תמונת התינוק ההרוג – תיקונים ולקחים

זו הפעם השניה בארבעה חודשים בה נאלצים כלי תקשורת מרכזיים לחזור בהם מהקביעה כי ילד פלסטיני נהרג על ידי צה"ל. האם העיתונאים יפנימו את הלקח? וגם: איזה כלי תקשורת ישראלי ממשיך לפרסם את העלילה?

זו הפעם השניה בארבעה חודשים בה נאלצים כלי תקשורת מרכזיים לחזור בהם מהקביעה כי ילד פלסטיני נהרג על ידי צה"ל. האם העיתונאים יפנימו את הלקח? וגם: איזה כלי תקשורת ישראלי ממשיך לפרסם את העלילה?

ארבעה חודשים לאחר סיום מבצע עמוד ענן, גופי תקשורת רבים נאלצו לחזור בהם בפעם השניה מדיווחים אשר האשימו באופן שגוי את ישראל במותו של ילד פלסטיני. במקרה הראשון, כלי תקשורת מרכזיים, ביניהם CNN וסוכנויות הידיעות AP, AFP ורויטרס, המספקות מידע לרוב כלי התקשורת בעולם, האשימו באופן חד-משמעי את ישראל במותו של מחמוד סדאללה בן ה-4 במהלך המבצע. לאחר מספר ימים, לאור ריבוי הסימנים שהעידו כי ישראל כנראה לא אחראית למותו, כל כלי התקשורת למעט סוכנות AFP חזרו בהם מהקביעה הראשונית והכירו בכך כי סדאללה נהרג ככל הנראה בידי רקטה פלסטינית.

השבוע, עומר משראווי בן 11 החודשים הפך לילד השני שהפך מסמל המלחמה לסמל המניפולציה התקשורתית. בשני המקרים, קרובי ההרוגים ומקורות פלסטיניים האשימו את חיל האוויר הישראלי במותם, שעה שרקטות פלסטיניות הן כנראה ששימשו ככלי ההרג. בשני המקרים גופי תקשורת קיבלו ללא עוררין את הטענות הפלסטיניות והציגו כעובדה כי ישראל היא האחראית למותם; בשני המקרים, עיתונאים לא ביצעו את מלאכתם עם מנה נדרשת של ספקנות, תוך לקיחה בחשבון שבמהלך הלחימה מחבלי החמאס ירו רקטות באופן תדיר מאזורים מאוכלסים בצפיפות, אשר לעיתים נפלו בתוך שטח הרצועה. עיתונאים לא לקחו בחשבון שלקרובי ההרוגים ובודאי לאנשי החמאס אין כל מוטיבציה להודות באשמתם, אך דווקא יש להם סיבות למכביר להאשים את ישראל במות יקיריהם. שתי התמונות של גופות הילדים להן הוצמדו כתוביות בלתי נכונות, הובלטו לאורך ולרוחב התקשורת העולמית, מה שהפך את שתיהן לסמלים שקריים של תוקפנות ישראלית.

ב-6.3.13 מועצת זכויות האדם של האו"ם פרסמה דו"ח אשר מצא כי עומר משראווי ושני קרוביו נהרגו ככל הנראה על ידי רקטה פלסטינית תועה. גופי תקשורת רבים, ביניהם סוכנות AP, הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט, ובישראל  'הארץ', רשת ב' ו'נענע10', דיווחו על הדו"ח של האו"ם, כולל הקביעה כי הילד נהרג ככל הנראה על ידי הפלסטינים עצמם. ב-11.3 פרסמה סוכנות AP תיקון לכתובית המקורית שליוותה את תמונתו של עומר ואביו המתייפח, אשר ייחסה את מותו למתקפה ישראלית:

תרגום חלקי:

…רקטה פלסטינית טועה, ולא הפגזה ישראלית, ככל הנראה הרגה את העולל במהלך לחימה באזור הנתון תחת שליטת החמאס בנובמבר האחרון, כך ציין דו"ח של האו"ם, דבר הקורא תיגר על הסיפור שמאחורי התמונה, בו מאמינים רבים, אשר הפך לסמל של מה שפלסטינים מכנים תוקפנות ישראלית. עומר נהרג ב-14.11.12, ביום הראשון ללחימה. פלסטינים האשימו את ישראל [במותו], ותמונה זו שודרה ברחבי העולם ושותפה באופן נרחב במדיה החברתית. דו"ח של האו"ם מה-6.3… אומר כי התינוק "נהרג על ידי מה שנראה כרקטה פלסטינית אשר נפלה בתוך הרצועה"… החמאס, אשר לוחמיו ירו את מרבית הרקטות אל עבר ישראל במהלך העימות, לא הגיב… ה-BBC סרב להגיב, ומשראווי אמר כי אינו יכול לשוחח על הנושא. דובר צה"ל מסר כי הוא אינו יכול לאשר או להכחיש אם [צה"ל] פגע בבית של משראווי.

