באנגלית, מג"בניקים אלימים יותר

מה עושה מתרגם של מהדורת 'הארץ' באנגלית עם ידיעה לא כל כך מעניינת על פלסטיני שנדחף על ידי מג"בניק תוך כדי מהומה מחוץ לביתו? כמובן, משדרג את האירוע וממציא דברים שלא התרחשו. שירות מיוחד לקוראי 'הארץ' בחו"ל.

מה עושה מתרגם של מהדורת 'הארץ' באנגלית עם ידיעה לא כל כך מעניינת על פלסטיני שנדחף על ידי מג"בניק תוך כדי מהומה מחוץ לביתו? כמובן, משדרג את האירוע וממציא דברים שלא התרחשו. שירות מיוחד לקוראי 'הארץ' בחו"ל.

                                                                                                      המהומה שהתרחשה קצת לפני הדחיפה. צילום מתוך הקליפ

לא פעם אנו מדגימים כיצד מהדורת 'הארץ' באנגלית מהנדסת עבור קוראיה מחו"ל את החדשות כך שהם לא קוראים את הידיעה כפי שהיא נכתבה במקור בעברית, אלא גרסה מעוותת שלה. באופן מקרי ופלאי, השינויים תמיד גורמים לישראל ו/או לישראלים להיראות רע יותר מאשר בידיעה המקורית בעברית.

דוגמא קלאסית לתופעה זו קיבלנו השבוע, עת 'הארץ' באנגלית פרסם ידיעה מתורגמת של עוז רוזנברג, והנדס אותה מחדש בלא פחות משלשה אופנים, אותם נדגים להלן.

תרגום לקוי וסלקטיבי

להלן כותרת אשר הופיעה באתר האינטרנט של 'הארץ' באנגלית ב-9.3.12 (בעיתון המודפס הופיעה רק הכותרת הראשית ללא כותרת המשנה):

התרגום המילולי של הכותרת וכותרת המשנה הוא:

שוטרי מג"ב נתפסו בוידאו מכים קשיש פלסטיני

הקליפ מראה את פראג' סוב-לאבן, אדם כבן 60, מתמוטט על הרצפה לאחר שנדחף על רכב צבאי שחנה סמוך לביתו בכפר דחייאת אל בריד, צפונית לירושלים.

זוהי כותרת מושלמת המכילה את כל המרכיבים הנחוצים על מנת לתפוס את תשומת ליבם של כלי תקשורת וצרכני תקשורת מחו"ל –  "שוטרים"; "נתפסו בוידיאו"; "מכים"; ו"קשיש".

אלא שהכותרת המקורית בעברית הינה:

הפלסטיני נדחף, לא הוכה, כפי שסופר לקוראים מחו"ל. המילה "הוכה" לא מופיעה בעברית, לא בכותרת ולא בגוף הידיעה. למעשה, היא גם לא מופיעה בגוף הידיעה באנגלית, אלא אך ורק רק בכותרת שלה. שנית, הכותרת בעברית מעניקה קונטקסט לאירוע כולו – מדובר באירוע של מעצר חשודים, והאיש שנדחף ניסה למנוע משוטרים להיכנס לביתו. בכותרת באנגלית אין זכר לשני הפרטים הללו שהיו יכולים לשפוך מעט אור על נסיבות האירוע.

וכך, מי שקורא רק את כותרת הידיעה (רוב הקוראים) מקבל מידע מוטעה, סלקטיבי ונטול קונטקסט, על שוטרים ישראלים שמכים קשיש פלסטיני ללא סיבה ברורה. התאמה מושלמת לנרטיב האלימות חסרת הבסיס של הישראלים מול הקורבנוּת של הפלסטינים.

איפה הקליפ?

ההנדוס שמבצע 'הארץ' באנגלית לא נגמר רק בכותרת. גם מי שכן טורח לקרוא את גוף הידיעה, לא באמת מקבל תמונה מלאה של נסיבות הדחיפה. למשל, הידיעה המקורית בעברית סיפקה מידע נוסף לגבי נסיבות האירוע:

הוא [החשוד בזריקת אבנים] נמלט אל תוך ביתו של סוב-לאבן כשהכוח דולק אחריו. "חבר'ה, הדירה פה למטה", נשמע מפקד הכוח מורה לאנשיו, "נכנסים". הדבר עורר במקום מהומה, ובני משפחה ושכנים ניסו לגונן על החשוד אולם הכוח ניסה לפרוץ פנימה.

המהומה והניסיון של בני המשפחה והשכנים לגונן על החשוד תוך כדי פריצת הכוח לא מוזכרת כלל בגרסה המתורגמת. הגרסה הערוכה יוצרת את הרושם שהכוח הגיע לבית החשוד, סוב-לאבן עמד מולם בכניסה לבית וניסה "להרגיע" אותם ואז לעצור אותם, ובתמורה הם תפסו אותו בכוח ודחפו אותו על רכב צבאי.

כל המידע הנ"ל – העובדה שמדובר בדחיפה ולא בהכאה, העובדה כי הדחיפה התרחשה תוך כדי מהומה רבתי עם עשרות אנשים – קיים וניתן לצפייה בקליפ שבגללו כל הידיעה הזו נכתבה מלכתחילה. אלא שאותו קורא סקרן המבקש לראות את הדברים במו עיניו לא יכול לעשות זאת מכיוון שבידיעה באנגלית לא מסופק לינק לקליפ המדובר או אפילו תמונה מתוכו, אלא צילום לא קשור של שוטרי מג"ב בירושלים. כמובן שהקליפ דווקא כן מסופק לקוראי 'הארץ' בעברית.

דיווח חדשות או יצירת נרטיב?

אם כן, עורכי עיתון 'הארץ' באנגלית חטאו שלש פעמים:

1. הם שינו את הכותרת, והוסיפו את הפועל "מכים", פעולה שלא התרחשה במציאות וגם לא הופיעה בגוף הידיעה.

2. הם השמיטו את הקונטקסט של האירוע מהכותרת, ופרטים חשובים מהאירוע מגוף הידיעה.

3. הם לא סיפקו לקוראיהם לינק ו/או תמונה מהקליפ אשר היה סותר את מה שהם תיארו בכותרת.

בחודשים האחרונים עולות וצצות בכלי תקשורת רבים כותרות הזועקות על תיעוד בוידאו של אלימות של מתנחלים או חיילים כלפי פלסטינים. כנראה שהמתרגם ו/או העורך של 'הארץ' באנגלית פשוט לא עמד/ו בפיתוי וביקש/ו להצטרף לחגיגה. למה לתרגם עבור הקוראים מחו"ל את הידיעה המקורית באופן מקצועי ולספק להם לינק לקליפ המדובר, אם אפשר קצת להגזים, קצת להשמיט, קצת להנדס, ובכך ליישר קו עם הנרטיב האנטי-ישראלי הכל כך פופולארי בימים אלה?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות