונה. היא מסייעת להנכחת תפיסה שכיחה ומקובלת על ידי חלק ממי שעוקב אחר המציאות הישראלית מחו"ל, על פיה בכל יום יש עימותים סתם כך בין פלסטינים לבין ישראלים ושהאזור הוא למעשה שדה קרב אחד ומתמשך. שנית, ישנה חשיבות לעובדה שהמהומות פרצו כתוצאה מההכרזה על מערת המכפלה כאתר מורשת לאומי. זה מצביע על דפוס של פריצת מהומות בכל פעם שישראלים יהודים מממשים זכויות לאומיות, או לחילופין מתעסקים בבניה או שיפוץ באזורים רגישים, למרות שאין שום פגיעה בפלסטינים או מוסלמים. כך קרה עם חנוכת בית כנסת "החורבה" ברובע היהודי, חפירות ושיפוץ גשר המוגרבים הסמוך לכותל המערבי ופתיחת יציאה חדשה ממנהרות הכותל. דפוס זה מצביע על ניסיון עקבי הן של הרשות והן של מנהיגים ערבים ישראליים לקעקע כל ביטוי של קשר כלשהו בין היהודים למולדתם, ניסיון אשר לא זוכה למספיק תשומת לב בכלי התקשורת המרכזיים.

הכתובית באנגלית לתמונה זו היא:

U.S. Vice President Joe Biden speaks at Tel Aviv University, during a trip to Israel that was overshadowed by fresh settlement construction

תרגום: סגן הנשיא ג'ו ביידן מדבר באוניברסיטת תל-אביב במהלך ביקור בישראל עליו האפילה בנייה מחודשת בהתנחלויות (או: בניית התנחלויות מחודשת).

הכתובית מנצלת את הערפול שיש לקוראים רבים מחו"ל לגבי הנעשה כאן ומציירת תמונה מעט מעוותת. כידוע לרוב הציבור הישראלי, בזמן ביקורו של ביידן, אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובניה בניית 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה שבצפון ירושלים. הטעות העובדתית של הכתובית היא שבזמן הביקור לא התקיימה בניה כלשהי בהתנחלויות. בכך היא מאמתת תפיסה שקרית המקובלת גם כיום על ידי אלפים ברחבי העולם בעקבות דיווחי תקשורת מרושלים וחסרי אחריות – שבזמן ביקור סגן הנשיא נבנו התנחלויות חדשות ביהודה ושומרון. מעבר לכך, הגדרת בניית בתים בירושלים כ"בניית התנחלויות" הינה נקיטת עמדה פוליטית ולא דיווח עיתונאי. בתוך סבך הוויכוחים לגבי ההתיישבות בשטחים, קיימת הכרה המבדילה בין אזורים מסופחים, כמו מזרח ירושלים, לאזורים שאינם מסופחים. וכך הכתובית השגויה והפשטנית גם מסלפת את המציאות וגם אינה תורמת להבנת מורכבות הסוגיה.

הכתובית באנגלית לתמונה הנ"ל היא:

U.S. Jewish peace activist Emily Henochowicz loses an eye at a West Bank demonstration after an Israeli Border Policeman fires a tear gas canister directly at protesters

תרגום: פעילת השלום האמריקאית אמילי חנוכוביץ מאבדת את עינה בהפגנה בגדה המערבית, לאחר ששוטר מג"ב ישראלי יורה מיכל של גז מדמיע ישר על המפגינים.

גם כאן נוקט העיתון עמדה ולא מדווח על חדשות. עדויות הנוכחים במקום וסרטון וידאו אשר תיעד את פגיעתה של חנוכוביץ הובילו את חוקרי המשטרה למסקנה כי מיכל הגז לא נורה בכינון ישיר על חנוכוביץ, אלא פגע במחסום מבטון ומשם הוסט לכיוונה. במדינת חוק מקובל לקבל מסקנות של חקירה משטרתית, אך גם אם עורכי העיתון מסרבים לקבל את מסקנת החקירה, לכל הפחות עליהם להכיר בעובדה שיש כאן גרסאות סותרות. על כן, קביעתם המוחלטת כי שוטר מג"ב ירה "ישר על המפגינים" (כל המפגינים, ולא רק חנוכוביץ) סוטה מהנורמות האתיות של דיווח עיתונאי ומספק אינפורמציה חלקית לקורא ההדיוט.

הכתובית באנגלית לתמונה הנ"ל היא:

The Mavi Marmara, part of a Turkish flotilla bound for Gaza, is towed into Ashdod port after it was boarded by IDF troops in a raid that claimed the lives of nine activists.

תרגום: המאווי מרמרה, המשתייכת למשט טורקי שעשה דרכו לעזה, נגררת לתוך נמל אשדוד, לאחר שעלו עליה לוחמי צה"ל בפשיטה שגבתה את חייהם של תשעה פעילים.

עוד לפני אירוע המשט, בדקנו כיצד מכנים בתקשורת את משתתפי המשט, והאם הם באמת "פעילי שלום"? קשה להמעיט בחשיבות של התיאור המילולי של נוסעי המרמרה. למילה "פעילים" יש קונוטציה של פעילי שלום הפועלים בחירוף נפש למען זכויות אדם. הגדרת נוסעי המרמרה "פעילי שלום" מתיישבת יחד עם הטענות כי חיילי צה"ל התנהגו באלימות התקפית ורצחו תשעה אנשים בדם קר. אולם כיום, לאחר שכל קטעי הוידיאו פורסמו, לאחר שהתבררה מהותו של מארגני המשט – ארגון ה-IHH תומך הטרור, לאחר שהתברר כי כמה עשרות חברי ה-IHH עלו בנפרד לספינה והם אלה שהתעמתו עם כוחות צה"ל ושתשעת ההרוגים באו מקרבם, מדוע לא לכנות אותם בשמם – מחבלים?

הכתובית באנגלית לתמונה הנ"ל היא:

The children of migrant workers wait at the Population Administration offices in Tel Aviv. Hundreds of children face deportation, despite being born and raised in Israel.

תרגום: ילדי עובדים זרים ממתינים במשרדי מינהל האוכלוסין בתל-אביב. מאות ילדים עומדים בפני גירוש, למרות שנולדו וגדלו בישראל.

גם במקרה הזה, הקורא מחו"ל, אשר יש להניח כי אינו בקיא לחלוטין (אם בכלל) בפרטי הנושא הפנימי-ישראלי הזה, מקבל תמונה חלקית ונטולת קונטקסט. אין כאן את המידע הרלוונטי שמדובר בהחלטת ממשלה ושרוב הילדים ומשפחותיהם דווקא כן יוכלו להישאר בארץ. כמו כן, משתמע שרק הילדים יגורשו לבדם ללא הוריהם. וכמובן שאין כאן כל אזכור לטענות התומכות בהחלטה זו. הכתובית החלקית וחסרת הקונטקסט יוצרת מיצג של מדינה הרודפת ומגרשת ילדים רכים על לא עוול בכפם.

ולסיום שתי כתוביות המבצעות את אותה הטעות:

 

הכתובית באנגלית לתמונה הנ"ל היא:

Cleaning the notes of worshippers from the cracks in the Western Wall, Judaism's holiest site.

תרגום: ניקוי פתקי המתפללים מסדקי הכותל המערבי, האתר הקדוש ביותר ביהדות.

הכתובת באנגלית לתמונה הנ"ל היא:

Anat Hoffman, leader of the Women of the Wall, is arrested at the Western Wall for for holding a Torah scroll in violation of a court ruling on prayer at Judaism's holiest site.

תרגום: ענת הופמן, מנהיגת נשות הכותל, נעצרת בכותל המערבי מכיוון שהחזיקה ספר תורה תוך הפרת פסק דין של בית משפט על תפילה במקום הקדוש ביותר ביהדות.

בכתוביות הנ"ל מופיעה טעות החוזרת על עצמה בכלי תקשורת רבים ברחבי העולם, והיא הגדרת הכותל המערבי כמקום הקדוש ביותר ביהדות. נבהיר תחילה כי המקום הקדוש ביותר ביהדות הוא לא הכותל המערבי כי אם הר הבית ועליו אבן השתיה – מקום קודש הקודשים בימי המקדש הראשון והשני וכיום ה"סלע" של כיפת הסלע. נסיבות היסטוריות ודתיות שונות הסיטו את תשומת לב העולם, כולל יהודים רבים, מעובדה בסיסית זו.

ההקשר הפוליטי-תקשורתי הוא זה: במסגרת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, הפלסטינים דורשים ריבונות על הר הבית. זו אולי הנקודה הרגישה ביותר הן ליהודים והן למוסלמים בכל הקשור לסכסוך על ירושלים. ככל שחוזרים יותר פעמים על העובדה (השגויה) כי הכותל הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים, ולא הר הבית, מכשירים את הקרקע והלבבות לצדקת תביעת הפלסטינים, לכאורה, לריבונות על הר הבית. אי אפשר לנתק סוגיה זו מהניסיון הפלסטיני הבלתי פוסק "להוכיח" כי אין לירושלים היסטוריה יהודית (יאסר ערפאת: "המקדש לא היה בפלסטין") וכי אין קשר בין היהודים של היום לירושלים.

בקרוב יגיע היום שבו דעת הקהל העולמית, המושפעת בין השאר מתקשורת מוטה, לא תבין בכלל מדוע ישראל לא מעבירה לידי הפלסטינים את מה ששייך להם בזכות, כי הרי מסגד אל-אקצא הקדוש, עליו הם "מגנים מפני מתקפות ציוניות" כל הזמן, מצוי על הר הבית, ואילו המקום הקדוש ביותר ליהדות הוא בכלל הכותל המערבי.

זוהי דוגמא קלאסית של תקשורת חסרת אחריות המשפיעה על דעת הקהל אשר משפיעה על קבלת החלטות. קיימת האפשרות כי ממשלת ישראל תקבל בעתיד החלטות גורליות הנובעות מלחץ עולמי אנטי ישראלי אשר מקורו בטפטוף בלתי פוסק של מידע שגוי ומסולף בכלי התקשורת, כולל מעיתון "הארץ" אשר כבר הגדיר בעבר גם את הכותל עצמו כמקום שנוי במחלוקת.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. משום מה לא מוצגות התמונות בפוסט, מה שקצת מקשה לעקוב אחריו ולהבין את משמעותו.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות