האם 2012 נפתחה עם מוחמד א-דורה 2?

עיתוני העולם פרסמו תמונה בו נראה פלסטיני זועק מכאבים לאחר שנדרס על ידי חייל צה"ל – הוכחה נוספת לברוטאליות הישראלית. אבל רגע, האם זה בכלל קרה, או שמא מדובר במקרה נוסף של יצירתיות עיתונאית?

עיתוני העולם פרסמו תמונה בו נראה פלסטיני זועק מכאבים לאחר שנדרס על ידי חייל צה"ל – הוכחה נוספת לברוטאליות הישראלית. אבל רגע, האם זה בכלל קרה, או שמא מדובר במקרה נוסף של יצירתיות עיתונאית?

שלשום התקבל ערעורו של ד"ר יהודה דוד במשפט שניהל בצרפת מול ג'מאל א-דורה, אביו של הילד מוחמד א-דורה. מוחמד א-דורה התפרסם בראשית האינתיפאדה השניה כאשר צולם על ידי צוות של ערוץ "פראנס 2" הצרפתי תופס מחסה מאחורי קיר בטון בעת חילופי אש בין צה"ל לפלסטינים בצומת נצרים. הפרשנות לאירועים שהופצה על ידי הכתב הצרפתי שארל אנדרלן ושהתקבעה ברחבי עולם, היתה כי א-דורה נהרג על ידי ירי מכוון של חיילי צה"ל.

ד"ר דוד משתייך לקבוצה מצומצמת של אנשים אשר במשך העשור האחרון הוכיחו כי לא ייתכן שא-דורה נהרג על ידי אש צה"ל, וכי שארל אנדרלן שיקר ביודעין. זכייתו של ד"ר דוד במשפט מהווה את הפעם השניה בה ערוותם של שארל אנדרלן, פראנס 2 וג'מאל א-דורה נחשפים, זאת לאחר שערוץ "פראנס 2" הפסיד במשפט שניהל מול פיליפ קרסנטי, יהודי צרפתי אשר כבר שנים פועל נמרצות לחשיפת האמת.

יחד עם זאת, למרות שלמידת פרטי האירוע מובילה למסקנה הברורה שמוחמד א-דורה לא נורה על ידי חיילי צה"ל, אין ביכולתן של העובדות לבלבל את מיליוני האנשים ברחבי העולם, במיוחד בעולם הערבי, אשר משוכנעים כי א-דורה נורה במכוון על ידי חיילים ישראלים. עלילת א-דורה הינה דוגמא ומופת לכוח וליכולת שיש לתמונה אחת בודדה לחולל שנאה ואלימות בהיקף גלובלי, גם אם מדובר במניפולציה.

תעשיית פיברוק צילומי עיתונות לא פסקה מאז. הדוגמא הבולטת ביותר היא פיטוריו של צלם רוייטרס אשר הוכח כי "טיפל" בתמונה שצילם במהלך מלחמת לבנון השניה באמצעות תוכנת פוטושופ. מעבר לפיטוריו, כל תמונותיו הוסרו לצמיתות מאתר רוייטרס. דוגמא מאוחרת יותר, הינה האופן בו חתכו עורכי רוייטרס תמונות של טרוריסטים טורקים אשר עמדו מעל חיילי צה"ל פצועים בספינת המרמרה של המשט הטורקי. למרות שבתמונות המקוריות ניתן לראות בבירור כי הטורקים מחזיקים סכינים, רוייטרס חתכו את התמונות והעלימו את הסכינים מהפריים, כמו גם את שלוליות הדם שהתהוו סמוך לחיילים הפצועים.

ייתכן כי שנת 2012 נפתחה עם תמונה מניפולטיבית חדשה, הפעם מבית היוצר של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP. מבט בתמונה ובכתובית הנלווית אליה מעוררת הרבה סימני שאלה.

הפלסטינים לא דיווחו

ב-25 לינואר פרסמה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP תמונה של הצלם חזאם באדר בה נראה פלסטיני שוכב על האדמה וצורח לאחר שנדרס לכאורה על ידי טרקטור בו נהג חייל צה"ל.

 

 

הכותרת שהעניקה סוכנות הידיעות לתמונה הייתה:

פועל בניין פלסטיני פצוע צורח מכאבים לאחר שנהג מהצבא הישראלי דרס את רגליו באמצעות טריילר המחובר לטרקטור, תוך שהפועל ניסה לחסום אותו, שעה שהכוחות הישראליים מנעו מהפועלים ב-25 לינואר, 2012 לבנות בית בכפר אל-דיראת, דרומית ליאטה שבאזור חברון, בדרום הגדה. הכוחות הישראליים לקחו את הציוד והטריילר מידי עובדי הבניין, מכיוון שהאתר נמצא בשטח C הכבוש, בו מונעת ישראל מהפלסטינים לבנות על אדמתם.

התמונה פורסמה במספר כלי תקשורת בינלאומיים וביניהם העיתון International Herald Tribune היוצא לאור על ידי הניו יורק טיימס, Wall Street Journal, Washington Post, הגארדיאן הבריטי ו-MSNBCכל העיתונים פרסמו את תוכן כתובית התמונה פחות או יותר כפי שזו פורסמה על ידי AFP. זוהי תמונה קשה המדגימה ברוטאליות ישראלית כלפי הפלסטינים. השאלה היא: האם זה אכן מה שקרה?

מסתבר שמקורות פלסטינים כלל לא דיווח על האירוע. המרכז הפלסטיני לזכויות האדם ((PCHR המקפיד לספק דיווחים שבועיים לגבי כל פציעה, פגיעה ותקרית ביהודה, שומרון ועזה, לא מזכיר כלל את דבר פציעתו של הפועל. נוסף לכך, גם סוכנות החדשות הפלסטינית "מע'ן" לא דיווחה על התקרית, למרות שהיא כן דיווחה על פעילות אחרת של צה"ל בתל רומיידה אשר נמצא קרוב, באופן יחסי, לאזור הדריסה לכאורה.

בנוסף לכך, גם בדיווח השבועי של המשרד לתיאום עניינים הומניטאריים של האו"ם (OCHA) הכולל פירוט של כל פגיעה של פלסטיני על ידי ישראל אין שום אזכור לדריסה או פציעה של מישהו באירוע הנ"ל.

בצד הישראלי, דובר אוגדת איו"ש, ברק רז, אשר שוחח עם חיילים שהיו במקום האירוע מסר גרסה זו ל'פרספקטיבה': חיילי צה"ל היו במקום על מנת לאבטח את פעילות נציגי המינהל האזרחי אשר עסקו במניעת בנייה בלתי חוקית במקום. פועל פלסטיני אחד נשכב על הרצפה וצעק כי נדרס למרות שאיש לא ראה אותו נדרס. בתחילה הוא התלונן שרגלו השמאלית נפגעה. חובש צבאי בדק אותו ולא מצא דבר אך בכל אופן חבש את רגלו. לאחר מכן, האיש טען כי רגלו הימנית נפגעה. על פי רז גם נציגי הסהר האדום שהיו בשטח בדקו אותו ולא מצאו בעיה כלשהי עם רגליו.

לאחר שיח ושיג עם AFP במהלכו טענה הסוכנות כי היא סומכת לחלוטין על צלמיה וכי אין סיכוי שהכתובית מפוברקת, היא פרסמה באופן חריג הודעה לעיתונות ב-3.2.12. להלן קטע מההודעה מתורגם מאנגלית:

משרד AFP בירושלים ועורך התמונות ראיינו מספר נציגי תקשורת שנכחו במקום האירוע וצפו בקטע וידאו שצולם ע"י קולגות, המראה את עובד הבניין נישא על גבי אלונקה. הם שמים את מבטחם בכך שהאירועים התרחשו כפי שתיאר הצלם חאזם באדר, באופן חד משמעי.

