ynet החזיר את עזה למצור

קשה להאמין שיש עוד עיתונאים שמספרים לקוראיהם שעזה נתונה תחת משהו שדומה למצור.

קשה להאמין שיש עוד עיתונאים שמספרים לקוראיהם שעזה נתונה תחת משהו שדומה למצור.

עגניות לייצוא מעזה, 2011 (פלאש 90)

בדיוק כשחשבנו שהתופעה מוגרה, היא צצה לה פתאם משום מקום, והפעם באדיבותו של ynet. במסגרת דיווח על מלחמתו העיקשת של הצבא המצרי באחים המוסלמים ובארגון חמאס ("מצרים: ריסקנו את 'האחים', חמאס הבא בתור", 14.1), הגדיר ynet באגביות את העיר עזה כ"עיר החוף הפלסטינית שנמצאת תחת מצור ישראלי".

 

קצת היסטוריה. אחת מטקטיקות המלחמה הקדומות ביותר ועם זאת, האכזריות והיעילות ביותר, היא הטלת מצור על האויב. מצור, בהגדרתו המילונית הוא "כיתור, ניתוק, הסגר", כלומר הקפת ריכוז האויב מכל עבריו, תוך חסימת כל פתחי הכניסה והיציאה, כדי לנתקו ממקורות האספקה שלו ובכך להחלישו עד להכנעתו או השמדתו. ההיסטוריה של המלחמות מלאה בתיאורי אפוקליפסה של מצורים שונים, החל מהמצור שצרו הבבלים על ירושלים של ימי בית ראשון, שזוועותיו מתוארות במגילת איכה, המשך במצור השני, שהטילו הרומאים על העיר, שסביבותיה התמלאו בגופותיהם של אלפי יהודים צלובים שניסו לחמוק מהרעב הכבד בעיר הנצורה ונפלו לידי הרומאים הצרים על העיר, עבור במצור המיתולוגי שצרו היוונים על העיר טרויה, והמשך במצור האכזרי שהטיל הצבא האדום על הצבא הנאצי בחזית סטאלניגרד בחורף 1942-1943, שהסתיים בגוויעתם ברעב, בקור ובמחלות של מאות אלפי חיילים גרמנים, ובין כל אלה עוד ועוד אירועי מצור שהסתיימו בצורה הנוראה ביותר האפשרית. מצור, מלמדת ההיסטוריה, הוא מהלך מלחמתי קיצוני ומכריע, שאינו אלא הזוועה האנושית בהתגלמותה.   

 

על הרקע הזה מובנת לגמרי, מבחינה תעמולתית, כוונת הפלסטינים להציג את המציאות ברצועת עזה כנתונה תחת מצור ישראלי, כיוון שמרגע שאומרים מצור, מאליה נודדת המחשבה אל כל אימיו הבלתי נמנעים, והלב מתקומם כנגד אכזריותם הבלתי נתפסת של הצרים.

 

אולם האם באמת נתונה עזה תחת מצור ישראלי? ברור שלא. מצור מוגדר על ידי ההרמטיות שלו, אולם ישראל אינה שולטת על עזה מכל עבריה וכל עורפה הדרומי פתוח לרווחה לסיני ולמצרים. יתרה מזו – גם גבולה המזרחי, המשותף לה ולישראל, אינו סגור הרמטית ומידי יום עוברים במעבריו משלוחי מזון, תרופות וחומרי בניה, כפי שכבר דיווחה 'פרספקטיבה' בעבר בהרחבה. אמנם קיימות עדיין הגבלות על הייצוא, אולם בכל הקשור לתנועת מטענים ואנשים בגבולה הדרומי של הרצועה עם מצרים, קיים חוסר שליטה ישראלי מוחלט.

 

במילותיו של הפרשן הצבאי של 'הארץ', עמוס הראל:

 

המצור הפך מזמן למיתוס שמתוחזק על ידי החמאס בעזרתם של כמה ארגוני שמאל בינלאומיים… האמת הבסיסית והפשוטה היא שאין עוד מצור ישראלי על עזה. נותרו הגבלות על יצוא מהרצועה וכן על תנועה של אנשים מעזה לגדה… נכון, לעזה אין שדה תעופה פעיל, גם לא נמל ימי, וישראל מונעת מעבר של ספינות אליה. יש לה רק מעבר יבשתי למצרים ומעבר מוגבל לשטח ישראל, אולם מצור במשמעותו הפשוטה, אין. פשוט אין.

 

אנשים רציניים המכירים את המציאות בשטח כבר מזמן חדלו מלתאר את עזה כנתונה "תחת מצור ישראלי", מה שמאיר באור מגוחך את קביעתו האנכרוניסטית של ynet. מסתבר שהתעמולה הפלסטינית הצליחה, בקלות רבה, להטמיע את אחת מטענותיה המופרכות ביותר גם באחד מאתרי החדשות המרכזיים בישראל. האם בעתיד נקרא ב-ynet שחיילי צה"ל חילקו סוכריות מורעלות לילדים פלסטינים או שתלו בעזה פצצות בצורת צעצועים?   

 

 

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות