E1 והרצף הטריטוריאלי – עובדה או אגדה? מיטב הפרשנים הסבירו לנו השבוע כי בניה בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים, תפגע ברצף הטריטוראלי של מדינה פלסטינית עתידית. אז למה זה לא הפריע להם לפני מספר שנים? ישי גולדפלם | 06.12.12 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מיטב הפרשנים הסבירו לנו השבוע כי בניה בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים, תפגע ברצף הטריטוראלי של מדינה פלסטינית עתידית. אז למה זה לא הפריע להם לפני מספר שנים? טקס הנחת אבן פינה במבשרת אדומים, 2009. צילום: פלאש 90 כתבים ופרשנים בכלי תקשורת ישראליים ובין לאומיים נכנסו להיסטריה בשבוע האחרון בעקבות החלטת ממשלת ישראל לקדם תוכניות בניה באזור המכונה E1, בין ירושלים למעלה אדומים. אחת הטענות הבולטות ביותר בהקשר זה היא כי בניה ב-E1 תהווה מכת מוות לפתרון שתי המדינות מכיוון שהיא תמנע רצף טריטוריאלי בין שומרון ליהודה, וכפועל יוצא תמנע מעבר של בני אדם ו/או רכבים מצפון הגדה לדרומה. כלי תקשורת בינלאומיים מרכזיים – כמו ה-BBC, הניו יורק טיימס וסוכנות AFP (רשימה חלקית ביותר) – אף הגדילו והסבירו לקוראיהם כי בניה ב-E1 ממש חותכת את הגדה המערבית לשתיים. כמובן שגם אצלנו כולם קפצו על העגלה. גם כלי תקשורת אשר כלל לא הזכירו את הטענה הנ"ל בדיווחיהם הראשוניים, יישרו קו כעבור מספר ימים (למשל, השוו דיווח ראשון ב-nrg מול דיווח מאוחר יותר שם, ודיווח ראשון ב"ואללה!" מול דיווח מאוחר יותר שם. בשני המקרים אין זכר לטענת הרציפות הטריטוריאלית בדיווח הראשון, אולם זו מופיעה בדיווח המאוחר יותר). ניתן כמובן להעלות טענות שונות נגד בניה ישראלית ב-E1, אולם שבירת רצף טריטוריאלי היא לא אחת מהן. שימו לב למפה הנ"ל אשר מופיעה בספרו של דניס רוס, "The Missing Peace", אשר יצא לאור ב-2004: רוס, השליח של הממשל האמריקאי למזה"ת בימיו של ביל קלינטון והמתווך הראשי בין הישראלים לפלסטינים בפסגת קמפ-דייויד בשנת 2000, מסביר: שעה ששום מפה לא הוצגה בסבבים הסופיים בקמפ-דייויד, מפה זו משרטטת את הפרמטרים של הצעתו של קלינטון, אותן דחה ערפאת: שליטה פלסטינית על 91% מהגדה המערבית ברצף טריטוריאלי, ונוכחות ביטחונית ישראלית ב-15% מהגבול עם ירדן… למרבה הפליאה (של הפרשנים), מפה זו מכלילה את כל גוש אדומים בשטח ישראל, כולל שטח E1, ובכל זאת היא מגדירה את המדינה הפלסטינית העתידית כבעלת רצף טריטוריאלי. למה זה היה בסדר אז, והיום לפתע מדובר במכת מוות לפתרון שתי המדינות? חשוב לציין בהקשר זה כי ישנם שני פתרונות למעבר תחבורתי באזור: האחד, עליו הוחלט בהסכם וואי, הוא סלילת כביש 80 מזרחית למעלה אדומים לטובת הפלסטינים, והשני הוא סלילת כביש "דו-לאומי" מערבית למעלה אדומים, אשר באמצעות גשרים ומנהרות יפריד בין התחבורה הישראלית לזו הפלסטינית. אין ספק כי ישנה התנגדות בינלאומית מאסיבית לבניה ישראלית ב-E1. וכאמור, לא חסרות טענות מוצדקות יותר ומוצדקות פחות נגד בניה באזור, אולם ספק אם "רצף טריטוריאלי" היא אחת מהן, אפילו אם היא נשמעת שוב ושוב, גם על ידי גורמים רשמיים. נדמה שבמקרה הזה חדרה לשיח התקשורתי טענה פלסטינית סובייקטיבית ומגמתית (המועצמת גם על ידי ארגוני שמאל וארגונים פרו-פלסטינים למיניהם) הנטענת כטענה אובייקטיבית. לטעון כי בניה ב-E1 "חותכת את הגדה לשתיים", כפי שטענו כלי תקשורת מכובדים, בודאי לא משקפת שום טיעון עובדתי. ולסיום, נקודה למחשבה בנוגע לאופן הצגת טענת "הרצף הטריטוריאלי" על ידי הפרשנים הרבים. אם אכן ישראל תיסוג לקו הירוק כפי שדורשים ממנה, המסדרון שיוותר לפלסטינים במזרח שווה ערך ברוחבו למסדרון שיוותר לישראל במערב, כפי שניתן לראות במפה הזו: מדובר ב-15 ק"מ בשני המסדרונות. לא ניתמם – כמובן שהטופוגרפיה היא שונה והאתגרים ההנדסיים הם שונים, אבל האם שמעתם פרשן כלשהו מתייחס לשטח המדינה הפלסטינית במונחים של קטיעת רצף טריטוריאלי ישראלי?
