פרשת המעונות וחשבון הדולרים – מצא את ההבדלים

יוסי ורטר, הפרשן הפוליטי של 'הארץ', נשמע מתוסכל למדי מהכרעת תיק המעונות, אותו כפי הנראה קיווה לראות מסתיים בצורה לגמרי אחרת.

את התסכול הוא פורק במאמר שפרסם שלשום ב'הארץ', בו הוא מכפיש את הגב' נתניהו, ואף מאשים אותה במשתמע ב"גניבה". זה נהיה מעניין יותר כשורטר בוחר להזכיר את התפטרות רבין לאחר חשיפת חשבון הדולרים, כדוגמה קוטבית של התנהגות אצילית של בני הזוג רבין, לעומת התנהגותם "מעוררת הגיחוך" של בני הזוג נתניהו ו"התקרבנותם שוברת השיאים".

וכך כותב ורטר:

מתיש אפילו להזכיר כיצד נהג יצחק רבין כשהיועץ המשפטי אהרן ברק החליט להעמיד לדין את רעייתו לאה על עבירה טכנית של מטבע זר (הוא התפטר, בלי להתנפל על רשויות החוק ולבזותן בגידופים ונאצות, והוא לא אהב את אשתו פחות).

נקדים ונאמר – הניחו להולכים. לא היינו מעירים את המתים מרבצם, אלמלא בחר ורטר לעשות זאת, ובכך לא הותיר לנו ברירה אלא להעמיד דברים על דיוקם. וזאת מכיוון שבין התיאור שלו את פרשת הדולרים של רבין לבין מה שקרה, פעורה תהום.

את מה שבאמת קרה, אנחנו יודעים מתוך עדויותיהם של המקור לפרשה, קב"ט השגרירות יורם סתר, וחושף הפרשה, העיתונאי דן מרגלית. ומעדויותיהם עולה כי:

לפחות במשך חצי שנה היה רבין מודע היטב, לא רק לעובדה שהוא מבצע עבירה חמורה, אלא גם לעובדה שהדבר נחשף ויש כבר מי שבודקים אותו. הוא הוזהר מפורשות לסגור את החשבון, היות ומדובר בשחיתות שלטונית חמורה, אבל זלזל באזהרות והתעלם מהן.

ה"עבירה הטכנית של מטבע זר" לא היתה טכנית וגם לא עבירה של לאה רבין בלבד. רבין היה שותף מלא ורשמי בחשבון והכספים האסורים שהצטברו בו, (לפי ה'ניו יורק טיימס' כ 90 אלף דולר של אז, הון תועפות), התקבלו מפעילות אסורה ומושחתת של רבין בעצמו – גביית כסף פרטי על חסויות לאירועים, אותן העניק מתוקף תפקידו ומעמדו כשגריר ישראל בארה"ב. כסף "שחור" ופסול שכמובן לא דווח ע"י השגריר לרשויות המס, לא בארץ ולא בארה"ב.

דומה מאד למשל לרב ראשי מכהן שבמסגרת תפקידו עורך חופות, אבל דורש עליהן תשלום אסור ובלתי מדווח במזומן במעטפות אטומות.

וכמובן: רבין לא התפטר כי "היועמ"ש החליט להעמיד לדין את רעייתו", אלא כי היועמ"ש הודיע לו שהחליט להעמיד גם אותו לדין, אם לא יתפטר לאלתר.

עד כאן יצחק רבין בהשוואה לבנימין נתניהו.

ומה באשר ללאה רבין?

לאה רבין הקפידה על חשאיות בביצוע העבירה, כלומר בניהול החשבון, (נמנעה מלהיכנס לסניף הבנק לסגור אותו ולהעלים ראיות כשראתה ישראלים במקום), שיקרה לרשויות שהיו בחשבון רק 2500 דולר, בעת שהיו בו 90 אלף דולר, והורתה לשרוף מסמכים מרשיעים כדי לשבש חקירה ולהעלים ראיות.

שרה נתניהו, נזכיר, הורשעה בסעיף זניח של "ניצול טעות הזולת שאין בו מרמה", לגבי הזמנת מזון למעון רה"מ, לצרכי בני הבית ואורחים שהוזמנו לארוחות רשמיות.

בשולי הנושא, מעניין לציין עניין נוסף. מתברר שבדיעבד התחרט יורם סתר על החלטתו להדליף את הסיפור למרגלית, שלתחושתו הובילה לניצחון הליכוד בבחירות 77'. סתר אמר שבדיעבד היה "מאתרג" את רבין ולא מוסר למרגלית את המידע.

סתר לא אתרג את רבין, אבל אחרים בהחלט כן. חצי שנה לפני חשיפת הפרשה, הגיע המידע על אודות החשבון האסור לידי השבועון 'העולם הזה', אבל הוחלט לא לפרסמו בנימוק ש"המערך כבר חטף מספיק מאיתנו". "לאנשים יש גם עקרונות בחיים", הסביר עיתונאי 'העולם הזה' יגאל לביב את החלטתו לא לפרסם. "לא רציתי שהליכוד יעלה לשלטון".

'פרספקטיבה': יוסי ורטר, אכן מתיש להזכיר איך נהג יצחק רבין לעומת נתניהו, אבל לא בטוח שמהסיבה שציינת.

יוסי ורטר: אין תגובה