האבולוציה של הבלבול

יאיר לפיד מצטט את עקיבא אלדר ומוסיף עיוותים משלו. עקיבא אלדר מצטט משאול אריאלי ומעניק קונטקסט חדש לדבריו. כולם ממחזרים מכולם וכל אחד עושה בנתונים כראות עיניו. כך גדל כדור שלג של דיסאינפורמציה.

לאחר יומיים התראיין קורא 'הארץ' יאיר לפיד בתכנית "הכל דיבורים" ברשת ב' (18.10.12). כחלק מהסבריו על המצע המדיני שלו אמר את הדברים הבאים (דקה 34:24, ניתן להאזנה כאן):

פורסם השבוע דו"ח של הלמ"ס. הדו"ח הזה אומר: בין הים לירדן יש כיום כ-12 מיליון בני אדם. מתוכם 6.1 מיליון לא יהודים ו-5.9 מיליון כן יהודים. אלה העובדות. זו לא עובדה נעימה… אלה העובדות. להתעלם מהעובדות זה לסכן את המפעל הציוני.

שימו לב להיכן התגלגל השקר של אלדר. הח"כ העתידי יאיר לפיד קרא אינפורמציה שגויה בעיתון 'הארץ', הוסיף לזה עיוותים משלו (במקום הודעה לתקשורת – דו"ח, ובמקום באפריל – השבוע) ולפתע קיבלנו "דו"ח של הלמ"ס שפורסם השבוע" בפריים טיים ברשת ב'. כעת, צרכני תקשורת נוספים שאולי לא קראו את אלדר, שמעו מסוכן המידע לפיד על "עובדה" ש"פורסמה השבוע בדו"ח של הלמ"ס" על פיה גוף ממשלתי קבע כי היהודים הם מיעוט בארץ. מבחינתם מדובר במידע מהימן. מדוע שיאיר לפיד, שבודאי נזהר בלשונו, יאמר אי-אמת? ('פרספקטיבה' יידעה את לפיד לגבי הטעות שלו והוא קיבל את הביקורת).

מסתבר שהעתקת מידע בעייתי מטור לראיון ומראיון לטור אינה נחלתו של לפיד בלבד. באותו שבוע בו פרסם אלדר את מאמר ה"12 מיליון", הוא פרסם גם טור במסגרת מדור הדעות של העיתון, שם ניסה לשכנע את קוראיו כי "הישראלים מצביעים ברגליים נגד הימין" כדבריו. בטור ("הימין מפסיד", 15.10.12), ביקש אלדר גם להדגים באמצעות מספרים ואחוזים כיצד נסיגה ישראלית מיהודה ושומרון היא הרבה יותר פשוטה ממה שרובינו חושבים. לטענתו, לא מדובר בקושי דמוגראפי אלא בקושי תודעתי.

חשוב להדגיש בנקודה זו כי הביקורת שלהלן אינה על דעותיו של אלדר. זכותו המלאה להחזיק בדעה הלגיטימית כי נסיגה מיו"ש ופינוי התנחלויות הינן פעולות חיוביות ופשוטות לביצוע, וזכותו לכתוב על כך ולזעוק על כך בראש חוצות. הביקורת היא על התנהלותו העיתונאית; על האופן בו הוא מנצל, מסדר ומציג נתונים יבשים בצורה כזו שמקדמת את האג'נדה הפוליטית שלו, והכל במסווה של עיתונאות אובייקטיבית.

כיצד, אם כן, מבקש אלדר להוכיח כי אין קושי דמוגראפי בפינוי התנחלויות? בין השארעל ידי התבססות על טור של שאול אריאלי שפורסם כשבועיים לפני כן באותו מדור דעות. כך אלדר:

…מפעל ההתנחלות כמעט שאינו חורג מגבולות 67': כפי שכתב שאול אריאלי ("שקר ההתנחלויות", "הארץ" 3.10), 85% מהמתנחלים מתגוררים בגושי ההתנחלויות, המשתרעים על פחות מ-6% משטח הגדה. הישראלים המתגוררים בהתנחלויות המבודדות מהווים לא יותר מ-2.6% מהאוכלוסייה. ב-89% מהיישובים הללו חיים פחות מ-2,000 תושבים. המספר הכולל של משפחות שייאלצו לעזוב את בתיהן במסגרת של הסדר חילופי שטחים אינו עולה על 30 אלף.

בפסקה הנ"ל, שכל כולה ניסיון להוכיח כי מספר המתנחלים המתגוררים מחוץ לגושי ההתנחלויות הוא מיעוט מבוטל, מניפולציה רודפת מניפולציה. חלק מהמניפולציות מקורן בטורו של אריאלי, אולם חלק מהטענות אשר יש להן היגיון מסוים בקונטקסט של הטור של אריאלי, מקבלות טוויסט מניפולטיבי בטורו של אלדר. נעבור עליהן אחת אחת:

"85% מהמתנחלים מתגוררים בגושי ההתנחלויות, המשתרעים על פחות מ-6% משטח הגדה".

הנתון "85%" אשר מטרתו להדגים כי תושבי גושי ההתנחלויות מהווים רוב משמעותי מקרב המתנחלים, כולל גם את 200,000 תושבי ירושלים הישראליים המתגוררים בשכונות הבירה שמעבר לקו הירוק, אשר לא כלולות ב"6% משטחי הגדה". עובדה "קטנה" זו לא מובהרת לקוראי שני הטורים. ואכן, אם סופרים רק את תושבי יהודה ושומרון ללא הירושלמים, הרי שדווקא מדובר על 70% שמתגוררים בגושי ההתנחלויות (225,000 על פי רוב הדעות כולל אריאלי עצמו, מתוך 325,000 על פי הלמ"ס).

"הישראלים המתגוררים בהתנחלויות המבודדות מהווים לא יותר מ-2.6% מהאוכלוסייה".

מאיזו אוכלוסיה? אצל אלדר זה לא ממש ברור אבל על פי הקונטקסט של טורו מדובר על 2.6% מאוכלוסיית המתנחלים, כלומר מיעוט מבוטל. אך הנתון מתייחס דווקא לאחוז הישראלים מכלל האוכלוסייה המתגוררת מחוץ לגושים, כולל זו הפלסטינית. אם סופרים רק את המתנחלים, הרי שאותם ישראלים מהווים 30% מכלל אוכלוסייה זו. אמנם מיעוט, אבל לא מבוטל. אצל אריאלי הנתון ברור ביותר, אצל אלדר הוא מטושטש.

"ב-89% מהיישובים הללו חיים פחות מ-2,000 תושבים"

מה מנסים ללמד אותנו אלדר ואריאלי עם הנתון הנ"ל? מה מיוחד במספר 2000? כיצד זה משנה את העובדה כי בשורה התחתונה חיים מחוץ לגושים כ-100,000 ישראלים (ראו פסקה הבאה), רובם המוחלט לא במאחזים בודדים עם 5 נערים, אוהל ועז, אלא ביישובים רגילים ומסודרים, גם אם בחלקם ישנם פחות מ-2000 איש?

"המספר הכולל של משפחות שייאלצו לעזוב את בתיהן במסגרת של הסדר חילופי שטחים אינו עולה על 30 אלף".

שוב, כחלק מהניסיון להמעיט במספר הישראלים המתגוררים מחוץ לגושים, משתמש אלדר במספר 30,000 הלא מאד גבוה, וכמעט לא שמים לב שהוא מדבר על 30,000 משפחות, לא בני אדם. בפועל מדובר על כ-100,000 בני אדם אשר ייאלצו לעזוב את בתיהם, מספר הרבה יותר דרמטי מ-30,000. ממתי סופרים משפחות ולא בני אדם? האם כאשר התקשורת סיקרה את ההתנתקות, היא דיברה על 2000 משפחות, או 8000 בני אדם? יש לציין שוב כי בטורו של אריאלי דווקא יש היגיון, מתוך הקונטקסט של הטור, בהזכרת בתי אב ולא אנשים בודדים, אולם גם הפעם אותו הקונטקסט נעלם מטורו של אלדר.

שוב יורה אלדר את החץ ואחרי זה מצייר את המטרה. האופן בו הוא מציג ומנסח את הנתונים אכן מציג תמונה של מיעוט מבוטל של ישראלים אשר חיים מחוץ לגושים. אלא שבמציאות המיעוט הזה לא כל כך מבוטל. כאמור, זכותו להאמין בכל ליבו בזכות הנסיגה, אולם ניתן לעשות מאמץ ולשכנע את הציבור בצדקתו ללא שימוש בטריקים ומניפולציות, כפי שמצליחים לעשות רבים וטובים.