האם רישול של אתרי חדשות ישראליים הוביל לירידות בבורסה?

לפחות שני אתרי חדשות ישראליים פרסמו מידע שגוי לגבי הצעה של האיחוד האירופי להחרים בנקים ישראליים, מה שהוביל לירידות בבורסה. אבל תאמינו או לא, אין הצעה כזו

מחרימים או לא מחרימים? דגל האיחוד האירופי

כפי שהדגמנו בעבר, האיחוד האירופי על שלל מוסדותיו מבלבל כלי תקשורת ישראליים רבים. אלא שבמקרה הנוכחי, אפילו לא מדובר במוסד של האיחוד האירופי. הכותרת הראשית של ynet  הכריזה היום על "הצעה לחקיקה אגרסיסית" של האיחוד נגד בנקים ישראלים:

 

ynet

 

בגוף הידיעה אף הרחיבו וציינו (הדגש לא במקור):

צעד נוסף במתיחות בין האיחוד האירופי לבין ישראל על רקע הקיפאון המדיני: למועצה של האיחוד אמורה לעלות היום (ד') הצעה לחקיקה אגרסיבית שמטרתה להגביל בנקים ישראליים שישקיעו ביהודה שומרון. כך פורסם בסוכנות הידיעות רויטרס. על פי ההצעה, בין היתר יחויבו הבנקים להצהיר על הלוואות, משכנתאות ופטור ממס שניתן לארגונים אירופים הסוחרים עם ההתנחלויות.

גם 'וואלה!' דיווחה דיווח דומה:

וואלה

 

אכן עליית מדרגה. אלא שהכותרות הנ"ל פשוט אינן נכונות. כפי שצייץ כתב 'הארץ' ברק רביד, ישנה טעות אחת, גדולה למדי, בסיפור:

ואכן, בידיעה של רויטרס מובהר שלא מדובר בחקיקה, או בכלל בהצעה שמקורה במועצת האיחוד האירופי, אלא בפרסום מחקר חדש של מכון מחקר פרטי בשם "המועצה האירופאית לייחסי חוץ", אשר, על פי רויטרס, עמדותיו "משפיעות רבות על קובעי המדיניות האירופים". ynet הבינו את הטעות, ופרסמו גרסה מתוקנת (הדגש לא במקור):

צעד נוסף במתיחות בין האיחוד האירופי לבין ישראל על רקע הקיפאון המדיני: מוסדות האיחוד אמורים לקבל בקרוב מסמך המציע להגביל בנקים ישראליים שישקיעו ביהודה שומרון. כך פורסם היום (ד') בסוכנות הידיעות רויטרס. המסמך הוכן במכון מחקר והוא אינו מחייב את מוסדות האיחוד האירופי.

גם 'וואלה!' תיקנו את הידיעה שפרסמו (בעקבות פניית 'פרספקטיבה') ועתה נכתב בה: eu יחי ההבדל. לפי דיווח ב'גלובס' באותו נושא (עם הכותרת המבלבלת "רויטרס: אירופה עלולה להטיל סנקציות על הבנקים בישראל"), להצעת החרם החדשה היתה השפעה מיידית על הבורסה:

בניגוד לסימון מוצרים בהתנחלויות, לצעדים החדשים שאירופה עלולה לנקוט נגד ישראל תיתכן השפעה קשה יותר על כלכלת ישראל. בתגובה מיידית, מניות הבנקים בבורסות יורדות ומושכות את כל הבורסה מטה.

לסיכום: אין הצעת חרם של האיחוד האירופי על בנקים ישראליים, או הצעה לחקיקה שקשורה לחרם. מה שיש זה נייר עמדה של מכון מחקר פרטי כלשהו, אחד מיני רבים, שאינו חלק ממועצת האיחוד האירופי, שפרסם את עמדותיו והמלצותיו, ובלבל חלק מכלי התקשורת הישראליים. מכיוון שאותם כלי תקשורת הם היחידים שפרסמו את המידע השגוי, הם אלה שיצרו, כנראה, את תגובת השרשרת שהובילה לירידות בבורסה. ייתכן שלו היו פחות מרושלים בדיווחיהם, המשקיעים היו מבינים שנכון לעכשיו אין כל תוכנית אירופאית רשמית לפגוע בבנקים הישראלים. 

עדכון: 

נציגי האיחוד האירופי בישראל, בתשובה לשאלה של פרופ' ג'רלנד שטיינברג מאונ' בר-אילן, אישרו שאין להם כל כוונה ליישם את המלצות מכון המחקר:

 

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות