האם גם דוד בן גוריון הציע מדינת הלכה? צבי בראל קרא את הצעת חוק הלאום של זאב אלקין ולעג לו שהוא מציע למעשה מדינת הלכה, ממש כמו הסעודים והמצרים המעוניינים במדינת שריעה. הוא לא שם לב, כנראה, שאלקין בעצם ציטט ממגילת העצמאות ומחוק יסודות המשפט. האם גם להם ילעג בראל? גדעון שביב | 20.11.14 | ההכרזה על מדינת ההלכה, תל אביב, ה' באייר תש"ח שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס במהדורה המודפסת של 'הארץ' פורסם אתמול טור של צבי בראל תחת הכותרת "הנבואה על פי אלקין", אולם על מנת שכוונת המשורר תהיה ברורה עוד יותר, שונתה הכותרת באתר העיתון ל-"היצירה הגזענית של אלקין" (19.11). הנבואה – או היצירה הגזענית – של ח"כ אלקין אשר העלתה את חמתו של צבי בראל הינה הצעת החוק "חוק יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי", אותה הציע אלקין. נניח בצד את הבחירה הכלל לא מוגזמת של בראל לפתוח את טורו עם רפרנס לאדולף היטלר, ונתמקד דווקא בענין אחר. לאחר שבראל מעביר ביקורת לגיטימית על כך שהחוק החדש יפגע בערביי ישראל, הוא מתפנה להסביר כיצד החוק ייפגע גם בציבור היהודי, ויהפוך את ישראל למדינת הלכה: החוק אינו פוסח גם על היהודים שמאמינים לתומם שהחוק הוא רק נגד ערבים. ישראל, הוא מציע, תהיה למדינת הלכה: "ישראל תהיה מושתתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל", כך נקבע בו, המשפט העברי יהיה מקור השראה למחוקקים ולשופטים, ובמקרה של העדר הלכה פסוקה או "היקש מובהק", יכריע בית המשפט לאור "עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל". על מנת להדגיש עד כמה ההצעה של אלקין פרימיטיבית ופסולה, מוסיף בראל בלעג: לחוקה המצרית שקובעת כי "השריעה תהיה מקור ראשי לחקיקה" ולחוקה הסעודית, שמבהירה כי הקוראן הוא חוקתה של המדינה, יצטרף עכשיו חוק הלאום הישראלי. אולי זוהי ברית האחווה עם מדינות ערביות "מתונות" שאליה התכוון ראש הממשלה. ובכן, 'פרספקטיבה' רוצה להכיר לבראל שני טקסטים, אשר ייתכן שהוא פספס. הראשון – מגילת העצמאות, אשר הוקראה על ידי הקנאי הידוע דוד בן גוריון: מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל… מעמדה החוקי של מגילת העצמאות עדיין אינו ברור. ובכל זאת, ספק אם יש חידוש בחוק המוצע, שכן כבר בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק היסוד: חופש העיסוק, נקבע בסעיף הראשון כי "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל." הטקסט השני אותו 'פרספקטיבה' רוצה להכיר לבראל הוא "חוק יסודות המשפט, תש"ם-1980": 1. ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. אותו ניסוח "גזעני" אשר יביא את מדינת ישראל לתהום מדינת ההלכה, חוקק כבר ב-1980. כנראה שהוא לא היה כל כך נורא, שכן בראל כנראה לא מודע לקיומו. ומי ניסח את אותו טקסט פונדמנדליסטי דתי? הניסוח הינו פשרה בין הצעה של אהרון ברק (באותה עת שופט בבית המשפט העליון), לבין הצעה של שר המשפטים דאז, שמואל תמיר. מאז ועד היום המערכת המשפטית מתווכחת על הפרשנות הנכונה של אותו חוק, ויכוח שככל הנראה יימשך גם אם ישודרג לחוק יסוד. בראל פתח את טורו, כאמור, בציטוט דמותו של היטלר במחזה "טוב" של ס.פ. טיילור, וסיים את הטור בשאלה: מהו בדיוק חזונם של נביאי ישראל ומי יהיו חכמי ההלכה שיפרשו את דברי הנביאים, ובעיקר מהם עקרונות הצדק והשלום שעליהם צריכים לסמוך יהודי ישראל, כאשר החוק עצמו מבטל את קיומם? למחוקקים הפונדמנטליסטים אין תשובה כמובן. העיקר שזהו חוק נגד ערבים. והנה דוגמא מאלפת, כיצד אדם מלומד, הכותב מאמרי דעה בעיתון "לאנשים חושבים", משייט לו בים ההגזמה הפראית כאחרון הסומים. הטקסטים אותם מביא בראל כהוכחה לכך שהצעת החוק מסכנת את מדינת ישראל עד כדי הפיכתה למדינת הלכה, אינם אלא ציטוטים מתוך מגילת העצמאות, או חוקים שנחקקו ונדונו פעם אחר פעם זה 34 שנה. תגובת צבי בראל: "אם הסעיפים הללו נמצאים כל כך הרבה שנים, מה מצא אלקין להעלות אותם שוב בחקיקה חדשה?" למאמר באנגלית
תשובה לצבי בראל: חוק הלאום הוא חוק יסוד שבא לשים עקרונות יסוד שכבר נמצאים במגילת העצמאות ובחוק השיפוט בחוקה על מנת שיקבלו תוקף דומה לחוקי יסוד אחרים. הגב
מרתק לשים לב לאופן הפחדני בו מתמודד בראל עם הביקורת נגדו. הוא כותב "אם הסעיפים וכו", כלומר גם אחרי שהובהר לו בפירוש שהסעיפים הללו קיימים ורק בורותו מנעה ממנו לדעת זאת הוא עדיין מנסה ליצור רושם כאלו שיש ספק בדבר. כמה עלוב. הגב
לא שיש לי בעיה עם הכתוב אבל למה התגובה של מר בראל כתובה בפונט כל כך קטן? אתם חוטאים בחטא אותו אתם מבקרים ומסקרים הגב
הי טל, הפונט של התגובה של בראל הוא בדיוק באותו הגודל של שאר המאמר. אם את רואה את זה אחרת אולי יש תקלה טכנית. נשמח אם תשלחי צילום מסך ל-info@presspectiva.org.il/ הגב
הפונט אותו פונט אלא שהוא נפרד ומרוחק מהטקסט של הכתבה ולכן מעורר אשליה שהוא קטן וטבע בים הלבן שמסביבו. הגב