למען נסיגה מעזה, מוצגת הנסיגה מלבנון ב'כאן' כהצלחה מסחררת

ד"ר רחל מדפיס בן-דור היא אקדמאית ישראלית, חוקרת תלמוד המתגוררת בקיבוץ צבעון שבגליל העליון. בנוסף, היא ידועה כמי שייסדה ב-1997 את 'ארבע אימהות', תנועת המחאה שמאבקה הביא לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון במאי 2000.

ההישג ההוא הביא אותה לעמוד במרכזה של כתבתו של אוריה אלקיים בחדשות 'כאן' ששודרה במוצ"ש, המבשרת על הקמתו של ארגון חדש – בשם 'הורי לוחמים זועקים די' – הקורא לסיום המלחמה בעזה והוצאת כוחות צה"ל משם.

ניכר שהכתב אוריה אלקיים מגלה אמפתיה רבה למאבק שצלח להוצאת צה"ל מלבנון, כמו גם הזדהות עם המאבק בן ימינו להסגת צה"ל מרצועת עזה:

• הכתבה מתעדת מפגש של רחל בן-דור עם שלוש מנשות 'הורי לוחמים זועקים די' – אימהות לחיילים המשרתים בעזה – בה היא חולקת להן עצות להצלחת מאבקן.
• לאחר מכן כל אחת מאימהות הלוחמים מתראיינת בנפרד, מספרת על תחושותיה בזמן המלחמה כשבנה נלחם בעזה, ועל הצורך להיאבק כדי להוציא אותו משם.
• רחל בן-דור מצטלמת עם אלקיים בקיבוצה הנטוש, מספרת לו את סיפור הקמת 'ארבע אימהות' והמאבק הציבורי שניהלה.
• בן-דור נפגשת עם סא"ל במיל' יפתח גיא, מג"ד הבופור בשנים 1997- 1998, שבימים ההם התנגד נחרצות לנסיגה מלבנון וכיום מודה בצדקת הדרך של 'ארבע אימהות'.
• לאורך הכתבה משולבים קטעי ארכיון מהימים ההם – חיילים מאושרים בליל הנסיגה, הפגנות של 'ארבע אימהות', יוסי ביילין מסביר ש"אנחנו שופכים דם לחינם בדרום לבנון", וראש הממשלה אהוד ברק שמכריז על "סוף הדימום בלבנון, וזה פתח לפרק חדש".

וגם השר לשעבר אפרים סנה מופיע שם, במשך פחות מדקה (מתוך 12 דקות), מספר על התנגדותו לנסיגה מלבנון וטוען שאת נזקיה אנו חווים עד היום. ואף על פי כן, הכתבה כולה היא מוטה וחד-צדדית באופן בולט. אלקיים לא שאל אף אחד מהמרואיינים שאלות קשות שעלולות לאתגר אותם – על השלכות הנסיגה מלבנון, או על ההשלכות האפשריות של נסיגה מעזה.

וברוך השם, לא חסרות שאלות קשות שניתן היה לשאול, לאור המציאות שהתפתחה בגבול הצפון ב-24 השנים האחרונות. בשיח הישראלי ישנן טענות שנסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, בסופו של דבר, פגעה בביטחון ובמאזן הכולל הביאה יותר נזק מתועלת: שהיא לא הביאה שקט אלא הביאה להתעצמות חיזבאללה, ועודדה מתקפות של ארגון הטרור מ-2000 ועד לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006; שהיא תרמה באופן ישיר לפרוץ האינתיפאדה השנייה, על מחיר הדמים הכבד שלה; ושבהיעדר רצועת ביטחון בשטח לבנון, ישראל נאלצה ליצור "רצועת ביטחון" בשטחה שלה – ולפנות את היישובים במרחק עד 5 ק"מ מהגבול, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

הנקודה האחרונה בולטת במיוחד בהיעדרה, מכיוון שכבר בתחילת הכתבה אומר אוריה אלקיים על הקיבוץ של רחל בן-דור, מייסדת 'ארבע אימהות':

קיבוץ ציבעון בגליל העליון שוב נטוש.

מדוע הקיבוץ נטוש? תעלומה. האיום הנוכחי מצד חיזבאללה אינו מוזכר. וכך, בן-דור מוליכה את אלקיים ברחבי הקיבוץ הריק, מספרת על מאבקה בסוף שנות התשעים ומתעקשת: "השהייה בלבנון לא מגינה על הצפון".

ורק את השאלה המתבקשת כל כך, אף אחד לא טורח לשאול: הייתכן שקיבוץ ציבעון נטוש מזה שמונה חודשים, מכיוון שישראל וויתרה על רצועת הביטחון בצד הלבנוני של הגבול? ואם הנסיגה מלבנון היא דוגמה ומופת למה שיש לעשות כיום מול עזה, מה יהא על יישובי עוטף עזה בעתיד?

כמובן, לא חייבים לקבל אף אחת מהטענות הללו, ומותר לחשוב שהתועלת מהנסיגה עולה על חסרונותיה. אך אם השידור הציבורי מעוניין לספק לציבור מוצר עיתונאי סביר, עליו לספק לו כתבות קצת פחות מוטות וחד-צדדיות.

חדשות 'כאן' מסרו לנו בתגובה:

כתבתו של אוריה אלקיים הציגה התארגנות של אמהות לחיילים קרביים שקוראות להפסקת המלחמה כיום. במסגרת הכתבה חזרנו לתנועת ארבע אמהות ב-97'. הכתבה היתה מידתית, עניינית וביקורתית, והוצגו בה השאלות הרלוונטיות. קטעי הארכיון שיקפו את הלך הרוח בחברה הישראלית באותם ימים.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.