איפה בדיוק דרכו "רגליהם המטונפות" של היהודים? התעמולה הערבית מלעיטה את התקשורת באי דיוקים על הנעשה בהר הבית, במטרה להתסיס. ה'ניוזוייק' וה'ניו יורק טיימס', שנכשלו בעניין, פרסמו הבהרות ותיקונים. נחכה למחר כדי לראות מה יעשה בעניין עיתון 'הארץ' מערכת פרספקטיבה | 20.09.15 | תמו יום קרב וערבו במסגד אל אקצא. שוטרים ישראלים פרצו פנימה? (צילום: פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס פעם אחר פעם לא נלאים פרשני התקשורת מלהסביר לנו את הרגישות המיוחדת של העולם כולו לכל הקשור בהר הבית ובמסגד אל-אקצא. אלא שהרגישות לעניין איננה רק אחריות של המשטרה, אלא גם אחריות המוטלת על התקשורת, לדקדק בדיווחיה. השאלה האם השוטרים נכנסו למתחם הר הבית או לתוך מסגד אל-אקצא, נדמית רק לנו כעיסוק בקטנות. עבור העולם המוסלמי, ההבדל משמעותי ולכן חשוב גם הדיוק. הקצנת הדיווח אודות צעדיה של ישראל במתחם ההר, עלולה לשלהב את היצרים, ולספק סיבות חדשות לאלימות. גם בסבב המתיחות והאלימות הנוכחי, טענו הפלסטינים שהיהודים פרצו לתוך המסגדים, למרות שהדבר לא קרה. העיתונות, ברובה, רגישה לעניין הזה. כך לדוגמא, בעקבות פניות של 'קאמרה' – עמותת האם של 'פרספקטיבה' הפועלת בארה"ב, פרסמו הן ה-'ניו יורק טיימס' והן 'Newsweek' תיקונים לדיווחיהם בענין: התיקון ב'ניו יורק טיימס' תרגום התיקון של 'הניו יורק טיימס': גרסה קודמת של הכתבה, טעתה בתיאור מעשיהם של השוטרים במהלך העימותים. הם התעמתו עם מפגינים במתחם העוטף את אל-אקצא, אך לא נכנסו אליו… התיקון ב- 'Newsweek' תרגום התיקון של 'Newsweek': כותרת הכתבה במקור ציינה בטעות כי הכוחות הישראלים הסתערו למסגד אל-אקצא. הכוחות הסתערו על המתחם סביב המסגד, אך לא על המסגד עצמו. לפיכך מפתיע שדווקא בטור פרשנות של עמירה הס, ("עבאס מתבטא בחריפות כדי לטשטש את אזלת ידו", 20.09) מופיע אי הדיוק הרה המשמעות הנ"ל: השבוע תפסה התקשורת הישראלית את מחמוד עבאס במילה. במסיבת עיתונאים, בהתייחסו לאירועים באל-אקצא, אמר עבאס: "לא נרשה להם לחלל את מקומותינו הקדושים ברגליהם המטונפות". הפרשנות לבית שמאי גרסה שהתכוון לרגלי היהודים ושבכך חשף כביכול את פרצופו האמיתי. הפרשנות האחרת, שספק אם נקלטה, היתה של ח"כ אחמד טיבי: הוא הסביר שעבאס נסער מפריצת שוטרים ישראלים חמושים למסגד כשהם נועלים נעליים – חילול קודש וזלזול במוסלמים. (דגש לא במקור) אמנם הס מצטטת את דברי ח"כ אחמד טיבי, אך היה עלייה לציין את העובדה שמדובר בטענה הפלסטינית, ולא בעובדה מוסכמת. הס, עיתונאית בכירה המתמחה בפלסטינים, לבטח מודעת למשמעות ההבדל. למה, אם כן, הביאה את טענותיו הכוזבות של טיבי בעניין ללא כל הסתייגות? עמירה הס בתגובה: "אני עושה עוד בדיקה וגם אבקש מהמשטרה את תגובתה."
תשאלו אותה מדוע לא טרחה לברר עם המשטרה לפני שחזרה על העלילה בכזו תשוקה. האם היא בודקת רק טענות שמנקות את ישראל מאשמה? הגב
אמירה קופצת על כל עלילת דם פלסטינית כמוצאת שלל רב. זו העיתונות במאה השנים האחרונות – ללא אחריות, יושרה, או מקצועיות. הגב