עמוס שוקן משקר תוך כדי האשמת נתניהו בשקרים

"האמת היא שאין שקר גדול מ"האמת" של נתניהו", טוען עמוס שוקן במאמר שפרסם ערב ראש השנה בעיתונו.

שוקן התרתח על "נאום השקרים" של נתניהו באו"ם, כפי שהוא מכנה אותו, ובעיקר על טענת נתניהו בנאום לפיה ישראל

שואפת לשלום, היא עשתה שלום ותוסיף לעשות שלום, אלא שהיא עומדת בפני אויבים אכזריים ששואפים להשמיד אותה

שוקן טוען שנתניהו משקר ולצורך כך מונה את שתי תקופות הכהונה שלו.

לגבי תקופת כהונתו הראשונה קובע שוקן שנתניהו לא רצה בשלום כי

עשה רק מה שישראל התחייבה עליו לפני שנבחר לתפקיד וחתם על הסכם וואי באוקטובר 1998

לא נכון. נתניהו דווקא הביע נכונות להתקדם בתהליך השלום, אבל הציב תנאי: שמירה על עיקרון ההדדיות בקיום ההסכם. ובלשונו: "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו".

וזאת בניגוד בוטה לערפאת, שהפר את ההסכם בשיטתיות, כי מטרתו לא היתה הסכם אלא נקודת זינוק נוחה יותר לחיסול ישראל.

האם שוקן טוען שצריך היה להתקדם בתהליך השלום על אף שהפלסטינים לא שמרו על עיקרון ההדדיות?

האם מהפלסטינים אין לו ציפיות לקיום ההסכמים עליהם חתמו?

לגבי תקופת כהונתו השניה, קובע שוקן קביעה קטגורית לגבי הניסיון המרכזי להשגת שלום במהלכה – הלא הוא "מתווה קרי" משנים 2013-2014.

לטענת שוקן,

בתקופה זו הוא הצליח לטרפד את הניסיון של נשיא ארה"ב ברק אובמה ושל שר החוץ שלו, ג'ון קרי, לכונן שלום בין ישראל לפלסטינים

שוב לא נכון.

מי שהכשיל את מתווה קרי לא היה נתניהו אלא הפלסטינים. זו לא קביעה שלי אלא של ראש צוות המו"מ האמריקני, דניס רוס, שהסביר שבפני הפלסטינים הועלתה אז הצעה לנסיגה טריטוריאלית משמעותית של למעלה מ 90% מצד ישראל. נתניהו הסכים להצעה, הפלסטינים השיבו בלאו מוחלט.

כדי להסיר כל ספק, אבו מאזן אף הצהיר אז ש"לעולם לא יוותר על זכות השיבה".

מי, אם כך, הוא זה ש"טירפד" את מתווה קרי?

והאם התעקשות על עיקרון ההדדיות במילוי הסכם אוסלו היא "טרפוד"?

הפניתי את עמוס שוקן אל אי הדיוקים בדבריו. הוא בחר לא להגיב

.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.