האם החברה הישראלית "במצב מתקדם של התפרקות"? כך, לפחות, נקבע ב'הארץ'. אבל מהנתונים עולה האפשרות שהכותבת מבלבלת בין החוויה הפרטית שלה ושל סובביה, לבין החברה הישראלית חנן עמיאור | 11.04.16 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום שישי האחרון קבעה קרולינה לנדסמן ב'הארץ' (נתניהו מארגן אקזיט היסטורי, 8.4) כך: איש לא חולק על כך שהחברה (הישראלית, ח"ע) עצמה נמצאת במצב מתקדם של התפרקות כיוון שלנדסמן לא צירפה לקביעתה כל נתון או מראה מקום כלשהו להישען עליו, נשאלת השאלה: האם היא צודקת? התשובה היא שלנדסמן טועה. מדי שנה מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרת מדד הדמוקרטיה השנתי שלו, נתונים על רמת הלכידות החברתית, המעידים בדיוק על ההיפך. לפי הנתונים, (המופיעים כאן בדילוגים של שנתיים מפאת קוצר יריעה), לא רק שרמת הלכידות בחברה הישראלית גבוהה למדי, היא נותרה יציבה לאורך כל העשור האחרון. יודגש שהנתונים הבאים כוללים בתוכם את נתוני החברה הערבית, אצלה, מטבע הדברים, רמת הלכידות נמוכה יותר. נתוני החברה היהודית לבדם, גבוהים משמעותית מהנתונים המוצגים להלן. לפי מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007, שנת 2007 היתה שנת משבר יחסי במצב הלכידות של החברה הישראלית, רק 59% מכלל החברה הישראלית, חשו שייכות לחברה, למרות זאת, כך סיכמו עורכי המדד את רמת הלכידות: אפשר לזהות כמה מאפיינים ייחודיים ללכידות החברתית בישראל. למרות ההטרוגניות הרבה, אנו מבחינים בסימנים רבים לסולידריות חברתית, הן בימים של שגרה והן בתקופות משבר (עמ' 50) המדדים שנבחנו באשר לתחושת השייכות לקהילה בישראל מצביעים על ירידה ובכל זאת הם מורים על תחושה חזקה של רצון להשתייך לישראל. (עמ' 86) מדד 2009, (עמ' 64), מבשר על קפיצה במספר מרגישי השייכות מ 59% ב 2007, ל 66% ב 2009. גם הגאווה להיות ישראלי נותרת באחוזים גבוהים מאד (למעלה מ 80% בקרב היהודים, קרוב ל 40% בקרב הערבים). כעבור שנתיים נוספות, במדד2011, (עמ' 103) מצביעים הנתונים על עליה נוספת ברמת הלכידות. קרוב ל 83% מהישראלים גאים בהיותם ישראלים, ואחוז מרגישי השייכות ממשיך לטפס, מ 66% ב 2009 ל69.5% ב 2011. נוכח נתונים אלו, מבטלים החוקרים את תחושותיהם של לנדסמן ודומיה, במילים ברורות: חרף חוסר הנחת הציבורית הניכרת מן המערכת הפוליטית, אחד הממצאיםהחוזרים ונשנים במדדי הדמוקרטיה לאורך השנים, וגם השנה, הוא הרגשת השייכות החזקה מאוד של האזרחים והגאווה בהשתייכותם לקולקטיב הישראלי. במילים אחרות, נראה כי ההשגות על תפקוד מערכות השלטון והפוליטיקאים אינן מחלחלות אל ליבת המהות הקולקטיבית המשותפת ואינן מפוררות אותה. המסקנה מקביעה זו היא שלא נכון לומר, כפי שמרבים היום לעשות, שהקולקטיב הישראלי מתפרק מבחינת הזהות המשותפת שלו כעבור שנתיים מצביע מדד 2013 על ירידה של אחוזים אחדים בלכידות החברתית: 76.5% "בלבד" גאים בישראליותם. אבל מדד 2015 מתקן בחזרה, (ראו תרשים). מחבריו שופכים על ראשה של קרולינה לנדסמן דלי מים, ומציירים קו ברור בין "שיח אינטינסיבי", כזה שמנהלים לנדסמן ודומיה, לבין ממצאים מחקריים: למרות השיח האינטנסיבי המתנהל בארץ בעת האחרונה על התפוררות החברה, כאשר השווינו את ממצאי 2015 לממצאי שנים קודמות מצאנו כי ציוני הסולידריות של השנה גבוהים במעט מהציונים שהתקבלו במדידות הקודמות, לפני ארבע שנים ובשנה שעברה. כלומר, ההתכתשויות הרעיוניות והאחרות שליוו למשל את מבצע צוק איתן ואת הבחירות האחרונות, ואשר רבים ראו בהן סממן להעמקת השסעים בחברה בישראל, לא השפיעו לרעה על התפיסה העצמית של הציבור בישראל בפרמטר הסולידריות .
