אין ספק, יש ספק על הצורך להיזהר ממי שכותב משפט שמתחיל במילים "אין ספק ש…" ישי גולדפלם | 28.08.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס אחד, יניב גולן, כתב טור היום ב'ידיעות אחרונות' ("התיישב ליד בן-דוד", 28.8.11), בו ניצל סיפור הזוי על איזה בעל תשובה שלא רצה לשבת ליד ערבי באוטובוס בין עירוני, כדי לעורר דיון על יחסינו ל"בני דודינו", היינו, לערבים. בין השאר כתב את השורות הבאות: נניח רגע להגדרת המגזר הדתי בישראל כ"תנועה דתית" (הגדרה הזויה אשר היתה צריכה כבר להדליק נורה אדומה אצל עורך מדור הדעות), אבל כיצד עיתון מכובד מרשה לעצמו להדפיס משפטים של נער בתיכון? המשפט המודגש לעיל מקביל למשפטים הבאים: אין ספק שרוב מניינה של התנועה החילונית בארץ נוטה לשנוא את הדתיים. אין ספק שרוב מניינה של התנועה השמאלנית בארץ נוטה לצרוך סמים. אין ספק שרוב מניינה של התנועה הערבית בארץ רוצה להשמיד את כל היהודים. האם עורך כלשהו היה מאפשר כתיבת משפטים כאלה כוללניים ומופרכים בעיתונו? התשובה מן הסתם היא לא. אז מדוע לא נראה לו מוזר כשמשפט כוללני ומופרך כזה נכתב על דתיים?