גם הוושינגטון פוסט, אשר התבסס על הדיווח של AP פרסם תיקון דומה והוסיף:

הוושינגטון פוסט פרסם ידיעה של AP לגבי ממצאי הדו"ח ביום שלישי וכעת מפרסם מחדש את התמונה על מנת לספק לקוראים את המידע המעודכן.

הוושינגטון פוסט הוסיף כתבה נוספת בה רואיין מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב, ואריק רוזנמן, מנהל סניף וושינגטון של 'קאמרה', ארגון האחות של 'פרספקטיבה' בארה"ב:

מייקל אורן… אומר כי הנושא סבוך אף יותר בגלל חמאס וחיזבאללה… "עליך להבין כי התקשורת היא שדה מלחמה עבורם כמו כל דבר אחר," אומר אורן. "אנו מתמודדים עם ארגוני טרור אשר מנצלים ועושים מניפולציה לתקשורת. הם יודעים כיצד פועלת התקשורת המערבית וכיצד לנצל אותה לטובתם".

שני הארגונים, אומר אורן, משתמשים באזרחים הרוגים כדי להשפיע לרעה על דעת הקהל כלפי ישראל, גם אם ההרג התרחש בנסיבות מעורפלות. דבר זה אמור לגרום לכלי תקשורת לנהוג בזהירות בבואם לייחס הרוגים מסוימים [לישראל].

התמונה [של משראווי] עדיין היתה בעלת ערך חדשותי לכלי תקשורת מערביים גם אם הכתובית היתה מציינת כי נסיבות מותו של הילד אינן ברורות, אומר אריק רוזנמן, מנהל סניף וושינגטון של 'קאמרה' – המכון לדיוק בסיקור המזרח התיכון באמריקה. זאת מכיוון שהתמונה התיישבה עם תפיסה מעוצבת מראש לגבי עוצמתה הצבאית של ישראל.

הלקח עבור התקשורת היא להיות זהירה כאשר היא מדווחת על הסכסוך הישראלי-ערבי, אומר רוזנמן. "אם אתה לא באמת יודע את נסיבות המידע שמופיע בכתובית, אז צריך לכתוב זאת בבירור", הוא הוסיף.

אכן, כדבריהם של אורן ורוזנמן, מדובר בלוחמה אסימטרית, במסגרתה מחבלי החמאס וחיזבאללה לא לובשים מדים; הם מסכנים את אזרחיהם שלהם על ידי אכסון וירי של רקטות וטילים מאזורים מאוכלסים בצפיפות; הם מסתירים את מספר ההרוגים בקרב אנשיהם; והם מבצעים מניפולציות בתקשורת על מנת להגדיל את מספר האזרחים ההרוגים שהם מייחסים לישראל. לטקטיקה האחרונה שני יתרונות – היא גם מייצרת סימפטיה כלפי הפלסטינים וגם יוצרת זעם בינלאומי כלפי ישראל.

חשוב לציין כי לא כל כלי התקשורת תיקנו את המידע השגוי, כולל כאן בישראל. ב'ואללה!' לדוגמא עדיין ניתן לראות את התמונה המפורסמת עם הכתובית הבאה:

 

נשאלת השאלה האם בכלל מעניין את 'ואללה!', האתר בעל מירב הכניסות בישראל, "לספק לקוראיו מידע מעודכן" כפי שעשה הוושינגטון פוסט אשר טרח לפרסם מחדש את התמונה עם היוודע המידע החדש? והרי גם המקור של 'ואללה!' היא סוכנות AP אשר פרסמה הבהרה באורך 200 מילה בנידון. נדמה שתודעת השירות והסטנדרטים העיתונאיים של כלי התקשורת הישראליים רחוקה עוד מרחק רב מעמיתיהם שמעבר לים.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות