גדעון לוי והאנטישמים

גדעון לוי מהלל ומשבח כנס בארה"ב של מבקרי ישראל, המעיד לדעתו על "אביב אמריקאי" ביחס לישראל. הוא רק שכח להוסיף גילוי נאות שהוא עצמו היה אחד הדוברים בכנס

 

אתמול פרסם גדעון לוי טור על "אמריקה האחרת" כלשונו, זו שמעיזה לבקר את ישראל ולא לקבל את תמיכתה המסורתית של ארה"ב בישראל כדבר מובן מאליו ("תחילתו של האביב האמריקאי?", 'הארץ', 12.4). לוי ביסס את דבריו על כנס שנערך בוושינגטון תחת הכותרת "הלובי הישראלי — האם הוא טוב לארה"ב? האם הוא טוב לישראל?" שערך כתב העת Washington Report on Middle East Affairs.

"היו שם חברי קונגרס, דיפלומטים ואנשי ביון בדימוס, מנהיגי סטודנטים פלסטינים, פעילי שמאל יהודים, אנשי אקדמיה ואחרים," כתב לוי בניסיון להעניק נופך של חשיבות לכנס. "זה לא היה 'כנס סבן' ולא ועידת אייפא"ק: כאן אמריקה האחרת […]. בזמן שבחישתה של ישראל כאן הגיעה לשיא של כל הזמנים, והתרפסות אמריקה בפניה רושמת שפל בלתי נתפש, הידהדו בכנס התסכול, הזעם, הנחישות, הפחד ואולי גם השנאה של המעטים." לוי ציטט מדבריהם של חלק מדוברי הכנס, אשר הביעו רובם ככולם דעות אנטי-ישראליות מובהקות, והוסיף לבסוף את האזהרה: "ייתכן שקולם ילך עכשיו ויתגבר, כדאי לדעת זאת בישראל".

רק דבר אחד שכחו לוי ועורכיו להוסיף לטור – איזה גילוי נאות קטן שהוא עצמו היה ממוזמני הכנס (נושא הפרזנטציה שלו: "האם תמיכה בלתי מסויגת בישראל מסכנת קולות של ישראלים?"). כך יוצא שמי שקורא את טורו של לוי – במיוחד קוראים דוברי אנגלית – ונחשף לדבריו על "אמריקה האחרת" לא מודע לעובדה שהוא מהלל ומשבח כנס שהוא עצמו היה חלק ממנו.

זאת ועוד, הכנס עצמו היה כנס סטנדרטי של שונאי-ישראל. אחד מהדוברים היה ריצ'ארד פאלק, מי ששימש כשליח האו"ם לענייני פלסטינים והשווה ב-2007 בין השואה לבין יחסה של ישראל לפלסטינים. דובר נוסף היה חבר הקונגרס לשעבר פול פינדלי אשר טען ב-2002 כי אסון התאומים התרחש בגלל שארה"ב "עוזרת לישראל להשפיל ולהרוס את החברה הפלסטינית". היה שם גם נציג של Students for Justice in Palestine, אחד הארגונים האנטי-ישראליים הקולניים ביותר בקמפוסים אמריקאים אשר עומד מאחורי רבים מהניסיונות להטיל חרמות אקדמיים ועסקיים נגד חברות ואנשים פרטיים ישראליים.

בקיצור, מדובר בחבורת מזילי הריר שונאי-ישראל הרגילה, שגם גדעון לוי התבקש להצטרף אליה. לוי אף בחר, מתוך שלל דבריו של פול פינדלי, לצטט דווקא את המשפט: "לא הפוליטיקאים, אלא השתדלנים ובהם הלובי היהודי, הם שמנהלים את המדינה הזאת", מבלי לשים לב שהביטוי "לובי יהודי" (בניגוד ללובי ישראלי) נגוע באנטישמיות.

הבלוגר Elder of Zion חיפש אזכורים של הכנס הנ"ל בעיתונות דוברת האנגלית ולא מצא אפילו כתבה אחת. בעיתונות הערבית, לעומת זאת, דיווחו על הכנס בחפץ לב וציינו כי חברי קונגרס לשעבר אמרו כי הלובי היהודי שולט באמריקה. והנה עוד תרומה קטנה של 'הארץ' לשיח הפרודוקטיבי בנושא הסכסוך.

 

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. שדרשתם גילוי מישראל היום בכל פעם שהם תומכים בביבי ומקלסים את אובמה. כי הרי אתיקה עיתונאית (שברור שלכותב אין שום ידע בה) אמורה להיות נחלתו של הארץ בלבד

    • לא כל יום יש פה מומחה לאתיקה עיתונאית. אז דבר ראשון, א-תיקן: כלל חדש באתיקה אומר שעוול אחד אינו מצדיק עוול אחר; לדעתך, אם לא תפסנו את כל האנסים, זה אומר שמותר לך לאנוס (ובבקשה אל תקח דוגמה מעיתונאי הארץ בעניין זה)? הקשקושים של עטיפת הדגים המלוחים המתקראת לפעמים גם "הארץ" לא פחות גרועים רק בגלל שבפראוודה ובדר שטרמר גם עשו דברים לא בסדר. דבר שני – נניח לצורך הדיון שללכלך על אובמה בעיתון זה לא יפה (וזה יפה מאד ומכובד כי הוא הרוויח את זה ביושר וחצי ממנהיגי העולם המערבי לא סובלים אותו גם בלי לקרוא ישראל היום) – זה עדיין לא באותה ליגה כמו לתמוך באופן גלוי באנטישמי ועוד להביא מדבריו.

  2. יש הבדל עצום בין הוצאת דיבה לבין מתיחת ביקורת.
    ביקורת – דורשת המון לימוד וידע של הנידון, עד לרמה בה מותח הביקורת מסוגל להציע פתרונות חלופיים או פעולות לתיקון הבעיה המבוקרת.

    גדעון לוי – אינו עושה את כל זה. הוא רק משמיץ, מסית ומקדם שנאה של גורמים מחו"ל לישראל ויהודים בכלל (כאילו שבכלל צריך להוסיף שמן למדורה).
    הגיע הזמן שחלאות כמוהו (כולל חבריהכנסת שבינם) יתנו את הדין על הנזק שהם גורמים בכוונה לכל עם ישראל. זאת לא אשמתו של אף אחד שלוי שונא את הארץ שלו וטומן את ראשו בחול.

  3. מתעוררת תהייה : מי מימן את נסיעתו ושהותו של גדעון לוי בארה״ב לצורך השתתפותו הנסתרת בכנס ?

  4. אלה לא "מבקרי ישראל". ביקורת היא מציאה והסברה של פגמים; היא שיפוט. לא גידוף וביטוי שנאה מנותקת מהמציאות.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות