האם רק צברים זכאים להיבחר לכנסת?

טור דעה ב'ישראל היום' בו מתלוננת הכותבת, מורין חיו-חמו, על הצטרפותם של מפורסמים חסרי הכשרה פוליטית לרשימות המפלגות השונות ("ואלה שמות: מצעד המפורסמים לכנסת", 28.01) נפתח בקביעה הבאה:

לתפקידים החשובים ביותר במדינה אין תנאי סף ולא דרישות קבלה, לא נדרשת השכלה מיוחדת או ניסיון רב שנים, לא הישגים משמעותיים ולא ציוני דרך מרשימים. בשביל להיות מחוקק בישראל כל שעליך לעשות הוא להיוולד ישראלי, ומכאן הדרך לבונוס של 40 אלף ש' בחודש קצרה.

תיקון קטן לגברת חיו-חמו: אין כל צורך "להיוולד ישראלי" על מנת להיות מחוקק בישראל. כך קובע חוק יסוד הכנסת:

הזכות להיבחר

6.    (א)  כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.

הכלל הקובע הוא "אזרחות ישראלית" ולא מקום הלידה. למותר לציין כי בכנסת מספר חברי כנסת שלא נולדו בישראל. כמו כן סעיפים אחרים בחוק (ובחוקים אחרים) מונעים ממספר בעלי תפקידים ציבוריים להתמודד לכנסת.