האם לחברי הכנסת החרדים אכפת מצביון המדינה רק כשהם באופוזיציה? ב'מעריב', שלמה שמיר קובע כי דרעי, גפני וליצמן נזכרו בדמות המדינה היהודית רק כשהגיעו לאופוזיציה. חיפוש פשוט באינטרנט מוכיח את ההפך שלומי בן-מאיר | 26.12.21 | אריה דרעי, משה גפני ויעקב ליצמן בכנסת. צילום: יונתן סינדל, פלאש90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס "מדוע שלושה פוליטיקאים חרדים, שלא תרמו לדמותה היהודית של ישראל, מתגייסים למאבק על צביונה?" כך שואל שלמה שמיר ב'מעריב' על ראשי המפלגות החרדיות, חברי הכנסת אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני. והוא מוסיף: אלה הם "האנשים האחרונים בעולם שרשאים להתבטא בסוגיית צביון המדינה". קצפו של שמיר יוצא על כך שהשלושה, אשר "הכרתם במדינת ישראל הציונית מתבטאת בעיקר בתחום של השגת תקציבים", נאבקים מהאופוזיציה ביוזמות הממשלה כגון הרפורמות בכשרות ובגיור ומתווה הכותל. לטענתם, יוזמות אלה מהוות איום על צביונה של המדינה היהודית. לטעמו של שמיר, מדובר בצביעות מצדם: אז נזכרו פתאום ונחרדו מעתיד תדמיתה הדתית־רוחנית של ישראל ומהאיום כביכול שהממשלה הנוכחית מהווה על צביון המדינה. אבל כשהם היו בשר מבשרה של הקואליציה, לא שמעו מהם מילים רבות של דאגה לצביונה של ישראל. האמת היא שדווקא ישנן שפע דוגמאות המוכיחות את ההפך: דרעי, ליצמן וגפני, גם בשנותיהם בקואליציה, לא נאבקו רק על תקציבים (ונושאים אחרים הקשורים ישירות לבוחריהם, כמו שאלת הגיוס לצה"ל) אלא גם על צביונה היהודי של מדינת ישראל, בהתאם להשקפת עולמם החרדית, במילים ובמעשים. זכורים, למשל, מאבקם נגד התרחבות התחבורה הציבורית בשבתות והיוזמות העירוניות בתחום; מחאתם נגד חילולי שבת בעבודות תשתית – כגון העבודות על גשר יהודית בתל אביב וברכבת ישראל – שהביאו למשבר קואליציוני חריף ולהתפטרות ליצמן מהממשלה; ונגד החלטת בג"ץ להכיר בגיורים קונסרבטיביים ורפורמיים לצורך חוק השבות. בנוסף, ליצמן נאבק נגד משחקי כדורגל בשבתות; הגיש הצעת חוק לביטול הטבות השכר לעובדים בשבתות; תקף ארגוני שמאל המתנגדים לגירוש מסתננים; וקרא למנוע חילול שבת בטקס האירוויזיון. דרעי העביר את "חוק המרכולים", המחייב אישור של שר הפנים לחוקי עזר עירוניים המאפשרים הפעלת חנויות בשבת; יזם הצעת חוק לפיה בישראל יוכר לצרכי חוק שבות רק גיור שנעשה במערך הגיור הממלכתי; והבהיר כי נישואים אזרחיים בחו"ל באמצעות הזום לא יקבלו הכרה. גפני תקף את ההחלטה לתקצב מקוואות לרפורמים, ויזם הצעת חוק שתאפשר למנוע את תקצובם; יזם הצעת חוק לפיה יש להתחשב במסורת ישראל בעת שנשקלת בקשת היתר להעסקת עובד בשבת; יזם את "מתווה גפני" להגברת האכיפה על בתי עסק הפתוחים בשבת; ותקף את פסיקת בג"ץ המאפשרת להכניס חמץ לבתי חולים במהלך הפסח. מדובר ברשימה חלקית בהחלט. לא צריך לאהוב אף סעיף בה, אך עולה ממנה תמונה ברורה: בשבתם בקואליציה ובממשלה, דרעי, גפני וליצמן פעלו באופן עקבי למען מה שהם תופסים כצביון הראוי למדינה יהודית. אפשר להתווכח עם התפיסה עצמה, אך אין מדובר בתגלית חדשה שנגרמה משהותם באופוזיציה. ועוד אבחנה: התופעה של פובליציסטים ישראלים, שכותבים קביעות מוחלטות וגורפות הניתנות להפרכה בעזרת חיפוש פשוט באינטרנט, עודנה שרירה וקיימת.
זאב, זאב… התגובה שלך מדיפה הרבה יותר מסתם "ריח" אנטישמי. אתה באמת זאב מצטדק בתחפושת של סבתא דורשת צדק. הפוסל במומו הוא פוסל, כנראה אתה רואה את הכל מבעד לשטרות כסף הגב
חבל שנכנסת לקשקשת החרדית. כל ההתקפה שלהם על צמיביון איבוד ציביון המדינה היהודית נובע רק מדבר אחד: איבוד השלטון ושליטה על מיליארדים. זה כל הסיפור. הצביון היהודי של באמת מעניין אותם. מעניין אותה להמשיך לשלוט על הרבה מאד כסף וכוח פוליטי באמצעות הדת. כשהם מתלוננים כנגד הכשרות החדשה שמנסה לארגן השר כהנה, הם מפחדים מאיבוד הכוח של הרבנות הממוסדת, שהם שולטים בה.. חבל שאתה מכניס את עצמך לחרטטת החרדית. הם רוצים כסף, ג'ובים ושליטה. מאמר לחלוטין לא ראוי. הסיפור של "יהדות" זה רק לצרכים פוליטיים. מסעדה שמקבלת הכשר מרבני צוהר, לא פחות כשרה ממסעדה שמקבלת הכשר מהרבנות הראשית. וכנל בנושא גיור. הכל כוח פוליטי. לא יהדות בכלל. והעיתונאי שמיר צודק לחלוטין. הגב