[…] ללכידות הפנימית של החברה הישראלית, אלא שכפי שכבר הובהר בעבר בפרספקטיבה, בתגובה לטענה דומה להפליא שנטענה בעיתון 'הארץ', בדיקת […] הגב
על מה אתם מדברים לעזאזל? רוב הציבור הישראלי תומך בחייל שרצח מחבל פצוע. זה כבר לא "זאב זאב", זה הדבר עצמו. קרולינה לנדסמן אולי כותבת דברים בלי לבסס אותה, אבל לצערי היא צודקת. החברה הישראלית, בלי קשר לדמוקרטיה אפילו, מתפרקת. כל מדדי הסולידריות של המכון הישראלי לדמוקרטיה לא ישנו זאת. איזו סולידריות בדיוק? סולידריות שבה "שמאלני גבר זה שמאלני בקבר"? תפקחו את העיניים – לכו לרשתות החברתיות, לפייסבוק לטוויטר, תראו מה כותב שם הדור הצעיר. אלו דברים שאנשים לא היו מעזים לכתוב כך לפני עשור וגם לא לפני שנתיים. הגב
א. אחרי "רוב הציבור הישראלי תומך בחייל שרצח מחבל פצוע" שכחת לכתוב "איש לא יחלוק על כך" כדי לבסס את בטענה שלך כעובדה. ב. רצח הוא בטוח לא, אולי הוא יואשם בהריגה. הגב
"חייל שרצח" – שקר. החייל לא הועמד לדין באשמת רצח. התיק עדיין מתנהל, ואין הרשעה עד כה בשום עבירה. "כל מדדי הסולידריות לא ישנו זאת" – לעזאזל הנתונים (רב שנתיים ומפולחים, יש להדגיש), מה שחשוב לי זו תחושתי הסובייקטיבית – נכון? לא יעזור לך. information is a bitch. A bad bitch. הגב
הדבר שמפריע מכול ב"עיתון לאנשים חושבים" זה העדר הספקנות, מרבית האמירות הן פסקניות ומוחלטות, כגון "איש לא יחלוק על כך". אפילו במדעי הטבע אין מקום לקביעות כה מוחלטות. הגב
נו, נו. ואת זה אתה אומר בניגוד לספקנות והעדר הפסקנות שמופיעות במאמר הזה? דוגמה? בבקשה: "התשובה היא שלנדסמן טועה". בהחלט אמירה הססנית שכולה חוסר וודאות מדעי שרק במדעי הטבע אפשר למצוא כמותו. הגב
העובדה שלנדסמן טועה היא אכן עובדה מוחלטת, ברמה של "אני חושב משמע אני קיים". כיון שלנדסמן כתבה ש"איש לא חולק על כך שהחברה הישראלית מתפרקת", הרי שדי אם חנן עמיאור חולק על הטענה, בכדי להוכיח שלנדסמן טועה. ודומני שיש חולקים נוספים על קביעת לנדסמן. או שאלו רק חנן ואנוכי? הגב
זהו העיתון לאנשים שחושבים את עצמם. איש לא יחלוק על כך שכתיבה כזו היא ילדותית ומספיק דוגמה של איש אחד כדי להפריכה. הגב