אפליה אופטית

"לקוחות המגזר הערבי מופלים לרעה בתחום המשכנתאות" – הרקע לידיעה שלמעלה (שפורסמה גם באתר), היה פרסום מסמך של בנק ישראל, שבחן את שוק המשכנתאות במגזר הערבי בשנים 2014-2016, ובו נמצא כי שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי (2% מהמאגר) נמוך מאד ביחס לחלקם באוכלוסייה (21.4%) ושריבית המשכנתאות בקרב הציבור הערבי גבוהה יותר.

כך נכתב בידיעה:

הפער האמור הנו בנטרול הבדלים במאפייני הסיכון של הלווים

אם זה המצב, הטענה על אפליה מתבקשת. אם מנטרלים את מאפייני הסיכון, ולוקחים יהודי וערבי עם נתונים דומים מדוע אחד יקבל משכנתא והשני לא? מדוע ריבית של אחד גבוהה יותר?

אלא שהמשך הידיעה מבלבל:

[הפער] משקף את הסיכון הנובע מהקושי במימוש הנכס על ידי הבנק ביישובים ערביים במקרה של כשל בהלוואה. ייתכן שהפער משקף את החשש מהיציבות התעסוקתית של הלווים במגזר המיעוטים. ההסברים האפשריים לקשיים לקבל משכנתה במגזר, הן בעיות ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה בגלל היעדר רישום הבעלות.

אם כך האם מאפייני הסיכון נוטרלו? האם כל הפרמטרים נכנסו למשוואה?

קריאת המסמך של בנק ישראל שופכת אור על העניין. כך נכתב שם:

לגבי הפער בריביות:

הפער האמור בריביות הנו בנטרול הבדלים בחלק ממאפייני הסיכון של  הלווים, והוא משקף ככל הנראה את הסיכון הנובע מהקושי במימוש הנכס על ידי הבנק ביישובים ערביים במקרה של כשל הלווה. בנוסף, ייתכן שהפער משקף אף פערים ביציבות התעסוקתית של הלווה ומשתנים נוספים שאינם קיימים במאגר הנתונים.

לגבי הפער בנגישות למשכנתאות:

המסמך מציין כי ישנם קשיים ברישום הנכס – חלק ניכר מהנכסים ביישובים הערבים בנויים על קרקעות בבעלות משותפת ללא חלוקה מסודרת לחלקות או בבעלות משפחתית, מה שמקשה להעמיד נכס ספציפי לבטוחה. בנוסף, ישנם קשיים במימוש הנכס במקרה של חדלות פירעון. הדבר גרם לכך שהבנקים הדירו רגלם משוק האשראי ביישובים הערביים, מגמה שמצויה בשיפור בשנים האחרונות.

אם כך, מהמסמך עולה בפירוש שההבדלים בתחום הנגישות והריביות של המשכנתאות נובעים מהסברים עניינים, חלקם צוינו גם בידיעה ב'מעריב':

• יכולת רישום ומשכון הנכס
• יכולת מימוש הנכס על ידי הבנק במקרה של כשל
• היסטוריית האשראי של הלווה
• יציבותו במקום העבודה (שכיר/עצמאי, בעל קביעות במקום העבודה וכד')

האם מדובר באפליה?

אפליה, לפי 'מילוג', המילון העברי החופשי ברשת היא: "העדפה על פני אחר באופן לא חוקי, לא ענייני או לא הוגן".

האם לאור הדברים, נכון לקבוע שיהודי וערבי בעלי אותם נתונים בדיוק ייתקלו ביחס שונה בקבלת משכנתא?

בנתונים בנקאיים זהים, למעשה אין סיבה שתתקיים שום אפליה בין יהודי לערבי בקבלת משכנתא.

המסמך של בנק ישראל אגב, לא עוסק רק בבעיה ובכשלים המבניים הגורמים, אלא מציע גם פתרונות שיוכלו לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי (הדבר מוזכר גם בידיעה ב'מעריב').

מדוע אם כך בחרו ב'מעריב' למסגר את הסיפור לקוראים כסיפור של "אפליה"? כהעדפה בלתי חוקית או בלתי עניינית של אוכלוסייה מסוימת?

פנינו ל'מעריב' לבקשת תגובה. תגובתם תתפרסם פה כשתתקבל.