כתבים ממשרד AFP בירושלים ראיינו גם את הפועל הפצוע, מחמוד אבו קבייטה, ב-1 לפברואר וכן את הרופאים שטיפלו בו בבית החולים ביאטה. להלן תרגום מערבית של התעודה הרפואית אשר הונפקה ביום האירוע: "מרשם רפואי של בית החולים ביאטה למוחמד אבו קבייטה. לכל מאן דבעי, הנ"ל הגיע לשירותי המיון של בית החולים. הוא סבל מכאבים עזים ברגלו הימנית. לדבריו רכב צבאי ישראלי דרס אותו. בבדיקה הרפואית נמצא שהוא סובל מכאבים בברכו הימנית, כאב באגן, כאב בצוואר וקשיים בהליכה. ביצענו צילומי רנטגן ומצאנו שברים. הומלץ לו להתייעץ עם המחלקה האורתופדית".

להלן תמליל הראיון עם מוחמד אבו קבייטה מיום ה-1 לפברואר: "זה היה יום העבודה הראשון שלי באתר. זמן מה לאחר שהתחלנו לעבוד, הצבא הישראלי הגיע. פתאום, הרבה מהם התחילו לומר שאסור לבנות שם. אני לא ידעתי את זה בגלל שזה היה היום הראשון שלי ולא עבדתי שם בעבר, אבל הם אמרו שזה אסור והיינו חייבים להפסיק. הם רצו להרוס את מה שכבר היה באתר. הם צעקו המון והתחלתי ללכתלמקום בו היו הדברים שלי כדי שאוכל לקחת את הפלאפון שלי ותעודת הזהות שלי ואז פגע בי הטרקטור. הוא פגע בי פעמיים, פעם אחת בצד, מה שגרם לי ליפול על הרצפה. ואז הוא נסע מעל אחת משתי הרגליים שלי. לא ראיתי את זה מגיע. הוא נסע מעל אחת מהרגליים שלי, אחת הייתה מתחת לגלגל והשנייה מבחוץ. (נשאל האם שמע את זה מגיע) לא שמעתי את זה, היה הרבה רעש והמון צעקות. אפילו אם שמעתי משהו, לא הגבתי כי לעולם לא הייתי מדמיין שזה יפגע בי. (נשאל מי נהג) אחד מהם נהג, אחד מהצבא, הישראלים. אני לא יודע מי זה היה. זה היה הטרקטור שלנו, מהעבודה שלנו, אבל הוא היה בו ונהג. (נשאל אם הלך לבית החולים) כן, הלכתי לבי"ח, הם בדקו אותי וטיפלו בי ויש לי אישור רפואי שאני אראה לכל מי שירצה לראות. כל מי שרוצה יכול לדבר איתי ולצלם תמונה של הרגל ושלי".

לאור התחקירים הנ"ל ובהתבסס על האמון שיש לנו בצלם שלנו, הנהלת AFP לא מאמינה שהאירוע הזה יכול היה להיות מבוים. 

ההודעה לעיתונות של AFP מעלה כמה שאלות ותמיהות לגבי נתונים שלא מסתדרים זה עם זה.

אי התאמה ראשונה – מה עשה אבו קובייטה כשנדרס?

בכתובית המקורית נכתב שאבו קובייטה ניסה לחסום את הטרקטור כאשר נדרס. לעומת זאת, אבו קובייטה הצהיר בהודעה לעיתונות שהוא היה בכלל בדרכו לקחת את חפציו האישיים – הטלפון ותעודת הזהות שלו – כאשר הטרקטור פגע בו. אז מה קרה בשטח? ניסיון לחסום את הטרקטור, או הליכה תמימה לטלפון? אי אפשר גם וגם.

אי התאמה שנייה – טריילר או טרקטור?

הכתובית לתמונה על פי ה-AFP טוענת כי "…נהג מהצבא הישראלי דרס את רגליו באמצעות טריילר המחובר לטרקטור". ואילו בהודעה לעיתונות של AFP אבו קובייטה אומר "ואז פגע בי הטרקטור. הוא פגע בי פעמיים, פעם אחת בצד, מה שגרם לי ליפול על הרצפה. ואז הוא נסע מעל אחת משתי הרגליים שלי". מה בדיוק פגע באבו קובייטה? האם היה זה טריילר כמו שנכתב בצירוף לתמונה או שהיה זה טרקטור, כפי שנכתב בהודעה לעיתונות? לא ניתן להתבלבל בין השניים; טרקטור הוא כלי רכב כבד הרבה יותר מטריילר ויש להניח כי מי שנדרס על ידי טרקטור בעל גלגלים מסיביים ביותר, לא יוכל ללכת אפילו "עם קשיים" (כפי שנכתב בתעודה הרפואית) מיד לאחר הדריסה.

אי התאמה שלישית – רגל אחת או שתי רגליים?

לפי הכתובית המקורית שכתבו AFP לתמונה, טריילר המחובר לטרקטור דרס "את רגליו", בלשון רבים, של הפועל. בהודעה לעיתונות אבו קובייטה מצוטט כשהוא אומר "ואז הוא נסע מעל אחת משתי הרגליים שלי. לא ראיתי את זה מגיע. הוא נסע מעל אחת מהרגליים שלי, אחת הייתה מתחת לגלגל והשנייה מבחוץ". אז איזו גרסה של אבו קובייטה היא הנכונה? הגרסה של הכתובית המקורית של AFP שאומרת ששתי רגליו נדרסו, או טענתו המאוחרת יותר של קובייטה שרק רגל אחת נדרסה, או אף אחת מהן? נציג צה"ל טען מההתחלה כי אבו קובייטה כלל לא נדרס.

"התעודה הרפואית"

כמה שאלות בנוגע למסמך הרפואי אשר צורף להודעה לעיתונות של AFP  ראשית, התאריך על המכתב הינו התאריך של יום האירוע, והמכתב נפתח במילים "לכל מאן דבעי". איזו סיבה יש לבית חולים להנפיק מכתב "לכל מאן דבעי" ביום בו נבדק/אושפז חולה כלשהו, הרבה לפני שמישהו ביקש בכלל לבדוק את הדברים? שנית, המכתב נכתב על נייר של משרד הבריאות הפלסטיני, ולא של בית החולים. למה על משרד הבריאות הפלסטיני להתערב? האם לא מספיק מכתב רשמי של בית החולים ביאטה? שלישית, במכתב נכתב כי "ביצענו צילומי רנטגן ומצאנו שברים", אולם לא נכתב היכן נמצאו השברים, ובית החולים (כמו גם AFP) לא פרסמו את צילומי הרנטגן. כמו כן, אבו קבייטה מציע להראות לכל מי שירצה שיש לו אישור רפואי. מדוע אינו מציע להראות את צילומי הרנטגן?

רביעית, סוכנות AFP לא תרגמה באופן מלא את תוכן המכתב הנוגע לצילומים ולטיפול המוצע. להלן התרגום המלא (המילים המודגשות נשמטו על ידי AFP):

ביצענו את צילומי הרנטגן הנדרשים ומצאנו שברים. הוא הופנה לטיפול המתאים, והומלץ לו להתייעץ עם המחלקה האורטופדית ביום ראשון על מנת להשלים את הטיפול.

מדוע הסתירה סוכנות AFP כי ביום רביעי (25.1) הומלץ לחולה לגשת למחלקה ביום ראשון של השבוע הבא (29.1) על מנת להשלים את הטיפול? מה פשר הדחייה בטיפול בשברים? האם אינם דורשים טיפול/גיבוס מיידי? מדוע AFP לא הכליל מידע על אותו ביקור אשר היה אמור להתרחש חמישה ימים לפני ההודעה לעיתונות מה-3.2?

איפה התמונה?

סוכנות AFP טרחה להדגיש כי מספר רב של צלמים שהו במקום בזמן האירוע ולכן הם נוטים להאמין לצלם שלהם. יחד עם זאת, בהודעה לעיתונות נאמר כי נציגי הסוכנות "צפו בקטע וידאו שצולם ע"י קולגות המראה את עובד הבניין נישא על גבי אלונקה". העובדה שהם צפו בקטע וידאו בו הוא נראה נישא על אלונקה לא מוכיח כי הוא נדרס.

יתרה מזאת, היעדר הוכחות מצולמות לדריסה הינו עניין משמעותי ביותר בנסיבות האירוע. למרות שמספר כלי תקשורת היו נוכחים במקום וצילמו את אבו קבייטה לפני ואחרי שנדרס לכאורה, אף אחד מהם לא פרסם את הרגע הדרמטי ביותר תוך כדי התרחשותו. כמו כן, אבו קבייטה טען לגבי רגליו בהודעת ה-AFP כי "אחת הייתה מתחת לגלגל והשנייה מבחוץ", אולם אין אף תמונה המראה אותו בפוזיציה הזו. אין ספק כי תמונה כזו היתה הבולטת והמזעזעת ביותר מתוך רצף התמונות שפורסמו בסוכנויות הידיעות ובתקשורת הערבית. אז איפה היא?

ותהיה לסיום – המינהל האזרחי פועל רבות ביהודה ושומרון, כמעט על בסיס יומי. מתוך כל ההריסות והעיקולים המבוצעים על ידיו, מדוע הגיעו כל כך הרבה צלמי תקשורת דווקא לאל-דיראת באותו היום? קשה שלא להיזכר בפעמים קודמות בהם שהו "במקרה" צלמים במקום בו התרחשה התרחשות דרמטית.

חשיבות היסטורית

פיליפ קרסטני, יהודי צרפתי אשר ניהל משפט ארוך מול "פראנס 2" בעניין הצילום של מוחמד א-דורה אמר שלשום בראיון ל'מעריב' בנוגע לתמונתו של א-דורה:

זאת התמונה ההרסנית ביותר שהוצגה כדי להביא לדמוניזציה של ישראל בעולם. מאז הקמת מדינת ישראל, לא היתה תמונה אחרת בעלת עוצמה דומה שמטרתה להרוס את דימוי מדינת ישראל. הבעיה היא שבישראל מרבית האנשים לא הבחינו בכך ולא חשבו על החשיבות והמשקל ההיסטורי שלה. תמונה זו הטתה את דעת הקהל הבינלאומית נגד ישראל. העיתונאי דניאל פרל נרצח כדי לנקום את נקמת התמונה הזאת. בן לאדן השתמש בה בשנה שקדמה לתקיפת מגדלי התאומים כדי לגייס מתנדבים באינטרנט. ובישראל איש לא שם לב לכך.

אסור לזלזל בניסיונות הבלתי פוסקים של צלמי עיתונות שונים לבצע מניפולציות ויזואליות על מנת להשחיר את פניה של ישראל. אמת, תמונת ה-AFP אינה דומה לתמונתו של א-דורה וישנן עוד הרבה שאלות פתוחות לגביה ('פרספקטיבה' ממשיכה לחקור את העניין ותעדכן את קוראיה). יחד עם זאת, כפי שקבע קרסנטי בצדק, גם כשתמונת א-דורה פורסמה אף אחד לא חשב על החשיבות והמשקל ההיסטורי שלה. יש לחשוף ולהצביע על צלמים ציניים ובלתי מקצועיים, ויש להטיל אחריות על סוכנות ידיעות גדולה ומכובדת על מנת שזו תוכיח מעל כל צל של ספק שמה שהיא פרסמה אכן קרה. בינתיים, היא לא עמדה במשימה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות