האגדה העיתונאית על אודות הגוש החוסם גוש מרכז שמאל – יש חיה כזאת? חנן עמיאור | 28.01.13 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס עם היוודע תוצאות הבחירות, הופרח הסחריר (ספין) על אודות "גוש מרכז שמאל", שביכולתו להוות גוש חוסם ל"גוש ימין". בכל שלושת ערוצי הטלוויזיה, בערוץ הראשון, בערוץ 10 ובערוץ 2 הוגדרו תוצאות הבחירות מבחינת הגושים הפוליטיים כ"גוש ימין" לעומת "גוש שמאל", או "גוש מרכז-שמאל", תוך הנחה מובלעת שגוש השמאל, או מרכז-שמאל, כולל בתוכו גם את המפלגות הערביות. הגדיל לעשות ארי שביט בעיתון 'הארץ', אשר נרתם לסחריר עד כדי כך שהגוש כבר אינו "גוש שמאל" או "מרכז-שמאל", אלא "גוש מרכז", שבינו לבין גוש הימין, "נוצר מעין שוויון בין גושי". כך קנה לו הביטוי "גוש מרכז-שמאל" אחיזה רחבה בשיח הציבורי, הבאה לביטוי בכ-150,000 תוצאות בגוגל למילים העבריות "גוש מרכז-שמאל". "גוש ימין" הוא מונח תקשורתי נכון והגיוני. זהו גוש המורכב ממפלגות הימין (הליכוד ביתנו והבית היהודי) וממפלגות חרדים סקטוריאליות הנוטות להזדהות מדינית עימן (ש"ס ויהדות התורה). אולם האמנם קיים "גוש מרכז-שמאל"? לפי ההקבלה המתבקשת למונח הנגדי "גוש ימין", הכוונה בביטוי "גוש מרכז-שמאל" הינה לגוש המורכב ממפלגות מרכז (התנועה, יש עתיד, קדימה), מפלגות שמאל (העבודה ומרצ) ומפלגות ערביות. אלא שביום רביעי בערב, כיממה לאחר הבחירות, יצא יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, מפתח ביתו ובמשפט אחד קצר לעיתונאים שהמתינו בחוץ, הבהיר שהמונח שטבעה התקשורת, "גוש מרכז-שמאל", אינו באמת קיים. כך לפיד: אני רוצה להסיר מסדר היום את הדיבורים על גוש מרכז שמאל חוסם. לא אלך עם חנין זועבי לגוש חוסם. הדבר הזה לא יקרה. זאת ועוד, כבר ב-5.1, שבועיים וחצי לפני הבחירות, הכריז לפיד כי הקמת גוש מרכז שמאל אינה ריאלית, או כדבריו: שמעתי את "תורת הגוש החוסם", איזו ממשלה נקים? של זועבי ובארכה? אין אפשרות כזו, זה לא ריאלי. למרות דבריו הברורים של לפיד, עיתונאים ופרשנים מסוימים המשיכו לטפח את אופצית "הגוש החוסם מרכז-שמאל" גם לאחר הבחירות. מה שלפיד בעצם אמר (בפעם השניה) לעיתונאים יממה לאחר הבחירות, הוא שהשימוש שלהם במונח "גוש מרכז-שמאל" הוא כוזב, מטעה ומחביא בתוכו עובדה הרת משמעות. מדברי לפיד משתמע חידוד מהותי ביותר, המקפל בתוכו שיעור חשוב בסמנטיקה ובאתיקה לתקשורת הישראלית: אין כל גוש העונה להגדרה "מרכז-שמאל", והשימוש התקשורתי במונח זה הוא בבחינת זריית חול בעיניים, כיוון שמפלגות מרכז, לפחות הגדולה שבהן – יש עתיד, לא תסכמנה להישען על קולות המפלגות הערביות. גוש השמאל, לפיכך, הוא בעצם שני גושים: גוש מרכז-שמאל, וגוש שמאל-ערבים ולא הרי זה כהרי זה. פעם אחת בהיסטוריה אכן התקיים גוש מרכז-שמאל-ערבים במובנו האמיתי, כלומר כולל המפלגות הערביות, וזאת לצורך חציית צומת פוליטי אחד ויחיד: היה זה הגוש הפוליטי בן שישים ואחד המנדטים, שהתאחד באוקטובר 1995 לצורך העברת ההחלטה על הסכמי אוסלו בכנסת. מונח שהיה נכון ומדויק לשעתו, הפך לאחר הבחירות למניפולציה תקשורתית חיה ובועטת, עד שבא לפיד והבהיר שאין לה כל היתכנות.