האם אנחנו יותר מוגנים משרה? Presspectiva | 21.01.10 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מתוך אוקיינוס המלל סביב פרשת שרה נתניהו וליליאן פרץ, מצאנו לנכון להביא כלשונו מכתב למערכת עיתון הארץ מה-21.1.10. דווקא מכתב מאזרחית מהשורה שאינה מעורבת בפוליטיקה המלוכלכת סביב פרסום הפרשה, מצליח לדייק ולזקק בפשטות ובחדות את גרעין הבעיה. לשיפוטכם. "איני מכירה את שרה נתניהו, וגם לא את בעלה, ראש הממשלה. מעולם לא בחרתי בליכוד. אין לי, ולא היה לי מעולם, קשר כלשהו, אישי או אידיאולוגי, עם משפחת נתניהו. למרות זאת אני מבקשת למחות על ההתקפה הפומבית על אשת ראש הממשלה. "פרשת שרה והעוזרת אינה הסיפור כאן, אלא הקלות הבלתי נסבלת שבה מתאפשרת היום הטלת דופי באדם, בלא כל בדיקה, בערוצי התקשורת למיניהם. אזרחי מדינת ישראל חשופים לדברי בלע נגדם – באין מגיב ובאין מגן: חולים ממורמרים מכפישים רופאים ואחיות, אזרחים כועסים משמיצים משרתי ציבור, תלמידים והוריהם יוצאים נגד מורים ועובדי הוראה, חיילים והוריהם תוקפים מפקדים בצבא, צרכנים חברות מסחריות. "האינטרנט הביא אכן ליתר דמוקרטיזציה, בכל שאפשר לכל אדם להביע את דעותיו וטענותיו. אך התוצאה הנלווית לכך היא שכל אחד "שבוי" של אלה שהוא מעניק להם שירות. למותקף קשה להחזיר בהתקפה שתהדוף את ההד הציבורי ותשנה את הרושם הקשה שהותירה המתקפה המילולית עליו. "יש היום אפשרות להשתמש לרעה באמצעי התקשורת, המבטיחים חשיפה המונית. בעידן זה חובה על ערוצי התקשורת למיניהם, ובכלל זה אתרי האינטרנט, לשמור על אתיקה עיתונאית, זהירות ואחריות. "העליהום הציבורי על אשת ראש הממשלה מעורר בי עצה ובושה, על כך שנהפכנו ליברה אוכלת יושביה. ייתכן שמה שאומרת ליליאן פרץ נכון. יש להניח לבית המשפט לעשות את המוטל עליו ולהכריע בסוגיה. לנוכח המציאות העגומה, עלול כל אחד מאתנו למצוא את עצמו ביום מן הימים במקום הרע הזה". ד"ר אורנה מרקוס בן-צבי תל אביב