גנבי המשכורות כלל לא הותקפו

שתי דוגמאות להטיה האנטי ישראלית המובנית בדיווחים על סבבי האלימות בין ישראל לפלסטינים, ולמה שאפשר לעשות בעניין

תקופות של מתיחות ביטחונית וסבבי אלימות הן כר פורה במיוחד לתקשורת הבינלאומית לפרסום שגיאות, טעויות ושקרים בסיקור על ישראל. הנה שתי דוגמאות בולטות מהשבוע החולף, בהן עקשנותם של מבקרי התקשורת הובילה לתיקונן של השגיאות שפורסמו:

האינפוגרפיקה החצי עיוורת של סוכנות הידיעות הבינלאומית AFP 

המפה הבאה פורסמה ב-13 לנובמבר על ידי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, בכוונה לתאר את הירי שפגע בישראל וברצועת עזה. המפה הופצה באנגלית, צרפתית, ספרדית וערבית:

לפי המפה, ישראל נפגעה בשתי נקודות בלבד, אולם תקפה את כל שטחה של רצועת עזה (והכותרת למפה מזכירה את רצועת עזה בלבד). לאן נעלמו 460 רקטות ופצצות ששוגרו מרצועת עזה לישראל? ל-AFP הפתרונים.

לאחר פנייה לעורכי AFP מצד צוות InfoEquitable, אתר המקדם סיקור הוגן של ישראל בתקשורת הצרפתית, פרסמה סוכנות הידיעות את המפה המתוקנת הבאה:

לקריאת הסיפור המלא באנגלית באתר CAMERA לחץ כאן.

 

ה- LA Times מתקן: הרשות הפלסטינית, ולא ישראל, קיצצה במשכורות בעזה

המשרד הישראלי של CAMERA כפה על ה'לוס אנג'לס טיימס' תיקון בכתבה מה-13 לנובמבר, שהאשימה את ישראל במשכורות שלא שולמו לעובדי הציבור ברצועת עזה. כמובן, הרשות הפלסטינית היא זו שמקצצת ונמנעת מלשלם את המשכורות.

בכתבה מאת נוגה טרנופולסקי נטען כי בעזה:

עובדי הציבור לא קיבלו משכורות מלאות במשך חודשים, ובכמה מקרים במשך שנים, כתוצאה מהסגר האווירי, היבשתי והימי שישראל מטילה…

אולם סוגיית המשכורות אינה נוגעת לסגר הישראלי אלא לסכסוך הפנים-פלסטיני בין הרשות הפלסטינית לחמאס. טרנופולסקי עצמה דיווחה כמה ימים קודם לכן כי הרשות היא האחראית לתשלום המשכורות, וכי היא פוגעת בהן כאמצעי להפעלת לחץ במחלוקת שלה מול חמאס.

עקב פנייה של CAMERA, עורכי ה- LA Times פירסמו תיקון בפרינט ובדיגיטל, המבהיר כי הרשות הפלסטינית היא זו שקיצצה במשכורות בעזה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות