דירה קטנה, שקר גדול

כתבה שפורסמה בסוכנות הידיעות הגדולה בעולם, AP, האשימה את ישראל בנישול גזעני שיטתי של ערבים מרכושם. צלילה אל הפרטים מעלה סיפור מרתק על ההיסטוריה רבת התהפוכות של דירה אחת קטנה בירושלים העתיקה

יהודים בכותל המערבי לפני קום המדינה. (למצולמים יש קשר לכתבה)

 

מאת: גדעון שביב ותמר שטרנטל

"הם (הישראלים) מנסים לעקור אותנו מירושלים, הם גונבים את הבתים, את העצים ואת האבנים של העיר"

כך הסבירה הפלסטינית נורה סוב לבן לסוכנות הידיעות אי.פי (Associated Press), את החלטת בית המשפט לפנות אותה ואת משפחתה מדירה קטנה בעיר העתיקה בירושלים, בה לטענתה, מתגוררת המשפחה מזה עשרות בשנים. המקרה של משפחת סוב לבן מוצג בכתבה שפרסמה סוכנות הידיעות, ("המקרה של הפינוי הפלסטיני, המאיר על התרחבות המתנחלים בירושלים") כהמחשה לתופעה רחבה של פינוי כוחני של פלסטינים מבתיהם ונישולם, בחסות החוק הישראלי המפלה.

סוכנות הידיעות העדיפה לקבל את עדותה של סוב לבן כמות שהיא, ולא טרחה לבדוק ולאמת אותה. עשינו זאת במקומה וגילינו סיפור מרתק:

במוקד הסיפור דירה וחנות קטנה בעיר העתיקה בירושלים. אין מחלוקת שלפני מלחמת העצמאות היה הנכס בעלות הקדש יהודי, אך משכבשה ממלכת ירדן את העיר העתיקה, היא תפסה את הבעלות על הנכס, כשם שתפסה את הבעלות על נכסים יהודיים כבושים אחרים. בשנת 1966 שכרה משפחת סוב לבן את הנכס מידי ממשלת ירדן, והמשיכה להתגורר בדירה גם לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים. בעקבות המלחמה הועברה הבעלות על הדירה פעם נוספת, הפעם לידי האפוטרופוס הכללי הישראלי, שהחזיק בה עד שהוחזרה להקדש הישראלי המקורי בשנת 2010.

משפחת סוב לבן זכתה במעמד "דיירים מוגנים", סטטוס המקנה לשוכרים זכויות מיוחדות, המשמעותית שבהן היא שלא ניתן לפנותם מהנכסים המושכרים, אלא בשל עילות מועטות שנקבעו בחוק ופסיקה. אחת מאותן עילות, היא אם השוכר נוטש את הדירה, ואינו מתכוון לחזור אליה, והיא הרלוונטית למקרה זה.

בין השנים 1984 ו 2001, לא התגוררה משפחת סוב לבן בדירה, בשל שיפוצים ובעיות אחרות, וזאת מבלי לפגוע במעמדם כ"דיירים מוגנים".  בשנת 2001 הסתיימו השיפוצים, ולפי הכתבה שפורסמה  ב AP, המשפחה "חזרה להתגורר בדירה". מדוע אם כך קבע בית המשפט הישראלי כי על המשפחה לפנות את הדירה בה היא מתגוררת כבר שני דורות? לטענת המשפחה, המובאת בכתבה, פעל ההקדש הישראלי לפנותם בשנת 2014, בכדי להשכירה לישראלים, זאת כחלק ממגמה רחבה יותר של העברת ישראלים יהודים למזרח העיר.

זהו שקר. קביעת בית המשפט (ובערעור), מעלה שהמשפחה נטשה את הדירה, ולמעשה חדלה להתגורר בה גם לאחר שנת 2001, כאשר נגמרו השיפוצים. מניין לבית המשפט? הנה חלק מהנתונים שהביאו את בית המשפט למסקנתו:

השכנה (היהודייה) שהתגוררה בדירה הסמוכה במשך 19 שנים, העידה שהיא ומשפחתה היו הדיירים הקבועים היחידים בבניין, משפחת סוב לבן לא הזמינה לבית המשפט אף עד שיעיד שגרה בנכס (וזאת למרות טענות שלהם ליחסי חברות עם שכנים), במשך שנים (ועד להגשת הבקשה לפינוי) היתה דלת החנות (חלק מהנכס) שבורה ופתוחה לרווחה וילדי השכונה נהגו לשחק בחנות  עמוסת הגרוטאות, צריכת החשמל והמים בדירה היתה אפסית או קרוב לכך, גם לאחר שנת 2001, והסברי המשפחה לצריכה הנמוכה היו סותרים ולא משכנעים. (למשל טענת האם לפיה "אני בדרך כלל לא שוטפת ולא משתמשת בכל כך הרבה מים, כל הבית שלי מלא שטיחים. בתקופה זו הילדים שלי לא היו אצלי.", או טענת האב לפיה "היתה תקלה באינסטלציה ובמונה המים ועל כן ביקשתי מחבר שלי שיבוא ויעשה לי חיבור משכנים", חוקר פרטי מצא שהשכנים ברחוב לא הכירו את המשפחה, קו טלפון הותקן רק לאחר 2010, נאספו עדויות רבות לפיהן המשפחה מתגוררת בבית אחר בירושלים מזה כשלושים שנה (ושם השכנים כן הכירו אותם), ועוד ועוד.

בית המשפט אף הוסיף וקבע, כי רק לאחר שהנכס הוחזר להקדש, החלה המשפחה לבצע פעולות בכדי "לבסס טענה בדבר מגוריה בדירה", כגון התקנת קו טלפון, והשארת אורות דולקים בבית.

למרות כל זאת, בכתבה של סוכנות הידיעות AP, לא זכתה השאלה המרכזית בתיק – האם הוסיפה המשפחה להתגורר בדירה כדי לשמור על זכויות הדיירים המוגנים שלה, ולו לאזכור קלוש או מרומז. תחת זאת צוירה ישראל כמי שמפנה משפחה שגרה בדירה עשרות שנים, בנימוק גזעני.

רק בעקבות פניית CAMERA – עמותת האם של 'פספקטיבה' – הוסיפו עורכי AP לכתבה משפטים אחדים הסוקרים את הטענה לפיה בפועל מדובר בדירה נטושה, שהמשפחה רק מעמידה פנים כמתגוררת בה.

בעקבות הכתבה ב AP, זוכה המקרה להד אוהד בחו"ל והמשפחה אף זוכה לתמיכת דיפלומטים זרים. כנגד המגמה הזו, ובעקבות חשיפת CAMERA, מעורר הד נגדי. מכאן חשיבות העמדת הסיפור על עובדותיו: דירה של יהודים הועברה לשליטת ירדן בעקבות כיבוש השטח במלחמת השחרור, הושכרה לדיירים, הוחזרה לידי ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, שהותירה את הדיירים בנכס במעמד מוגן, שבית המשפט קבע שהופר, מה שהשיב את הדירה לבעליה – ההקדש הישראלי. בניגוד לטענה בכתבה, דבר לא נגנב. לא בתים, לא עצים וגם לא אבנים

למאמר זה התפרסמו 12 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אתם עושים עבודה חשובה מאוד. מי ייתן ויקומו עוד אתרים כמו זה, ואולי אפילו תכנית טלוויזיה בערוץ מסחרי.

  2. בלי קשר למקרה הזה ולעבודתך הנפלאה, תוכלו אחת ולתמיד להסביר מדוע לכל הכתבות שלכם יש צבע ימני מובהק? למה אין כמעט ולו שביב של ביקורת על הימין?

      • אתה צודק לחלוטין, עכשיו בוא נדבר על יחס. תוכל להגיד מה היחס של כתבות "ימניות" (או אוהדות ימין ושמבקרות את השמאל) אל מול כתבות "שמאלניות" והאם את עיתון 'הארץ' מבקרים באותה כמות כמו שאת 'ישראל היום' ו'מעריב'? (לפני שאתה עונה, לי יש ניתוח סטטיסטי מהשנה+ האחרונה)

        • האתר יוצא מהנחה שמידע שקרי, חלקי או מעוות המזיק לישראל (ובד"כ לשם כך מופץ), פוגע בכול ישראלי ללא הבדל שמאל או ימין. אני שמאל קלסי וחושב שהאתר חשוב.

        • מעולם לא היה לנו דיון האם כתבה שלנו היא ימין או שמאל. הדיון היחיד שיש לנו הוא האם העובדות נכונות או לא. אני אפתיע אותך, לא כל מי שעובד בפרספקטיבה מצביע למפלגות ימין, דבר שדי ברור אם תעקוב אחרי הכותבים שלנו בטוויטר.
          אין ספק שיש לנו יותר כתבות על הארץ. זה לא בגלל שמאל-ימין, אלא כי העיתון סוקר הרבה יותר את הנושאים שמעניינים אותנו, ובדרך כלל גם סוקר את הדברים יותר לעומק מעיתונים אחרים. כמו כן, בגלל ההשפעה של העיתון בחו"ל, אנחנו מקבלים הרבה יותר "טיפים" בנוגע להארץ משאר העמותות השייכות לקאמרה. גם בישראל, רוב ה"טיפים" שאנחנו מקבלים הם דווקא בנוגע להארץ.

          אני אישית הייתי באמת יותר שמח לכתוב יותר ממה שיוצא לי על עיתונים אחרים.

    • האתר נותן ביקורת על גופי תקשורת. כמעט שאין גופי תקשורת ימניים בהשוואה לכמות גופי התקשורת השמאלניים.לכן לדעתי זה בלתי נמנע שתמצא הרבה יותר ביקורת על גופי תקשורת שמאלניים.

    • אין ספק שהאתר ערוך מנקודת מבט ימנית. ברור מספיק גליון אחד של ישראל להיום לחשוף יותר מניפולציה וטעויות עובדתיות מאשר חודש שלם ב"בהארץ". אם זאת אין בכך רע כיוון שיש את אתר ה"העין השביעית" שערוך מנקודת מבט שמאלנית וכך גם אפשר לגלות שגם ב"הארץ" לפעמים מתאימים את המציאות לאג'נדה.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות