האם עיתונאי 'הארץ' צבי בראל קורא את 'הארץ'? בפעם השניה בשבוע אחד קיבלנו דוגמא נוספת לעבודה עיתונאית *רצינית* של צבי בראל. עיניים לו ולא יראה? גדעון שביב | 27.11.14 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס זו הפעם השניה בתוך שבוע אחד בו אנו נדרשים לטור של צבי בראל ב'הארץ'. שני קווים מחברים בין שני הטורים: 1. בשניהם תוקף בראל את חוק הלאום (וזו זכותו); 2. בשניהם מוטלות בספק יכולותיו העיתונאיות של בראל. בטורו מאתמול ("מסריח? לא מריחים", 26.11) התלונן כיצד האיחוד האירופי לא התייחס לחוק הלאום (בינתיים הוא דווקא התייחס) ועקץ בסרקסטיות את יהדות ארה"ב על שטרם השמיעה את קולה בנושא החוק: אז אולי ליהדות ארה"ב יש מה לומר? לאותם מיליונים שממהרים להתאחד כדי להגן על שמה הטוב של ישראל כמדינת המקלט הדמוקרטית שמובטחת לכל היהודים בעולם, אבל לא לכל אזרחיה? לאן נעלמו אותם שותפים יהודים שצעדו יחד עם השחורים האמריקאים במסע ההיסטורי לשוויון זכויות? מישהו שמע משהו מהם באחרונה על החוק לאפליית המיעוטים הישראליים? ייתכן שאמרו משהו, אבל זה בטח היה באנגלית, ואולי בגלל המרחק לא שמענו. כנראה שבראל לא ממש ערך בדיקה לפני שקבע את קביעתו, שכן הוא פספס את הגינוי של אחד הארגונים היהודיים הבולטים בארה"ב – הליגה נגד השמצה. אבל אולי לא היה על כך דיווח בעברית? אז זהו, שהיה – באתר 'הארץ', בו בראל הוא פרשן, בעל טור, וחבר הנהלת מערכת העיתון. תחת הכותרת "הליגה נגד השמצה: חוק הלאום מיותר" (25.11, 10:00 בבוקר) נכתב: ארגון הליגה נגד השמצה פרסם אתמול (שני) הודעה, בה הביע את התנגדותו לחוק הלאום והגדיר אותו כמיותר. הארגון מביע בהודעתו חשש כי הוויכוח הפוליטי בארץ סביב חוק הלאום מערער את מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. "מטריד כי עיקרון היסוד המגדיר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עיקרון שהיה כל כך ברור וטבעי מאז הקמת המדינה הפך לנושא טעון מבחינה פוליטית", נכתב בהודעה שפרסם מנכ"ל הליגה נגד השמצה אברהם פוקסמן. "לניסיון להסדיר את הנושא בחוק יסוד יש כוונה טובה אך מיותרת", הוא הוסיף. לדבריו של פוקסמן, אופייה של ישראל כיהודית ודמוקרטית בא כבר לידי ביטוי היטב במגילת העצמאות ובמסמכים משפטיים מהותיים. באותה כתבה ממש, הוזכר עוד נציג חשוב של יהדות ארה"ב: בשבוע שעבר תקף מנהיג התנועה הרפורמית בצפון אמריקה הרב ריק ג'ייקובס את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות חוק הלאום בנוסחו הנוכחי. הוא סבור שהרבה יותר דחוף עכשיו לחזק דווקא את הפן הדמוקרטי של "מדינה יהודית ודמוקרטית". "אינני סבור שיש ספק כלשהו בעולם בדבר אופייה היהודי של ישראל, אך יש צורך לחזק את אופייה הדמוקרטי, במיוחד עבור המיעוט הערבי", אמר ג'ייקובס. הכתבה הנ"ל פורסמה למחרת במהדורה המודפסת של העיתון בעמוד 4, כאשר טור הדעה של בראל התפרסם בעמוד 2. קצת מביך, לא?
