ארגון "בצלם" והלוס אנג'לס טיימס מגדירים מחדש את המונח "אזרח"

במהלך המעוות את תמונת המצב אודות מקרי מוות אזרחיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ראשיד ח'לידי דיווח בטור אורח בלוס אנג'לס טיימס ב-17 ליוני, 2003: "התקשורת האמריקאית לעיתים קרובות אינה מדווחת כראוי כי מאז פרוץ האינתיפאדה השניה בספטמבר 2000, כמות ההרוגים הפלסטינים גבוהה פי שלושה מכמות ההרוגים הישראלים – ברובם אזרחים משני הצדדים". (מתוך הטור "האם חמאס יכול לקחת צד בהסכם שלום?")

ח'לידי מנפח בצורה ניכרת את אחוזי ההרוגים הפלסטינים האזרחים. על פי המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, 2,329 פלסטינים נהרגו כתוצאה מהסכסוך בין ספטמבר 2000 לבין ה-15 ביוני, 2003. בתקופה המקבילה נהרגו 785 ישראלים. בצד הפלסטיני, 867 "לא היו לוחמים ונהרגו בידי הצד השני". לעומתם בצד הישראלי, 604 מההרוגים "לא היו לוחמים ונהרגו בידי הצד השני". לפיכך, בעוד שנכון שרוב הישראלים ההרוגים – 76.9 אחוז – היו אזרחים, הדבר אינו נכון בכל הנוגע לפלסטינים. רק 37.2 אחוז מהמיתות הפלסטיניות היו של אזרחים. (לפרטים נוספים, ראו כאן).

בתגובה לפניית קאמרה בבקשה לתיקון, הלוס אנג'לס טיימס כתב בחזרה שהעורך, ניקולאס גולדברג:

מאמת את הנתונים בטור הדעות. ראשיד ח'לידי ציטט את הנתונים שמפרסם ארגון "בצלם". באתר הארגון נאמר שמאז ספטמבר 2000 נהרגו 2,103 פלסטינים (הנתון לקוח מהרשימה הכללית של הרוגים פלסטינים, שאינה מבדילה בין אזרחים וחמושים). בנוסף, נתוני המוות החודשיים מראים, מאז ספטמבר 2000, 1,732 "אזרחים פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראלים". העורך מסר לי שהוא רואה את המקור כמקור אמין כדי לתמוך בנטען בכתבה, היינו ש"רוב" ההרוגים בצד הפלסטיני היו אזרחים.

לאחר סקירה של הרשימות החודשיות המפורטות של "בצלם" לגבי הרוגים פלסטינים, קל להבין למה נתוניהם כה שונים מאלה של המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור. ל"בצלם" יש הגדרה מאוד רופפת, בלשון המעטה, של המונח "אזרח" הכוללת פלסטינים רבים שנהרגו בעת שתקפו ישראלים, כגון ירי בחגיגת בת מצווה בחדרה אשר קטל שישה ופצע 35, פיצוץ מטעני נפץ, הסתננות לישובים ישראלים תוך הרג או פציעה של תושבים, ולחימה בחיילי צה"ל.

לדוגמא, מתוך 31 פלסטינים המוגדרים כ"אזרחים פלסטינים שנהרגו ע"י אזרחים ישראלים בשטחים", 13 היו מעורבים בהתקפות בעת שנהרגו. למרבה המזל, "בצלם" מספק פרטים חשובים לגבי ההתקפות שבוצעו ע"י ה"אזרחים" הפלסטינים הללו. נציגיהם כוללים:

·         24 בדצמבר, 2001: ג'מיל מוחמד אבו עדוואן, נהרג מירי של אזרח ישראלי לאחר שאבו עדוואן ושני פלסטינים נוספים ירו לעבר הישראלי ופצעו אותו קשה בצומת ראמין.

22 בפברואר, 2002: תאופיק א-שמאלי, נהרג מירי של אזרח ישראלי לאחר שהפעיל מטען נפץ בסופרמרקט בהתנחלות עפרה.

·         10 במרץ, 2002: מוחמד עווד, נהרג מירי של אזרחים ישראלים בהתנחלות נצרים, לאחר שהסתנן ליישוב ויירה למוות בחייל.

17 במאי, 2002: עלי אדריס חמדאן, נהרג בהתנחלות בית אל ע"י קצין הביטחון של היישוב, לאחר שחמדאן הסתנן לתוך ההתנחלות ודקר אותו.

כמו כן, ישנם מקרים דומים רבים ברשימת "אזרחים פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים בישראל".

·         17 בינואר, 2002: עבד א-סלאם סאדק חסונה, נהרג מירי של צה"ל לאחר שפתח באש לעבר אזרחים ישראלים באולם אירועים בחדרה, והרג שישה אורחים בחגיגת בת מצווה.

·         28 בנובמבר, 2002: עומר מחמוד אבו רוב ויוסף מוחמד אבו רוב, נהרגו מירי של מג"ב לאחר שנכנסו לבית שאן, פתחו באש, והרגו שישה אזרחים ישראלים.

מקרים אלו רבים מכדי לספר, ובכך פוסלים את "בצלם" כ"מקור אמין כדי לתמוך בנטען בכתבה, היינו ש'רוב' ההרוגים בצד הפלסטיני היו אזרחים". קאמרה עידכנה את הלוס אנג'לס טיימס לגבי ההגדרה מחדש של המונח "אזרח" ע"י "בצלם" ב-3 ביולי. אולם, נכון ל-7 ביולי, הטעות של ח'לידי לא תוקנה, דבר שמעיד שהלוס אנג'לס טיימס לא אמין יותר מארגון "בצלם".