אונר"א: חלה עליה בתמותת תינוקות בעזה (אבל אולי בעצם לא)

מה קורה כשמחברים מחקר לקוי, הודעה מניפולטיבית לעיתונות, וכלי תקשורת עצלנים? כמובן, מגיעים למסקנה שישראל כנראה אשמה בכך שחלה עליה במספר התינוקות שמתים בעזה

תינוק אחד מתוך רביעיה שנולדה לתושבת עזה בביה"ח ברזילי באשקלון, 2008

 

ביום ראשון פרסמה אונר"א – סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים – הודעה לעיתונות, לפיה בפעם הראשונה זה למעלה מחצי מאה, נרשמה עלייה בתמותת התינוקות בעזה (תינוקות המתים במהלך שנת חייהם הראשונה). כדאי לקרוא בעיון את ההודעה:

Jerusalem, 8 August 2015: The infant mortality rate in Gaza has risen for the first time in five decades, according to an UNRWA study, and UNRWA’s Health Director says the blockade may be contributing to the trend…

The number of babies dying before the age of one has consistently gone down over the last decades in Gaza, from 127 per 1,000 live births in 1960 to 20.2 in 2008. At the last count, in 2013, it had risen to 22.4 per 1,000 live births. The rate of neonatal mortality, which is the number of babies that die before four weeks old, has also gone up significantly in Gaza, from 12 per 1,000 live births in 2008 to 20.3 in 2013.

תרגום:

שיעור תמותת התינוקות בעזה עלה בפעם הראשונה מזה חמישה עשורים, לפי מחקר של אונר"א, ומנהל מחלקת הבריאות של אונר"א אומר כי ייתכן שהסגר [על עזה] תורם לתופעה…

מספר התינוקות שמתו לפני גיל שנה ירד בהתמדה במהלך העשורים האחרונים בעזה, מ-127 לכל 1000 לידות בריאות בשנת 1960, ל-20.2 לכל 1,000 לידות בשנת 2008. בספירה האחרונה, בשנת 2013, עלה המספר ל-22.4 לכל 1000 לידות. מספר התינוקות שמתים עד גיל ארבעה שבועות עלה גם הוא באופן משמעותי בעזה, מ-12 לכל 1000 לידות בשנת 2008, ל-20.3 בשנת 2013.

בתקשורת הישראלית, הידיעה לא זכתה לחשיפה רבה, והוזכרה רק במבזקים של ערוץ 7  ורשת ב'. לעומת זאת, בעולם זכתה הידיעה לפרסום נרחב, בין היתר בגארדיאן הבריטי, וכן הופצה על ידי סוכנות הידיעות AFP, אשר דיווחיה הגיעו לתקשורת הישראלית בשפה האנגלית ('הארץ', Times of Israel, Ynetnews). למרבה הצער, ניכר כי בכל הדיווחים הסתמכו בצורה עיוורת על ההודעה לעיתונות של אונר"א, ולא נכנסו לעומק המחקר. מדוע? המחקר חילק את הנתונים אודות תמותת התינוקות למספר קטגוריות שונות, והשווה את הנתונים לשנת 2008:

אונרא1

יוצא כי בין השנים 2008-2013 אכן חלה עלייה של 8.2 ל-1000 בתמותת תינוקות עד גיל חודש, אלא שבמקביל חלה ירידה בתמותת תינוקות של 6.1 ל-1000 מגיל חודש עד גיל שנה. נכון שבשיקלול הנתונים חלה עלייה בתמותת תינוקות של 2.2 ל-1000, אלא שבהודעה לתקשורת של אונר"א, הנתון על הירידה בתמותת תינוקות מעל גיל חודש לא מוזכר כלל, מה שהיה יכול להעניק מבט רחב יותר על הנושא ולאזן את התמונה הכוללת. מכיוון שכלי התקשורת שדיווחו על המחקר הסתמכו ככל הנראה אך ורק על ההודעה לעיתונות של אונר"א ולא על המחקר עצמו, גם אצלם הנתונים החיוביים כלל לא הופיעו.

