האם לעורך בעיתון יש פריבילגיה להיות בור? Presspectiva | 28.12.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס עיתונאי יכול לעשות את מלאכתו נאמנה, לכתוב ידיעה מדויקת ואחראית, אולם אז העורך שלו, בפעולה אחת מרושלת, יכול להפוך את מה שהוא כתב לבדיחה. נכון, הדוגמא שלהלן לא מאד מצחיקה ורוב הקוראים בודאי לא ישימו לב אליה בכלל, אך תיכף נסביר מדוע הדבר משמעותי. חיים לוינסון ותומר זרחין פרסמו אתמול ב'הארץ' ידיעה לפיה הפרקליטות הצבאית מתנגדת ליוזמת ראש הממשלה להעמיד לדין יהודים בבתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון. לאורך הידיעה, לוינסון וזרחין השתמשו בטרמינולוגיה המדויקת בה השתמשה גם הפרקליטות, והיא שהפרקליטות מתנגדת לשפיטת יהודים בבתי משפט צבאיים. אולם כל זה לא הפריע למי שחתום על עריכת העמוד, עוזי בהר, להעניק לידיעה את הכותרת הבאה: כפי שכבר כתבנו, בתי משפט צבאיים ובתי דין צבאיים הינם שני מוסדות שונים. בתי דין צבאיים מיועדים לשפיטת חיילים ואזרחים עובדי צה"ל ואילו בתי משפט צבאיים מיועדים לשפיטת תושבי השטחים אשר מואשמים בעבירות ביטחוניות או פליליות. כל אדם הבקיא בהבדלים בין השניים (וחזקה על 'הארץ' כי ישנם לא מעט כאלה בקרב קוראיו) לא יכול שלא להיות נבוך מהכותרת המרושלת הזו. למה הדבר דומה? לכותרת המספרת כי ארבע קטיושות התפוצצו ב"יד השמונה", כאשר הכתב בכלל כתב "קריית שמונה". בורות של עורך אינו תירוץ לניסוח כותרת שגויה. זה מתחיל בטעות בלתי מזיקה במיוחד, ומסתיים בטעויות שמשנות באופן דרמטי את תוכן הידיעה.
