הילדים הפלסטינים בכלובים חזרו לסיבוב נוסף

'פרספקטיבה' ממשיכה למנוע מעלילה חדשה על כליאת ילדים פלסטינים בכלובים להרים את ראשה בכלי תקשורת מרכזיים. הפעם זה קרה ב'הארץ', והוא מיהר לתקן.

'פרספקטיבה' ממשיכה למנוע מעלילה חדשה על כליאת ילדים פלסטינים בכלובים להרים את ראשה בכלי תקשורת מרכזיים. הפעם זה קרה ב'הארץ', והוא מיהר לתקן.

מקרה מעניין התרחש השבוע, ממנו ניתן ללמוד לפחות שני דברים שאינם קשורים זה לזה: 1) ישנה חשיבות עצומה בפרסום תיקונים על ידי גופי תקשורת, קטנים וחבויים ככל שיהיו. 2) עלילה עסיסית נגד ישראל, מופרכת ככל שתהיה, תמיד תצוץ שוב ושוב, ותמיד יהיה מי שיאמין לה.

לפני כחודש הבאנו כאן את סיפור "הילדים בכלובים", אשר גרס כי ישראל הפעילה נוהל של החזקת ילדים פלסטינים עצירים בכלובים תחת כיפת השמיים, כולל במהלך הסערה הגדולה בתחילת החורף הנוכחי. הסיפור נולד בהודעה לעיתונות של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, והמשיך משם לעיתון הג'רוזלם פוסט הישראלי ולעיתון האינדפנדנט הבריטי, אשר ציטטו את טענת הוועד הציבורי כי הנוהל הפסול נופל תחת ההגדרה "עינוי". בדיווח של ה'אינדפנדנט' אף נטען שהילדים הוחזקו בכלובים "למשך חודשים", לא פחות.

תחקיר של 'פרספקטיבה' העלה כי מדובר בטענה שגויה אשר מקורה בבלבול וחוסר הבנת הנקרא של הודעה לעיתונות שהוציא משרד הסניגוריה הציבורית, אשר אכן חיבר דו"ח שעסק בהחזקת עצירים בתאי מעצר חיצוניים ("כלובים"), כולל קטינים. אלא שהנוהל, שבינתיים הופסק בעקבות פרסום הדו"ח, הופעל כלפי עצירים ישראליים פליליים. כמו כן, העצירים הוחזקו שם מספר שעות ולא מספר חודשים. המילה "פלסטינים" אפילו לא מופיעה בדו"ח המלא, וגם אם היו שם עצירים פלסטיניים, הם היו עצירים פליליים והם לא היו קהל היעד הספציפי של הנוהל.

וכך, הנוהל (שהיווה עינוי או לא, כל אחד ישפוט לפי הגדרותיו) שהופעל כלפי עצירים ישראלים פליליים, הפך בשני עיתונים שונים, אחד בארץ ואחד בחו"ל, לנוהל של "כליאת ילדים פלסטינים בכלובים".

'פרספקטיבה' פנתה הן לג'רוזלם פוסט, הן לאינדפנדנט והן לוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, על מנת שיתקנו את המידע השגוי והמעוות. הוועד הציבורי הודה מיד בטעותו, והגם שהמשיך לטעון כי בין העצירים היו גם פלסטינים, הוסיף להודעתו המקורית:

הוועד הציבורי נגד עינויים מציין כי לאחר בדיקה נוספת, ההודעה של הסניגוריה הציבורית עליה התבססנו… לא כללה את המילה פלסטינים… [הוועד] למד בעקבות פניה לשב"ס… כי הוא [השב"ס] לא הבדיל בין לאום או גיל [בכל הקשור לנוהל הכלובים]…

גם האינדפנדנט גילה אחריות, הסיר כל מילת ייחוס לפלסטינים בדיווחו, ופרסם את ההבהרה הבאה:

לאחר הפרסום הראשוני של הדו"ח שלו, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל פרסם גרסה מתוקנת, בה הוא הכיר בכך כי המידע ממשרד הסניגוריה הציבורית בנוגע לילדים עצירים המוחזקים בכלובים, לא התייחס באופן ספציפי לפלסטינים. אנו שינינו את הדיווח שלנו בהתאם, ומבקשים להבהיר את הנקודה.

'פרספקטיבה' פנתה גם לג'רוזלם פוסט, אולם מסיבות לא מובנות, ולמרות שיג ושיח שמתנהל בינינו, העיתון מסרב לפרסם תיקון עד לרגע כתיבת שורות אלו.

והנה, בסוף השבוע האחרון, פרסם 'הארץ' מאמר ארוך למדי של אווה אילוז המבקש לקשור בין מצבם של הפלסטינים לזה של העבדים השחורים בארה"ב ("אווה אילוז מציעה ניתוח חדש לכיבוש: הפלסטינים במצב של עבדות", 5.2.14), שם היא כתבה בין היתר:

בידיעה חדשותית שזכתה לתפוצה נרחבת חשף הוועד הציבורי נגד עינויים כי גם ילדים סובלים מיחס השקול לעינויים וכי צה"ל מפעיל נוהל של כליאת ילדים פלסטינים שהורשעו בעבירות קלות בכלובים (למשך יומיים), כשהם חשופים לקור או לחום.

 

'פרספקטיבה' פנתה מיד ל'הארץ' עם המידע המעודכן, ומהר מאד מחק העיתון את המשפט השגוי ואף פרסם את ההבהרה הבאה:

 

לאחר פרסום המאמר הובא לידיעתנו כי הוועד הציבורי נגד עינויים הבהיר כי כליאת קטינים בכלובים הייתה נוהל של השב"ס, שנגע לכל העצירים, בלי קשר ללאומיותם או לגילם. נוהל זה בוטל בעקבות פרסום הדו"ח. המאמר שונה כדי לשקף בצורה נאמנה את ההבהרה.  

 

כאן נכנס לתמונה חשיבותו של התיקון העיתונאי. כי הרי מהיכן קיבלה אילוז את המידע שלה? מ"ידיעה חדשותית שזכתה לתפוצה נרחבת". שני מקורות חדשותיים פרסמו את השגיאה: הג'רוזלם פוסט והאינדפנדנט. האינדפנדנט תיקן את הידיעה, הג'רוזלם פוסט – טרם. האם קיים סיכוי כי לו היה הג'רוזלם פוסט מפרסם תיקון, המידע השגוי לא היה נכלל ברשימתה של אילוז? אולי כן ואולי לא. אולם עצם קיומו ברשת של דיווח ישראלי (בשפה האנגלית!) על כליאת ילדים פלסטינים בכלובים, הופך את הפעם הבאה שהסיפור הזה יצוץ, אך ורק לשאלה של זמן.

'פרספקטיבה' מריעה לאינדפנדנט, ל'הארץ' ולוועד הציבורי נגד עינויים שלקחו אחריות ופרסמו תיקונים מהירים, ומבטיחה להמשיך ולהתעקש על תיקון הידיעה גם אצל הג'רוזלם פוסט.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות