אלאור אזריה – גיבור?

ביום רביעי האחרון פרסמה ענת קם ב'הארץ' מאמר יפה וכן, והביעה בו עמדה מעוררת מחשבה וגם הערכה על פרשת אלאור אזריה.

עם זאת, אי דיוק עקרוני וחשוב שכללה בו קם, ראוי לבירור.

בהתייחס לעצמה ולאזריה ולקושי של חייל/ת צעיר/ה לשאת בכובד העבירה שביצע והדיון הציבורי שעוררה, מעירה קם::

חצי ממדינת ישראל אומרים לך שאתה גיבור

אינני יודע אם חצי ממדינת ישראל חושב שענת קם גיבורה. מתוך הערכה למחנה השמאל אני נוטה לחשוב שלא. אלא שברור שקם התייחסה בעיקר לאזריה, שאכן זכה לתמיכה עממית נרחבת. אבל האמנם התמיכה לה זכה, פירושה ש"חצי מדינה" רואה בו "גיבור"?

היות וברור שאזריה לא גיבור, יש סיבה למה נעשה ניסיון לקבע מוסכמה זו. מטרתה לצבוע את ההסתייגות מהצורה בה התנהל משפטו ובוודאי מגזר הדין, (כפי שהשתקפה בסקרים המצביעים על רוב בקרב הציבור שלא מסכים עם ההרשעה או תומך בחנינה), כמעידה על כך שרוב זה אכן, כטענת קם, רואה בו גיבור. ומתוך כך למסגר אותה כשלילית.

אבל התמיכה העממית הרחבה לה זכה אזריה לא נבעה מכך שמעשהו נתפס כמעשה גבורה. טענות על "גבורה" נשמעו רק מהשוליים הסהרוריים והבלתי מייצגים. הנימוק המרכזי להתנגדות להליך נגע לאכיפה בררנית, להחלטה המקוממת לקיים הליך שיפוטי בפרופיל גבוה במקום הליך משמעתי בפרופיל נמוך, לכניעה למהלך נבזי ומתוחכם של ארגון עוין ('בצלם') ובעיקר למסר בעייתי כלפי החיילים בשטח, שעלולים לטעות אף הם כמו שטעה אזריה. הכל חוץ מטענות מעוררות רתיעה והסתייגות על "גבורה".

דמויות בולטות רבות ביטאו את הסנטימנט הזה, קציני צה"ל בכירים, משפטנים בולטים, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן עורך 'ישראל היום בעז ביסמוט, ח"כ יועז הנדל, שר החינוך דאז נפתלי בנט, ואף עיתון הימין 'מקור ראשון' שבחר באזריה ב 2017 לאיש השנה ועוד ועוד. כולם טרחו להדגיש שהם מסויגים מההרשעה או תומכים בחנינה, למרות שאזריה איננו גיבור בעיניהם.

הנה כי כן, נעשה סדר: "חצי מהמדינה" (הרבה יותר מחצי במקרה של אזריה), אכן התנגד להליך נגדו ותמך בחנינה. מהרבה סיבות שצוינו למעלה. לא מתוך ראייתו כ"גיבור". אלא מתוך עמדה מורכבת, לפיה לפעמים נעשה עוול גם למי שהמעשה שעשה אינו מעשה גבורה.