אבו בכר אל-בגדאדי לא לבד

הכותרת של ה'וושינגטון פוסט' זעזעה רבים, אבל למעשה היא כלל אינה יוצאת דופן

הכותרת המקורית, כפי שהופיעה ב'וושינגטון פוסט'. צילום מסך מאתר העיתון.

מאת תמר שטרנטל

הכותרת השערורייתית מתחילת השבוע של ה'וושינגטון פוסט', שהלבינה את מנהיג ארגון הטרור דעאש אבו בכר אל-בגדאדי כ"הוגה הדת המחמיר בראש המדינה האסלאמית", הולידה סערת ברשת הטוויטר. מבקרי העיתון השתמשו בתגית #WaPoDeathNotices להצגת כותרות סאטיריות שהציגו רוצחי המונים נודעים כאמנים, אספנים ופעילים חברתיים.

אך עם כל הכבוד לרשת החברתית, אין שום דבר משעשע בנטייה של כלי תקשורת להציג מחבלים רוצחים כ'פעילים' שוחרי טוב. ובעוד המקרה האחרון הוא דוגמא קיצונית המערבת את אחד הטרוריסטים הידועים בעולם, הלבנתם של רוצחי ישראלים, יהודים ואחרים היא תופעה נפוצה.

בחודש שעבר, למשל, סוכנות הידיעות הצרפתית AFP פרסמה סדרת צילומים שהכיתובים שלהם דיווחו על "בסאם אל-סייה, פלסטיני אשר דווח כי נפטר בכלא הישראלי" (הוא נפטר מסרטן בבית חולים ישראלי). למרות שרבים מהכיתובים הכילו מידע ביוגרפי בעל רלוונטיות מועטה, שחלקו בלתי מדויק, אף אחד מהם לא ציין שאל-סייה היה מפקד שטח בחמאס שהורשע במימון ושילוח פיגוע הירי בו נרצחו הזוג איתם ונעמה הנקין מול עיני ילדיהם. עמותת CAMERA הובילה לתיקון הכיתובים.

לא רק טרוריסטים שהורגים יהודים בשטחים במחלוקת מקבלים טיפול תקשורתי ידידותי. בינואר האחרון, מאמר של AFP אודות פתיחת משפטו של המחבל שהואשם ברצח ארבעה אנשים במוזיאון היהודי בבריסל, תיאר אותו כ"צרפתי מאוד מנומס". CAMERA הביאה להסרת התיאור.

בנובמבר 2017, כתבת אומנות ב'ניו יורק טיימס' תיארה את רסמה עודה, שהורשעה במעורבות הפיגוע בירושלים ב-1970 בו נהרגו שני סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, כ"פעילה פלסטינית שנויה במחלוקת". הכתבה עסקה במאפיה בקליפורניה שהציגה ציור קיר ענק של המחבלת, וכותרתה הייתה: "מאפיה ערבית באוקלנד מלאה באהבה קליפורנית". שוב, CAMERA הביאה את עורכי העיתון להוסיף הבהרה באשר לעברה של עודה.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שה'ניו יורק טיימס' הלבין את פשעיו של טרוריסט פלסטיני. כמה חודשים קודם לכן, נמתחה על העיתון ביקורת נרחבת עקב פרסום מאמר מאת מרוואן ברגותי. העיתון הסתיר מקוראיו את הסיבה לכליאתו של כותב המאמר: הוא הורשע בבית המשפט בחמישה מקרי רצח, ניסיון רצח אחד, וארבעה פיגועי טרור נוספים. לבסוף, ה'טיימס' הוסיף הערה שמאזכרת את האישומים בהם הורשע ברגותי.

באופן דומה, ב2007 פרסם ה'לוס אנג'לס טיימס' מאמר מאת מוסא אבו-מרזוק ותיאר אותו כ"סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס". העיתון הסתיר מקוראיו שאבו-מרזוק, שכתב באופן מטעה על החוק הבינלאומי ועל רצועת עזה, הורשע בארצות הברית בשנת 2004 בשותפות לסחיטה והלבנת כספים לטובת פעילות החמאס.

רסמה עודה היא לא המחבלת האישה היחידה שהוצגה בתקשורת כ'פעילה'. ב-2017, הנשיונל ג'אוגרפיק תיקן כיתוב תמונה שתיאר את ליילה חאלד כ"פעילה פלסטינית המתוארת כאישה הראשונה שחטפה מטוס". עמותת CAMERA הזכירה לעורכים שחוטפי מטוסים הם טרוריסטים ולא פעילים, מה שהביא למחיקת הכיתוב.

בנוסף להצמדת תיאורים חביבים ובלתי מדויקים והסתרת מידע חיוני, כלי תקשורת שונים הלבינו טרוריסטים באמצעים נוספים. למשל, תיאור מעשיהם במונחים חיוביים. כך היה כשבדצמבר 2018 שליח ה'ניו יורק טיימס' בירושלים תיאר פיגוע ירי בו נהרגו שני חיילים ישראלים כ"אמיץ".

ישנה גם נטייה לתאר טרוריסטים פלסטינים כקורבנות, במקום כרוצחים. בשנת 2003, ג'ון יאנג מרשת ABC שאל אודות הנאדי ג'רדאת: "האם היא הייתה קורבן, כמו יתר האנשים שהיו במסעדה?". ג'רדאת הייתה מחבלת מתאבדת שרצחה 21 אזרחים ישראלים במסעדת 'מקסים' בחיפה.

כשפיגועי הסכינאות הפלסטינים החלו להיות נפוצים באוקטובר 2015, עשרות כותרות בכלי תקשורת רבים הפכו את המציאות, ותיארו את המחבלים הפלסטינים כקורבנות של הפיגוע. למשל, כותרת אחת של סוכנות הידיעות AP הכריזה: "שני פלסטינים נהרגו לאחר פיגוע דקירה בירושלים". אדם בלתי מיודע יכול היה להסיק שהישראלים הם אלה שיצאו לדקור פלסטינים. בתגובה לפניית CAMERA, הכותרת שונתה: "דוקרים פלסטינים הרגו ישראלי, התוקפים נורו למוות".

לאחר סערת הכותרת של אל-בגדאדי השבוע, הודיעה קוראטי קלי, סגנית הנשיא לתקשורת של ה'וושינגטון פוסט': "הכותרת מעולם לא הייתה צריכה להיות מנוסחת כך ושינינו אותה במהרה". בעוד הנכונות לתקן היא בהחלט הכרחית ומבורכת, נשארת האכזבה מהתיאור המקורי, השגוי באופן תהומי. אל-בגדאדי היה אולי ידוע בתור הטרוריסט הבכיר בעולם, אבל מלבד זאת, הצורה בה הוא תואר לא הייתה יוצאת דופן.

תורגם לעברית על ידי שלומי בן מאיר. לקריאת המאמר המקורי באנגלית באתר CAMERA, לחץ כאן.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות