האם נתוני ההרוגים בעזה שמספק חמאס אמיתיים? //2

ככל שהמלחמה בעזה הולכת ומתארכת, כך הולך וגדל מספר ההרוגים הפלסטינים המדווחים על ידי משרד הבריאות של חמאס. לאחרונה דיווח המשרד על חציית קו ה-32 אלף הרוגים, רובם המוחלט לטענתו הם נשים וילדים.

במקביל, מתרבים סימני השאלה באשר למהימנות הנתונים הללו. לאחרונה כתבנו כאן בהרחבה על מחקרו של פרופ' אברהם ויינר מאוניברסיטת פנסילבניה, שניתח את הנתונים והסיק כי הם חסרי כל הגיון. סיכמנו כי גם נתונים אלה הם כלי במלחמת התעמולה שחמאס מנהל נגד ישראל.

לאחרונה אנשי מקצוע נוספים בדקו את המספרים שיוצאים מעזה, והגיעו למסקנות דומות: אין לסמוך על המידע שמפרסמות רשויות החמאס – הוא חסר אמינות, ונראה כי הוא עוות במכוון כדי ליצור תמונה של טבח חסר אבחנה באוכלוסייה אזרחית.

ניתוח שכזה פורסם לאחרונה על ידי מכון המחקר האמריקני 'מכון וושינגטון', תחת הכותרת: "נתוני ההרוגים בעזה הפכו לבלתי אמינים לחלוטין".

בתחילת המלחמה, משרד הבריאות של חמאס דיווח כי בדומה לסבבי אלימות קודמים נגד ישראל, הוא אוסף נתוני אבדות בהסתמך על שירותי החירום ברצועה – רישומי בתי חולים וחדרי מתים, הסהר האדום ומקורות נוספים. תמיד היו בעיות מסוימות בשיטה זו, אך בסה"כ היא נחשבה לאמינה למדי. ראוי לציין שבסבבים הקודמים, האו"ם וארגונים נוספים ביצעו אימות משלהם לנתונים – מה שלא קורה כיום.

כחודש לאחר פרוץ השבעה באוקטובר, המשרד הציג שיטה נוספת לספירת המתים, להשלמת הנתונים המתקבלים משירותי החירום ובתי החולים: "דיווחים המתפרסמים בכלי תקשורת מהימנים". ככל שעבר הזמן, המשרד הסתמך על שיטה זו יותר ויותר.

נכון להיום, המקור לרובם הגדול של נתוני ההרוגים ברצועת עזה בארבעת החודשים האחרונים – כ-14,000 הרוגים לכאורה – הוא באותם "דיווחים תקשורתיים". חשוב לציין כי משרד הבריאות של חמאס אינו מתנהל בשקיפות, אינו חושף כיצד הנתונים הללו נאספים ועל אילו כלי תקשורת הוא מסתמך.

שימו לב לפער הזה: לפי רישומי בתי החולים ברצועה, החלוקה הדמוגרפית של ההרוגים הינה: 51.7% גברים; 33.3% נשים; ו- 15% ילדים. לעומת זאת, בקרב ההרוגים שמקורם הוא "דיווחי התקשורת", רק 8.4% הם גברים; 28.7% הן נשים; ושיעור עצום של 62.9% הוא ילדים.

כיצד ניתן להסביר זאת? הנה תשובה אפשרית: מניפולציה מכוונת שנועדה להטות את הנתונים, שיראו ששיעור הנשים והילדים שנהרגו ברצועה הוא 72%. אין ספק שלחמאס יש אינטרס ברור לבצע מניפולציה שכזו; ובהינתן אינספור כלי תקשורת בעולם המדווחים את הנתונים ללא עוררין, אין סיבה לחשוב שרשויות החמאס לא מבצעות מניפולציה שכזו.

ניתוח נוסף ומעניין של נתוני האבדות בעזה בוצע על ידי אנליסט הנתונים מארק זלוצ'ין ופורסם ב'טלגרף' הבריטי. נכון ליום הפרסום, רשויות החמאס בעזה דיווחו על 32,414 הרוגים, כאשר המידע על כ-54% מתוכם הגיע מרישומי בתי החולים ברצועה, ו-45% ממקורות אחרים. זלוצ'ין בחר להתעכב על הנתונים שמסר האו"ם אודות 150 עובדי סוכנות אונר"א (UNRWA) שנהרגו במלחמה.

הנתון הבולט ביותר הוא ש-62% מעובדי אונר"א שנהרגו הם גברים. זאת למרות שגברים מהווים 41% בלבד מכלל עובדי הסוכנות בעזה. למעשה, הסיכוי של גבר שעובד אונר"א להיהרג ע"י צה"ל הוא יותר מכפול מסיכויה של אישה. נראה שאכן עובדי אונר"א רבים לחמו בשורות החמאס (וכך היה להם סיכוי גבוה יותר להיהרג). בנוסף זו הוכחה נוספת שנתוני משרד הבריאות החמאסי, (לפיהם לנשים יש סיכוי דומה לגברים להיהרג בידי צה"ל) אינם אמינים.

בנוסף, זלוצ'ין מצא כי ישנה התאמה כמעט מושלמת בין נתוני עובדות האו"ם (הנשים) שנהרגו לרישומי ההרוגים של בתי החולים, מה שמאפשר לו להעריך בעצמו כמה עזתים נהרגו מאז פרוץ המלחמה: כ-18,000.

אך כאמור, לפי משרד הבריאות של חמאס המספר הוא יותר מ-32,000. מה ההסבר לפער עצום של 14 אלף הרוגים? שתי סיבות אפשריות:

1. רבים מהם הם מחבלים (ולא "בעיקר נשים וילדים") שמותם לא דווח ברישומי בתי החולים.
2. רבים מההרוגים לפי "דיווחי התקשורת האמינים" הומצאו לצרכי תעמולה, או שמדובר במקרי מוות שכבר דווחו ברישומי בתי החולים, ועל כן נספרו פעמיים.

דבר אחד הולך ומתבהר: גברים בוגרים מהווים חלק נכבד הרבה יותר ממה שמדווח על ידי חמאס, מתוך כלל ההרוגים הפלסטינים במלחמה.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.