אלא שהסיפור הרבה יותר חמור ומניפולטיבי, שכן אונר"א לא רק הסתירה נתונים חיוביים, היא גם הציגה את השליליים כהחלטיים יותר ממה שהם באמת. הבלוג Isreallycool נכנס לעומק הנתונים של המחקר, ושם לב למשפט המדהים הבא שמופיע לקראת סוף המחקר, בחלק המנתח את הנתונים:

These estimates are based on small numbers of deaths, and the confidence intervals are wide, so the infant mortality rate could in fact be stable or continuing to decline

תרגום:

ההערכות הנ"ל מבוססות על מספר קטן של תמותות, והרֶוַח בַּר-סֶמֶךְ (confidence intervals) מאוד רחב, כך שייתכן שלמעשה שיעור תמותות התינוקות עדיין יציב או ממשיך לרדת.

במילים פשוטות, החוקרת מודה כי מספר התינוקות המתים עליו ביססה את המחקר, הוא נמוך מדי מכדי לבסס את הטענה לגידול בשיעור התמותה, והיא אפילו מודה כי ייתכן שהנתונים הנכונים הם הפוכים! האם מדובר בזהירות בלבד? כנראה שלא. למבינים בסטטיסטיקה נציין כי הערך-P של הנתונים אודות שיעור התמותה הכוללת הוא 0.61. לאלה שלא מבינים בסטטיסטיקה מדובר במדד שבודק בהכללה  את "מידת תקפות הטענה". בדרך כלל כתבי עת מדעיים אוהבים מחקרים שמראים ערך-P של פחות מ-5%. במקרה הזה, הערך-P הוא 61% (וייתכן שזה מסביר מדוע המחקר לא פורסם בשום כתב עת נחשב), מה שאומר שהתוצאות הן למעשה כמעט חסרות משמעות, או כפי שכתבה החוקרת: "ייתכן כי ששיעור התמותה לא השתנה, או ממשיך לרדת".

וכך, צרכני התקשורת קיבלו מידע שעבר שלשה שלבים של עיוות: 1. מחקר לקוי של אונר"א; 2. הודעה לעיתונות מניפולטיבית וחלקית; 3. כלי תקשורת עצלנים שלא טורחים לקרא את המחקר עליו הם הם מדווחים. את המניפולציה צרכני התקשורת לא רואים. כל מה שהם יזכרו זה שישראל הרעה ("הסגר") גורמת ליותר תינוקות עזתים למות.

תודה ל- [email protected] ול-Israellycool

 

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. איך ישראל יכולה להטיל מצור על עזה, כשיש לעזה גם גבול יבשתי עם מצרים?

  2. מחכה לראות מה הארץ יעשה במידע הזה. ליתר דיוק, מה תעשה עימו עמירה הס.

  3. למרות הירידה בין גיל 28 יום לשנה, הטבלה מראה במפורש שברמת סמך של 95% יש עליה במספר המיתות עד גיל 28 יום (בין 5 ל-11 לכל 1000 לידות) ובסה"כ עד גיל שנה (בין 0.5 ל-4).

    • נראה שהp=0.61 הוא לגבי הנתון הכללי לכל הילדים מתחת לשנה, לא לאלו מתחת חודש, ובכל זאת הטבלה אומרת "במפורש" דברים סותרים כך שהנתון 5-11 ו0.5-4 לא אמינים בעליל ויתכן שנעשתה טעות או מניפולציה מכוונת בכתיבתם.

      שים לב לרווחי הסמך של כל אחד מהתאריכים בנפרד. אם הנתונים האלו נכונים הנתונים על רווחי הסמך של ההפרש לא יכולים להיות נכונים!
      עבור מיתות עד שנה הרווח סמך של 2011 בלבד כולל (16.4<20.2) את הממוצע של 2006! ע"פ הנתון הזה בלבד אפילו אם הממוצע של 2006 היה וודאי הרווח סמך של ההפרש היה צריך להתחיל במינוס 3.8! כיוון שהרווח סמך של 2006 מוסיף אי וודאות, המספר הזה צריך להיות נמוך יותר, בטח לא חיובי (0.6). בצורה דומה עבור חודש הוא חייב להיות פחות מ5.1 לכל היותר 3.2 אבל כאשר מתחשבים ברווח סמך השני כנראה בסביבות ה0.
      ד"א 0.61 אומר בערך: גם אם שוב דבר קרה, הייתי מקבל הפרש כזה בהסתברות של 61% (או יותר גדול).

  4. אתם עושים עבודה חשובה מאוד. סתם הערה: בכלל עד כמה חשובים למובילים בעזה חיי ילדי עזה, יותר מהתעמולה שהם מפיקים ממותם. מה גם שאחוז התמותה לא באמת עלה. כנראה זה מה שמצער אותם, זה עלול לפגוע בתעמולה.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות